המשתמשים חזרו להרגלים הישנים, וכוכבות הקורונה משלמות בגדול

מגוון הרגלים שאנשים רכשו בזמן המגפה הולכים ומתפוגגים, החל מקניות אונליין ועד לאימון גופני בבית, וחברות שהרוויחו מהשינוי משלמות עכשיו מחיר. כמה למשל הוצאתם החודש על משלוחי אוכל ביחס להוצאה בתחילת המגפה? מחקר ראשוני שערכו חוקרים מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה ומאוניברסיטת אמורי בחן את ההוצאות בכרטיסי אשראי על שירותי משלוחי אוכל בקרב מדגם של מעל מיליון וחצי אמריקאים, לאורך השנה וחצי הראשונות של המגפה.

החוקרים הבחינו בין שתי אוכלוסיות: לקוחות קיימים, כאלה שהזמינו אוכל באופן סדיר עוד לפני הקורונה; ולקוחות חדשים, מי שהתחילו להשתמש בשירותי משלוחים רק כשהמגפה התחילה. בכל הנוגע ללקוחות חדשים לא לקח הרבה זמן עד שהם יינטשו את שירותי המשלוחים. למעשה כבר נכון לפברואר 2021, כאשר המסעדות בארה"ב חזרו לפעול, לקוחות אלו ירדו לרמת ההוצאה שהייתה להם על משלוחים טרום-מגפה.

בהקשר ללקוחות הקיימים המצב היה מורכב יותר ונכון ליולי 2021 הם עדיין הוציאו יותר על משלוחי אוכל מאשר טרום-מגפה, אך מגמה זו הלכה ודעכה בקצב מהיר עם הזמן. החוקרים הסיקו כי אף שלקוחות אלו רכשו הרגל של הזמנת משלוחי אוכל, הרגל זה ילך ויעלם עם זמן ולאור שינוי התנאים החיצוניים ולא יישמר לנצח.

המחקר אמנם עסק בתחום ספציפי, משלוחי אוכל, אך בזהירות מתבקשת אפשר לנסות ליישם אותו גם על מגוון תחומים אחרים שההרגלים בהם ככל הנראה ילכו וייעלמו, כל אחד בקצב שלו כתלות במידת הדביקות של ההרגל שנרכש, כל עוד לא תתרחש איזושהי קפיצה פתאומית בתחלואה וחזרה למדיניות ההגבלות והסגרים.

לקנות ברשת בלי להביט לאחור? כלל לא בטוח

מסקנת המחקר המתואר אולי נשמעת מובנית מאליה יחסית כרגע אבל היא ממש לא הייתה כזו לפני שנה ויותר. באחד הסגרים יצא לי לשוחח עם מנכ"ל של חד קרן מוביל, אחד מאלו שהרוויחו בגדול מהקורונה. דיברנו על הטרנספורמציה הדיגיטלית של המגפה ולאן היא תתקדם. "קח את אימא שלי לדוגמה. היא מעולם לא רכשה אונליין עד לפני הקורונה ועכשיו היא קונה את כל המתנות לנכדים באמזון ומרוצה עד הגג. גם אחרי שהקורונה תיגמר, אני בטוח שהיא תמשיך לקנות ברשת", העריך המנכ"ל בזמנו. אז זהו שלא בטוח.

הפער הזה בין הציפייה שהרגלים שנוצרו במגפה יישארו, במידה כזו או אחרת, לבין המציאות שבה צרכנים חזרו מהר לסגנון החיים הקודם הוא בין הגורמים העומדים בבסיס התנודות החדות בחלק ממניות הטכנולוגיה בתקופה האחרונה. פער זה בלט במיוחד ביום רביעי השבוע כאשר כמה מהחברות שהיו המרוויחות הגדולות ביותר של הקורונה וההישארות בבית שנכפתה על אזרחי העולם בגינה, פרסמו דוחות לרבעון שהסתיים בדצמבר. המניות צללו מיד עם היוודע התוצאות, שאכזבו את המשקיעים.

