עוקץ המוניות: התייר משלם מחיר מופקע, ישראל משלמת את המחיר התדמיתי

מה הקשר בין עוקץ התייר היווני שנחשף בגלובס, לבין היעדר הפיקוח על מוניות המסיעות את הנוחתים מנתב"ג?

למי שפספס: אלכנסדרוס זיאס בן ה-24 הגיע לישראל לביקור ראשון, במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים. כשיצא מאולם הנוסעים, "צד" אותו נהג מונית שהציע לו להתלוות אליו. זיאס ביקש להגיע לרחובות, וחויב ב-700 שקל. להשלמת העקיצה, בתום הנסיעה שעליה ביקש נהג המונית 689 שקל, העודף שקיבל התייר ששילם במזומן היה 1.40 שקל. למחרת גילה זיאס שדירה שהזמין ב-airbnb ושעליה שילם 1,600 שקל, קיימת אומנם בפלטפורמת ההשכרות אך לא במציאות. זיאס ממתין להחזר כספי.

נמל התעופה בן גוריון מרושת באלפי מצלמות ובאמצעי אבטחה מתקדמים. בעקבות הפרסום, אנשי היחידה למניעת עבירות וביקורת טיב השירות בנתב"ג איתרו את הנהג, שהחזיר לתייר 400 שקל מתוך הסכום המופרז שגבה ממנו. הנהג, אגב, טען כי עקב קצר בתקשורת הנסיעה התארכה, אך נהגים אחרים טוענים כי המחיר הריאלי לנסיעה במסלול עומד על 150 שקל לכל היותר. "הנהג הזה היה צריך להחזיר את כל הסכום, ולהתנצל על העוול שהוא גרם לנוסע ולכולנו", אומר לגלובס מ', נהג מונית שמסביר כי "הרמאויות האלה קיימות כל הזמן".

את האצבע המאשימה הוא מפנה לנהגים הסורחים, אבל גם למדיניות הנסיעה במונית שאמורה להיות מפוקחת על ידי משרד התחבורה, ולדבריו פרוצה גם בנוגע לתעריפי הנסיעה. "לכאורה, נהגים אמורים להפעיל מונה בנסיעה מנתב"ג, אבל זה לא משתלם", מסביר מ'. "יכול להיות מצב שבו ממתינים שעה בתור לנוסעים, שבסוף נוסעים ליעד קרוב שאפילו לא מכסה את הדלק. מה עושים? מסכמים על מחיר. אנחנו יודעים שזו עבירה על החוק, אבל ככה זה עובד".

נציין כי על פי החוק, כל נהג מונית אמור להפעיל מונה לנסיעה. התעריף מורכב ממחיר המונה, ותוספות שקבועות במחירון המפוקח של משרד התחבורה - דוגמת תוספת של 5 שקלים בכל נסיעה מנתב"ג, כ-5 שקלים לכל כבודה ועוד.

פרצה נוספת נפתחה מרגע שבוטל המחירון הבינעירוני שקבע משרד התחבורה. המחירון אפשר אינדיקציה מקדימה לעלות הנסיעה, שכעת קיימת על בסיס הערכות בלבד.

השפעת ביטול המכרז

ב-2017 נפל דבר בתחום המוניות מנתב"ג. הבלעדיות ארוכת השנים שהייתה לתחנת מוניות הדר כחברת המוניות שרשאית להסיע נוסעים מנתב"ג - הסתיימה. במכרז חדש שפרסמה רש"ת זכו Gett ומוניות הדר, אחרי הבטחה להעניק לנוסעים הנחה של 31% ממחירון משרד התחבורה. זמן קצר לאחר מכן הזכייה בוטלה, לקול מחאת נהגי המוניות כי ההנחה אינה מידתית.

עם ביטול המכרז נפתחה הסעת הנוסעים מנתב"ג לכלל התחנות ונהגי המוניות. לכאורה, נפתחה תחרות לטובת הנוסעים, אולם למעשה נפתחה פרצה למקרים של רמאות. סיפור העוקץ של התייר היווני הוא רק חלק משלל סיפורים על הפקעת מחירים בידי "חאפרים" שפועלים בשטחי נמל התעופה ו"דגים" נוסעים תמימים. נוסעים אחרים מלינים על רמת השירות שירדה, כשנהגים מסרבים לקחת נוסעים לנסיעה קצרה ולא משתלמת מבחינתם, ואפילו על ניקיון המוניות.

