ענייני ורגוע: הפודקאסט שיסביר לכם הכול על הקטסטרופה הקרובה - מבלי להבהיל

בשבוע הבא תתקיים באזור הערבה התערוכה החקלאית הגדולה בישראל. אחרי שהאירוע התבטל בשנה שעברה בגלל הקורונה, התערוכה השנה צפויה להיות חגיגית ומשמחת במיוחד. על פני 20 דונם של ביתני תצוגה וחממות, כ-200 חברות יציגו חידושים בוטניים ותעשייתיים - מתירס מתוק במיוחד, דרך פלפל אדום בצבע שחור ועד שיטות חדשות להשקייה וזריעה. אבל מעל כל החידושים והחגיגות מרחפת שאלה גדולה ומאיימת מעל כל התעשייה החקלאית בעולם - איך ההתחממות הגלובלית תשפיע על החקלאים בשנים הקרובות?

אם אתם מתעניינים בשאלה, או תוהים אילו צעדים מניעתיים ננקטים בימים אלה כדי למנוע את תרחישי האסון, או מוטרדים מההשפעה של העתיד האקלימי על הביטחון הלאומי, הפודקאסט של השבוע עוסק בדיוק בזה, בהרחבה.

"today I learned: climate" הוא פודקאסט זוכה פרסים של אוניברסיטת MIT, שבודק לעומק סוגיות הקשורות בעליית הטמפרטורות הצפויה. המטרה המוצהרת שלו הוא לעשות סדר בנושא המבלבל, בעיקר בהשפעות לטווח ארוך ובשאלות על אפשרויות מניעה, באמצעות שיחה עם מדענים ומומחים בעלי שם ומוניטין, שחקרו את הנושא במשך שנים.

למי שמפחד מהנושא ותכנים על האפוקליפסה הקרובה מכניסים אותו לטראומה וגוררים אותו להדחיק ולשכוח, הטון של מנחת הפודקאסט לור היסי פישר מאוד ענייני, רגוע ואפילו קריר. השיחות כמעט נטולות סנצסיוניות ותיאורים מחרידים של תרחישי אימה, למרות שהמילה "קסטסטרופה" נאמרת כמעט בכל אחד מהפרקים.

בפרק על גידול המזון, למשל, מתראיינת ד"ר סנתיה רוזנצוויג, ראש מחלקת המחקר של נאס"א לענייני ההתחממות הגלובלית. ד"ר רוזנצוויג מדברת על הדרכים שבהן החקלאות התעשייתית פוגעת, מזהמת ומחריפה את הבעיה, ומציעה כל מני פתרונות - למשל מעבר לגידולים מגוונים על פני גידול יחיד, ודואגת לציין בדיפלומטיות, כמובן, שכל שינוי צריך להיעשות בתיאום עם התעשייה החקלאית, ולהבטיח שהרווחים שלהם לא יפגעו. היא מעודדת את המאזינים, במיוחד כאלה ממדינות מפותחות, לעבור לתזונה שמבוססת בעיקר על צמחים - כיוון שידוע ומובן כבר שתעשיית הבשר היא מהמזהמות ביותר. זה אמנם נראה כמו מידע שלא צריך עבורו מומחה מיוחד, אבל תמיד מחזק לדעת שמאחורי ההחלטות שלך עומדת מחלקת המחקר של נאס"א.

15 דקות שמבהירות: עדיין יש מה לעשות כדי למנוע אסון

פרק על פתרונות אנרגיה ירוקה עוסק כמובן באנרגיית רוח ואנרגיה סולארית. המרואיינת, ד"ר מגדלנה קלמון מ-MIT, מסבירה במבטא גרמני כבד את היתרונות והחסרונות של האנרגיות המתחדשות האלה. טורבינות רוח ופאנלים סולריים דורשות פתרונות יקרים עבור אחסון החשמל, ולכן התלות שלהם בגורמים הסביבתיים היא גדולה. גם המחירים של הטורבינות גבוהים מאוד, ודרושים שטחים גדולים כדי לייצר חשמל לפי הדרישה. ד"ר קלמון מדברת גם על האפשרויות המבטיחות של לכידת פחמן דו חמצני, צעד שמדענים רבים טוענים שהוא קריטי כדי לצמצם את הנזקים והזיהום. גם היא לא מבטיחה פתרונות קלים, אבל המידע שהיא מציגה מצליח להרגיע קצת חרדות.

ובנושא הזה יש גם פרק על חוסר ודאות ועל הקושי לצפות ולחזות את העתיד. פישר משוחחת עם פרופסור קרי עמנואל, והוא מנסה להסביר את המודלים המורכבים (ויש, מסתבר, הרבה כאלה) שמדענים משתמשים בהם כדי לחזות את ההתחממות בשנים הקרובות. כיוון שכולם מחזיקים תקווה סמויה שאולי בכל זאת נפלה בסיפור איזו טעות, הפרק הזה מעניין במיוחד.

כל פרק של הפודקאסט הוא פחות מ-15 דקות, שזה כנראה הזמן שהאדם הממוצע יכול לחשוב על ההתחממות הגלובלית בלי להיכנס להתקף חרדה. הוא מעניין, הוא חשוב, וכאמור, יחסית לנושא, הוא משתדל לשמור על אווירה נעימה ומרגיעה, כזאת שרואה שעדיין יש דברים שאפשר לעשות כדי למנוע אסון, ושאין טעם להלחיץ את הציבור שצריך להחליט בשנים הקרובות כמה החלטות חשובות במיוחד.

הכותב הוא בעלים של סוכנות Down the Field המתמחה בהפקה וברכש מדיה בעולם הפודקאסטים