לכולם היה ברור שחברות כמו ענקית המסחר המקוון הקנדית שופיפיי, חברת משחקי הרשת האמריקאית רובלוקס וחברת בניית אתרי האינטרנט וויקס לא יוכלו להמשיך לצמוח בקצב של 2020 ותחילת 2021, אז רוב הפעילות המסחרית עברה לדיגיטל. אולם נראה שעדיין רבים ציפו שהנחיתה תהיה רכה יותר, שההרגלים של הלקוחות ישמרו קצת יותר. יום רביעי האחרון היה עוד שלב בניפוץ של אותה תקווה.

בעונת דוחות דרמטית, נטפליקס הייתה הפרומו

עונת הדוחות הנוכחית, אחת הדרמטיות שידע שוק ההון מזה שנים, עומדת בסימן ריסוק רבות מהמניות שפרחו בקורונה - "מניות ההישארות בבית" (באנגלית זה נשמע יותר טוב: Stay at home stocks). חלק מאותן מניות כבר התרסקו בעשרות אחוזים עוד לפני הדוחות הנוכחיים, אבל בעקבותם הן ירדו לשפל נמוך אפילו יותר, חוזרות לשווי של לפני המגפה ולפעמים אפילו מתחתיו. בחלק גדול מהמקרים מה שהפיל את המניות היה התחזית שסיפקו החברות לרבעון הנוכחי או לכל השנה הקרובה.

זה התחיל בנטפליקס , שמנייתה קרסה ב-20% בחודש שעבר לאחר שהיא פרסמה צפי לתוספת של 2.5 מיליון מנויים חדשים ברבעון הנוכחי, בהשוואה לשישה מיליון מנויים חדשים להם ציפו האנליסטים. משם זה המשיך בדוחות גרועים מאוד של יצרנית מכשירי הכושר פלוטון  שחתכה את תחזית ההכנסות שלה לשנה זו בכמיליארד דולר, וחברת התשלומים פייפאל , שאיבדה רבע מערכה לאחר שחזתה צמיחה של 15%-17% בהכנסות השנה במקום הציפיות בשוק של 18%.

 דן שולמן, מנכ''ל פייפאל / צילום: Associated Press

זום , המניה שהכי מזוהה עם הצלחה בקורונה, הייתה גם הראשונה ליפול כאשר זאת החלה לדעוך וירדה כבר ב-70% בשנה החולפת. החברה צפויה להגיש את הדוחות לרבעון שהסתיים בדצמבר ב-28 בפברואר.

ביום רביעי השבוע נוספו כאמור עוד שלוש מניות לרשימת הנפגעות. רובלוקס , חברה גיימינג ותיקה שקמה כבר ב-2004, נכנסה לבורסה אשתקד לפי שווי של 42 מיליארד דולר, במה שהייתה אחת ההנפקות החמות של השנה. רובלוקס נחשבת על ידי משקיעים לאחת החלוצות ביישום חזון העולם הווירטואלי של המטאוורס כאשר ילדים ובני נוער יכולים ליצור זהות וירטואלית קבועה לעצמם, לבנות עולמות ותוכן משל עצמם, להמיר דולרים לכסף וירטואלי ולבזבז אותם במשחק. לכל זה הייתה הצלחה עצומה בקורונה כאשר ילדים היו כלואים בבית.

הילדים יצאו שוב לשחק בעולם האמיתי 

מדד חשוב של החברה הוא ההכנסות המתואמות פר משתמש פעיל, מדד שמייצג כמה כסף הצליחה החברה להוציא מכל לקוח. ברבעון הרביעי של 2020 זינק מדד זה לשיא של 17.3 דולר למשתמש, קפיצה של 40% בהשוואה לרבעון מקביל שנה קודם. אלא שברבעונים האחרונים מדד זה נמצא כבר בירידה. ברבעון האחרון ההכנסה פר משתמש פעיל עמדה על 15.6 דולר, ירידה של כ-10% מהשיא. אף שרובלוקס ממשיכה לצרף לקוחות חדשים, המשקיעים מודאגים מכך שכל משתמש מניב פחות כסף.

ההסבר לתופעה זו לא דורש כמובן פסיכולוגיה מתוחכמת והאנליסט של בנק ההשקעות ג'פריס הגדיר אותו במשפט קצר: "הילדים ובני הנוער שהיו תקועים בבית כעת מבלים את סופי השבוע שלהם מחוץ למכשירים שלהם, בעולם האמיתי". חוץ מלרובלוקס, אלו כנראה חדשות מעודדות לשאר האנושות.