שמואל אמסלם, מנכ"ל חטיבת השירות בנתב"ג (המכונה יחידה 170), מסביר כי "תפקיד היחידה הוא למנוע מאזרחים או מעובדים לעבור על החוק בתחום השיפוט של נתב"ג. ליחידה יש סמכות פיקוח בשטח הקרקעי, אולם אין לה סמכות אכיפה שנתונה בידי משטרת ישראל, גם בכל הנוגע להתנהלות נהגי המוניות.

"כל נהג בישראל יכול להוריד נוסע בנתב"ג, אולם כדי לאסוף מנתב"ג על הנהגים להירשם במרכז שילוח המנוהל על ידי רש"ת. למנהל נתב"ג ניתנה סמכות, באמצעות ועדה מייצגת, להוציא צו הרחקה מפעילות לנהג שסרח לאחר שהוא זומן לשימוע. את הצו אנחנו מעבירים למשטרה, אבל אין לנו ממש יכולת להטיל ענישה על נהגים שמגיעים לנתב"ג, גם אם הורחקו. זה תפקיד המשטרה.

"בנוסף, נהג שלא נרשם בכדי לאסוף נוסע הוא חאפר שעוקף את הנהלים. בין אלה יש את ה"חטפנים" שתופסים את הנוסעים עוד באולם מקבלי הפנים. בסופי שבוע, כשאין אלטרנטיבה לנסיעה בתחבורה ציבורית מנתב"ג ויש לתיירים רק מוניות, החאפרים חוגגים.

"חברה שפועלת תחת מכרז נתונה לפיקוח, המאפשר גם הטלת סנקציות במקרים של הפרת החוזה. מאחר שהמכרז בוטל, הפיקוח על נהגי המוניות נתון בידי משרד התחבורה שלא ממש נמצא בשטח, ובידי המשטרה שמפקירה את הנושא. ברגע שהאכיפה לא קיימת, אנחנו חווים עלייה במקרי העוקץ - בעיקר לתיירים".

הטריקים הפופולריים

בין המקרים שנתפסו בחודשים האחרונים ניתן למצוא גם טריקים של החלפת שטרות, דוגמת נהג מונית שעשק נוסעת שנחתה מארה"ב. עבור נסיעה לאשקלון הוא סיכם עמה מחיר מופקע של 450 שקל. כשהגיעו ליעד, היא נתנה לו שני שטרות של 200 שקל ועוד שטר של 50. את שטרות ה-200 החליף הנהג בשטרות של 20 שקל, ודרש מהנוסעת להשלים עוד 400 שקל כך שהנסיעה הסתכמה ב-850 שקל. הנהג שנתפס החזיר לנוסעת את כספה.

טריקים אחרים כוללים גבייה של מחיר בדולר או באירו לתעריף השקלי, דוגמת גבייה של 150 אירו עבור נסיעה לתל אביב. לפני חודשיים גבה נהג מנוסעת שהגיעה מאוקראינה 300 דולר על נסיעה לאשדוד אחרי שהחליף שטרות, וטען כי נתנה לו שטר של דולר אחד בשעה שהיא נתנה לו שטרות של 100 דולר. חלק מהמקרים בוצעו על ידי אותם נהגים.

אמסלם מבקש להבהיר כי "מקרי העוקץ האלה מוציאים את דיבתם של אלפי נהגים. ב-2019 בוצעו יותר מ-1.5 מיליון נסיעות, כך שאלה שמסתיימות בהפקעות מחיר הן בשוליים". הוא גם מזכיר כי נוסעים או אזרחים ערניים שנתקלים בעוול שנעשה לתיירים מוזמנים לפנות למוקד פניות הציבור בנתב"ג, בכדי לאתר נהגים אלה באמצעים שקיימים בנמל התעופה (לרבות אלפי מצלמות המתעדות כל פינה בשדה).