השאלה הדרמטית היא עד כמה הילדים יחזרו בדיוק להרגלים שהיו להם לפני המגפה. ההכנסה פר משתמש פעיל ברבעון הנוכחי של רובלוקס עדיין גבוהה ב-25% מאשר זו של לפני שנתיים, טרום הקורונה. את זה אפשר לייחס להשתכללות ביכולת של החברה למכור עוד מוצרים וחוויות למשתמשים, אך גם לכוח ההרגל שעדיין מדביק ילדים למסך יותר מאשר פרה-קורונה. אלא שאם ההנחה כי ההרגלים לא נשמרים לנצח נכונה, לרובלוקס יש עוד לא מעט לאן לרדת וזאת סיבה לדאגה למשקיעיה.

עוד חברה שהתרסקה ביום רביעי הייתה שופיפיי , שמייצרת כלים למכירת מוצרים אונליין. שופיפיי, מרוויחה גדולה נוספת של הקורונה במסגרתה לקוחות עברו לקנות יותר ברשת, נפלה ב-16% אחרי הדוחות - במה שהיה יום המסחר הגרוע ביותר שלה אי פעם. סמנכ"לית הכספים של שופיפיי איימי שפירו אמרה בהתייחס לדוחות כי היא דווקא מאמינה שהקורונה יצרה שינויים התנהגותיים חשובים סביב מסחר מקוון, אבל המשקיעים התרשמו מדברים אלו פחות והוטרדו יותר מהמשך ההאטה בצמיחה של החברה שצפויה להתגבר ב-2022.

מהגודל של וויקס קשה להמשיך לצמוח

אבל עם כל הכבוד לשופיפיי ולרובלוקס, את מירב תשומת הלב בישראל תפסה באופן טבעי הנפילה במניית וויקס , שצנחה ב-23% אחרי הדוחות והשלימה נפילה מצטברת של 70% בתוך שנה. ב-21 בפברואר שנה שעברה, ימי השיא של המניה, הפכה וויקס, שמאפשרת להקים ולתפעל בקלות אתרי אינטרנט, לחברה עם שווי השוק הגבוה ביותר בישראל כשגירדה את 20 מיליארד הדולר. אחרי הקריסה של יום רביעי נסחרה וויקס לפי שווי של 5 מיליארד דולר בלבד.

מה שמדאיג את המשקיעים בראש ובראשונה (אבל לא רק) היא הנסיגה בצמיחה של וויקס משיא הביקושים שהיו ברבעון הראשון של 2021, כאשר עסקים קטנים ובינוניים פנו בהמוניהם לבסס נוכחות דיגיטלית. הכנסות וויקס צמחו ב-41% ברבעון הראשון של 2021 בהשוואה לשנה קודם, אך מאז המשיכו לרדת ל-34% ברבעון השני, 26% ברבעון השלישי ורק 16% ברביעי.

השאלה היא עד לאן הצמיחה הזאת תרד. וויקס הודיעה כי לא תספק תחזית לשנת 2022 כולה, כשהיא מסבירה זאת בשוק תנודתי מאוד מבחינת ביקושים, עובדה שתרמה כשלעצמה לקריסת המנייה אחרי הדוחות. אך וויקס בכל זאת סיפקה תחזית לרבעון הנוכחי בו היא חוזה צמיחה של 11%-13%, נמוך יותר מציפיות האנליסטים. כאן נמצאת כבר וויקס בטריטוריה נמוכה בהרבה אפילו ביחס לצמיחה של לפני המגפה, כאשר ברבעון הרביעי של 2019 טרום-קורונה צמחה למשל ב-25%. חוץ מענייני הרגלים מעורב כאן נושא של תחרות, שרק גוברת בשוק של וויקס, וגם עובדה מתמטית פשוטה - ככל שאתה גדול יותר, ובוויקס גדלו משמעותית בקורונה, קשה יותר להמשיך לצמוח.

 אבישי אברהמי, מנכ''ל וויקס / צילום: שלומי יוסף

דווקא ביום חמישי, יום אחרי הצלילה של וויקס, פרסמה חברת גלובל-אי  הישראלית דוח שהתקבל בצורה חיובית מאוד בוול סטריט. גלובל-אי, שמסייעת למותגים למכור את הסחורה שלהם מסביב לעולם, זינקה במסחר המוקדם לאחר שהציגה תחזית הכנסות גבוהה מהצפוי לשנה זו. גלובל-אי אמנם מתבססת על עולם המסחר המקוון, אך פונה לנישה מתרחבת של מותגים שרוצים להרחיב את אפשרויות המכירה שלהם לקהל חדש. "אף ששוק המסחר המקוון מראה סימנים של חזרה לנורמליות, אנחנו ממשיכים ליהנות משוק המסחר המקוון הישיר לצרכן הצומח במהירות", הסביר עופר קורן, סמנכ"ל הכספים של החברה לאחר הדוחות.

השוק דורש מחברות הטק דוחות ללא רבב

כמובן שלא כל התהפוכות במניות יכולות להיות מוסברות בצורה רציונלית גרידא. ממש כמו שבחלק הראשון של המגפה שוק ההון צבע בוורד כל תוצאה והעצים את האופטימיות הגלומה בה, כך כעת דברים התהפכו ב-180 מעלות. בהשפעת האינפלציה הגבוהה והצפי להעלאת ריבית בארה"ב, מה שיפחית את כמות הכסף שזורם לשוק ההון, הסנטימנט השתנה לכיוון השלילי והנתונים הטובים בדוחות נבלעים בתוך הנקודות הרעות. גם בדוחות של יום רביעי אפשר היה למצוא נקודות חיובית לא מעטות אבל המשקיעים בשלב הזה נוטים לשפוך את התינוק עם המים.

במידה רבה שוק ההון דורש מחברות הטכנולוגיה כרגע דוחות ללא רבב, כאלו שמציגים גם צמיחה מהירה וגם יעילות בעת ובעונה אחת. חברות שהצליחו להראות דוחות מושלמים כאלה (למשל אמזון או אפל) זינקו למעלה ומי שתעודת הרבעון שלו הייתה רק טובה ואפילו רק טובה מאוד צלל.

שופיפיי למשל הוענשה על ידי השוק אף שבפועל ברבעון החולף צמחה ב-41% בהכנסות, גבוה מציפיות האנליסטים, והגדילה את הרווח, גם כן מעל הצפי. למרות זאת שוק ההון העניש אותה בנפילת המניה. אותו הדבר קרה גם עם רובלוקס שצמחה ב-82% בהכנסות, אבל פספסה בתחזית העתידית וברווח פר מניה, מה שהכניס את השוק ללחץ. גם בוויקס אפשר היה להצביע על נקודות אור, כמו צמיחה מהירה במקורות הכנסה נוספים, מעבר להכנסה ממנויים, כמו משיתופי פעולה עם שותפים ותשלומים אונליין. הפעם זה לא הסיק כדי להרשים כמעט אף אחד.

 טוביאס לוטקה, מנכ''ל שופיפיי / צילום: בנג'מין פורסט

השאלה היא עד כמה הקריסה במניות משפיעה על החברות, שלחלקן הגדול יש לא מעט מזומנים בקופה והן לא זקוקות לגיוס נוסף כרגע. הלחץ לשפר יעילות ורווחיות כדי לחפות על צמיחה מועטת ולרצות את השוק האגרסיבי, כבר הוביל לפיטורים מתוקשרים בחברת מכשירי הכושר פלוטון, ששחררה 20% מכוח האדם שלה. יהיה נאיבי לחשוב שחברות אחרות לא ינקטו באותם צעדים בחודשים הבאים, אף שנשיא וויקס ניר זוהר לפחות דחה אופציה של קיצוצים בשיחה לאחר הדוחות והעריך ששוק התעסוקה בהייטק הישראלי ב-2022 יישאר חם למדי.