ממשטרת ישראל נמסר כי "סוגיית הפקעת מחירים בידי נהגי תחבורה ציבורית מבוקרת ומטופלת במשרד התחבורה. ככל שמתקבלת תלונה במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, היא נחקרת ונבדקת כנדרש. באשר לצווים מנהליים, משטרת ישראל אוכפת בהתאם לסמכותה בחוק".

ממשרד התחבורה נמסר כי "בהיעדר מכרז, גדל היצע המוניות למגיעים לנתב"ג. מנגד, קיימות מגבלות על פיקוח ואכיפה של פעילות המוניות והתנהגות הנהגים. לפיכך, משרד התחבורה בוחן חלופות שונות להסדרת שירות המוניות בנתב"ג, מתוך מחויבות מלאה לשירות הניתן בשער הכניסה למדינת ישראל".

ללמוד מהניסיון בעולם

"אנשים הזדעזעו מעוקץ התייר היווני, אבל זה קורה פה שנים באין מפרע", אומר יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת תיירות נכנסת, שמלין על הפקרות מצד המדינה לצד חוסר הרתעה. "למעשה, מהרגע שהתייר יורד מהמטוס אומרים לו 'תסתדר לבד'. המדינה צריכה להחליט אם היא רואה את התיירים כנטל או כנכס.

"עוד בתחילת שנות ה-2000 משרד התיירות העביר קורסים להכשרת נהגי מוניות שמסיעים תיירים, וזה קרה גם לפני האירוויזיון שהיה בתל אביב. זה עזר? לא. יש הרי יותר סיפורים שלא שמענו עליהם מאלו שהצליחו לקבל תהודה. המדינה צריכה להיות מעורבת דרך פיקוח ודרך חוקים.

"יש מדינות שבהן יש עמדות כמו כספומט - לפני נסיעה במונית הנוסעים מקבלים פתק עם מחיר עליו. אפשר גם להגביר את הפיקוח באמצעות הקמת מוקד טלפוני שאליו יוכלו לפנות תיירים שנעקצו, ובאמצעות מתן סמכות למשרד הכלכלה להטיל קנסות מנהליים מוגברים לפוגעים בתיירים.

"כיום, המסר של המדינה הוא שמותר לעשות הכול לתייר. אין אפילו קנס לבעל עסק שגובה מתייר מחיר דולרי במקום מחיר שקלי - תופעה שאנחנו נתקלים בה לא מעט. לפני ארבע שנים, שמונה תיירים שישבו במסעדה באבו גוש חויבו ב-16 אלף שקל. בעל המסעדה עשה מעשה מכוער שהסב לנו נזק תדמיתי, אבל להבדיל מנהג המונית שגנב מהתייר - הוא לא עבר עבירה, אבסורד ככל שזה נשמע.

"תיירות נכנסת היא כיפת ברזל תדמיתית. אם למדינה חשוב מה אומרים עליה בחו"ל, שתדאג שהתיירים יחזרו ויגידו שזה מקום שנעים להיות בו. היה מקרה של תייר ישראלי שנעקץ על ידי נהג מונית בכרתים. המקרה קיבל תהודה שם, ונהגי מוניות מקומיים 'רבו' על מי יסיע בחינם את התייר לשדה התעופה כשהוא עוזב את המדינה. גם רושם שלילי יכול להפוך לחיובי, רק צריך לרצות שזה יקרה".

לדברי ד"ר אלון גלבמן, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות במלונאות האקדמית כנרת, "פשיעה נגד תיירים קיימת בכל העולם, אבל כשזה קורה על ידי נהג מונית בשער הכניסה למדינה הרגישות גבוהה יותר. המפגש עם נהג מונית הוא האינטראקציה הראשונה של התייר עם תושב מקומי. זה המארח הראשון של התייר בקשר בלתי אמצעי, והרושם שהוא יותיר הוא קריטי.

"כתיירים יש לנו נטייה לעשות הכללות ולקבוע שבמדינה הזו והזו 'כולם נחמדים', או להיפך. זה אולי נשמע דרמטי, אבל נהגי המוניות לא מבינים את ההשפעה שיש להם. נהג כזה הופך את התייר חשדן כלפי המקומיים, ומשפיע על הדימוי של כולנו. נוכלים יש בכל מקום, אבל מדינה שחפצה בתיירים צריכה לדאוג שזה לא יקרה".