איך משמרים עובדים, ומה עם חדי הקרן

אלא שגם אם החברות שמנייתן נחתכה לא יפטרו, הן יכולות למצוא עצמן עם נטישה מוגברת של עובדים. בחברות כמו וויקס ודומותיה עובדים תופסים את האופציות שהם מקבלים כחלק מובנה מהתגמול שלהם וככל שאופציות אלו מתרחקות מחוץ לכסף, השכר שלהם למעשה נשחק. אחרי פרסום הדוחות של וויקס משתמש בטוויטר צירף התכתבות וואטסאפ עם חבר שעובד בחברה לכאורה. "זה לטובה, עכשיו יהיה לי יותר קל לעזוב", כתב לו החבר.

 הנפקת wix בנאסד''ק / צילום: יח''צ

לא במקרה כנראה זוהר התייחס לפער הלא הגיוני כדבריו בין רמות השווי של חברות בורסאיות לבין אלו של חדי קרן בשוק הפרטי. בעוד וויקס שווה 5 מיליארד דולר, חדי קרן ישראלים כמו גונג, פיירבלוקס, ראפיד וסניק, שעדיין לא הונפקו, שווים 7 מיליארד דולר ומעלה לפי המחיר שנתנו להם המשקיעים. חדי קרן כאלה ממשיכים לשדר שגשוג והצלחה, גם מעצם זה שהם אינם חושפים את המספרים מאחוריהם, ולכן קל להן יותר לגייס עובדים. אפילו סטארט-אפ הסייבר וויז שהוקם לפני שנתיים בלבד שווה 6 מיליארד דולר, יותר מווייז הוותיקה שמכניסה הרבה הרבה יותר ממנו, מין עיוות משעשע שכזה.

בסוף חודש שעבר הוציאה חברת האינשורטק הישראלית למונייד  את עובדיה לשלושה ימי חופשה בתשלום, בונוס חלומי על העבודה הקשה בתקופת המגפה. גם למונייד שמציעה שירות דיגיטלי מתקדם הייתה מכוכבות המגפה במהלכה נגעה בשווי של 10 מיליארד דולר. אלא שמאז היא התרסקה ב-80% בתוך שנה וכיום שווה פחות מ-2 מיליארד דולר. בשוק היו מי שריכלו, בלי ממש ביסוס כלשהו לטענה, שימי החופש הם דרך עבור למונייד להמתיק במעט את ירידת ערך האופציות של העובדים.

המרוויחות והמפסידות הגדולות מהמגפה בתחום הביומד | גלי וינרב

מגפת הקורונה הייתה דלק במנועים של שני סוגי חברות ישראליות בתחום הבריאות: חברות פיתוח תרופות, שהסבו במהירות את תוכניות הפיתוח שלהן לתחום הקורונה, ולעומתן חברות שנכנסו לפעולה עבור המענה הלוגיסטי לצורכי המגפה, בתחומים כמו מכונות הנשמה, בדיקות ואשפוזי בית.

חברות פיתוח תרופות רבות הנסחרות בבורסה בתל אביב מפתחות מוצרים שפועלים במנגנונים הקשורים למערכת החיסון ולמנגנון הדלקתי. ולכן, ההחלטה להסב את הטכנולוגיות האלה גם לטיפול בקורונה הייתה הגיונית, בעיקר בשלבים הקשים של המחלה שבהם הגוף כבר לא נלחם בנגיף, אלא במערכת החיסון.

בין החברות שפיתחו תרופות לקורונה בגישות שונות, ניתן למנות את קמהדע, אנלייבקס, בונוס, רדהיל, כן פייט, גלמד, NRX ופלוריסטם. בין אלה, רק קמהדע ורדהיל הביאו תרופה לשוק. עבור האחרות, הקורונה אפשרה להן למתג לרגע את חלומן מחדש.

אף שתיאורטית החברות הללו עדיין עשויות להביא לשוק תרופות לקורונה, המניות מעידות שהחלום כבר לא אטרקטיבי כפי שהיה. למעט בונוס , שניצלה את המומנטום כדי להשתחל למדד תל אביב 90, כל המניות הללו נסחרות במחיר נמוך למחיריהן טרום הקורונה, או דומה להן.

הסוג השני של החברות שהרוויחו מהקורונה הוא, כאמור, אלה שמכרו מוצרים שדרושים לטיפול במגפה. אילקס , ששווה כעת 1.7 מיליארד שקל, בנתה מעבדת בדיקות קורונה, והחברה הבת שלה, פלייט, ניצלה את 2020 כדי להגדיל משמעותית את מכירותיה בתחום מכשירי ההנשמה. אילקס רושמת תשואה של 128% לעומת ימי טרום הקורונה. בשבועיים האחרונים, מאז השינוי במדיניות הבדיקות, המניה שלה בירידה, אך קלה בלבד.

מניית נובולוג עלתה ב־82% מאז תחילת הקורונה

חברת נובולוג , שנסחרת לפי שווי של 1.6 מיליארד שקל, סיפקה שירותים רבים בתקופת הקורונה. מנייתה עלתה ב־82% מאז תחילת הקורונה, אם כי היא ביצעה בתקופה זו גם רכישות שאינן קשורות לקורונה והגדילה את הכנסותיה. נובולוג נסחרת קרוב לשיא שלה ולא רשמה ירידות עם ההכרזה על "תום הטקס".

חברת באטם  שמספקת בדיקות קורונה, בעיקר בחו"ל, רושמת תשואה של 9% לעומת תקופת טרום הקורונה. החברה עלתה במהירות אך גם ירדה במהירות, כאשר לאחרונה חטפה מכה עם הוצאתה ממדד ה־FTSE בבורסה הבריטית. החברה נסחרת לפי שווי של 958 מיליארד שקל.

חברת אופקו  האמריקאית שינתה את פניה בעקבות הקורונה. היא נכנסה אליה כחברה במצוקה תזרימית שרכשה רשת מעבדות מיותרת כדי לקדם בדיקה שלא התרוממה. במגפת הקורונה, המעבדה הפכה ליתרון עצום ומדפסת כסף, שמאפשרת לממן הרפתקאות נוספות. החברה נסחרת לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר, לאחר שמחיר מנייתה הוכפל לעומת תקופת הקורונה.

בסקטור התרופות הבינלאומי: חברות החיסונים חוגגות

בסקטור התרופות הבינלאומי, המרוויחות הבולטות היו חברות החיסונים. פייזר  כמעט והכפילה את שוויה, ונסחרת לפי שווי של 278 מיליארד דולר. מי שהשקיע במודרנה  במרץ 2020, מרווח פי ארבעה מהשקעתו. מי שהימר על Novavax , מרוויח כרגע פי שבעה. באסטרהזנקה התשואה היא 16%, ואילו בג'ונסון אנד ג'ונסון  התשואה היא 11%.

אבל התשואה לעומת תחילת הקורונה לא מספרת את כל הסיפור. מניית פייזר נמצאת בימים אלה בירידה קלה. החיסונים של פייזר התגלו כיעילים לטווח קצר מכפי שהיה ניתן לקוות, וכעת לאחר שווריאנט האומיקרון שטף את העולם ונתן הגנה חיסונית מסויימת, לא ברור אם הדרישה לחיסונים תהיה כה ערה כפי שהייתה עד עכשיו.

אותו הדין, במכפלות, נכון עבור מודרנה, שאיבדה כ־67% מהשווי שנרשם לה בשיא. בעוד שפייזר יוצאת מן הקורונה עשירה במזומנים, מודרנה גם היא עשירה, אך עדיין לא ברור לאן תיקח אותם. לשתי החברות פלטפורמת RNA מוכחת לפיתוח של חיסונים ותרופות למחלות נוספות, כך שייתכן בהחלט שעוד לא שמענו מהן את המילה האחרונה.

לגבי כלל סקטור הביומד, חברות התרופות הצעירות נהנו בשנים 2021-2020 מהסטה של כסף שלא מצא את מקומו בתעשיות הקלאסיות שנסגרו כליל, אל חברות פיתוח התרופות שנראו חסינות מפני השפעת סגרים וההאטה הכלכלית.

אולם, כמו שהכסף נכנס אל חברות החלום בתחום הביומד וניפח את שוויין, כך לקראת סוף השנה שעברה הוא יצא ממנו בבת אחת, ומספר חברות התרסקו באופן כואב. בשנים הקרובות צפויה נורמליזציה של המצב עבור חברות ביוטק צעירות, שיחזרו כנראה לשוויין בימי טרום הקורונה, ויצטרכו להגיע לשוק ההון הרבה יותר "מבושלות".