המכירה של חברת ייצור השבבים טאואר לאינטל, שנחתמה השבוע, תהיה האקזיט השלישי בגודלו אי פעם של חברת הייטק ישראלית - אחרי רכישות מובילאיי ומלנוקס ולפני NDS וכרומטיס. מדובר בהישג מרשים לפרויקט שנולד בשנות ה-80 להקמת מפעל שבבים במגדל העמק, פרויקט שבמשך שנים נראה היה כאילו אין סיכוי שיצליח. ובכל זאת מה מושך את אינטל לרכוש את טאואר שלא מפתחת את השבבים הכי מתקדמים בעולם?
במקביל לעסקת הענק, השבוע הזה עמד שוב בסימן המתיחות בגבול אוקראינה ורוסיה והשאלה האם תהיה או לא תהיה מלחמה. לנושא הזה השלכות גם על ההייטק הישראלי שהפך את אוקראינה למרכז פיתוח משלים לתל אביב. הממשלה הנוכחית אולי התחייבה לקדם את תעשיית ההייטק, אך בכל הנוגע לסיוע בהבאת העובדים האוקראינים לארץ היא רחוקה מלגלות גמישות.
הימים האלו הם עדיין ימי תיקון אגרסיבי. ב-2020 ותחילת 2021 הוויכוח החם היה האם אנחנו נמצאים בבועה שבמרכזה חברות טק. עכשיו כמעט בלי לשים לב הבועה הזאת מתנפצת והנפגעות העיקריות הן החברות שהצליחו בקורונה, ציבוריות ופרטיות כאחד. רוצים דוגמה? תסתכלו על מפתחת תוכנת הכנסים הווירטואלים הופאין, שעברה מגיוסי מאות מיליונים לפיטורים.
סיכום השבוע בהייטק וטכנולוגיה עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן.
1. האתגר הביטחוני של עסקת טאואר
אינטל תשלם 5.8 מיליארד דולר על רכישת חברת ייצור השבבים הישראלית טאואר. ומה היא תקבל בתמורה? דריסת רגל בעולם חדש של מוצרים, שבבים אנלוגיים, וגם מערך שירות שיודע לשרת לקוחות חיצוניים בייצור שבבים, בדיוק הגישה שחסרה לאינטל שרגילה מסורתית לייצר עבור עצמה אך רוצה להתחרות עכשיו ב-TSMC וסמסונג כ"פאונדרי". אתגר אחד שעדיין לא נפתר לגמרי בעסקה הוא שאלת גורל הקניין הרוחני הסודי של מערכת הביטחון הנמצא כיום בטאואר. וגם כמה תכניס המדינה ממיסים בעקבות עסקת הענק?
2. אבוי, המגפה נגמרת!
מה משותף לנטפליקס, פלוטון, פייפאל וגם לענקית המסחר המקוון הקנדית שופיפיי, חברת הגיימינג האמריקאית רובלוקס ובונת האתרים הישראלית וויקס? כל החברות האלו נחשבו לכוכבות הקורונה של 2020 ותחילת 2021 וכולן התרסקו בשבועות האחרונים אחרי שפרסמו את הדוחות העדכניים שלהן. סיבה אחת להתרסקות הזו היא החזרה המהירה יחסית של משתמשים להרגלים ולחיים של פרה-קורונה עם פחות קניות אונליין, פחות אימוני כושר בבית ופחות גיימינג. הלקוחות עברו מהמטאוורס הווירטואלי של ימי הקורונה חזרה לעולם האמיתי וכל כוכבות הקורונה משלמות את המחיר.
3. מחפשים עיר מקלט
חברות ישראליות כמו פלייטיקה, וויקס ופלאריום מעסיקות אלפי עובדים באוקראינה ובסך הכל כ-15 אלף עובדים באוקראינה משרתים את תעשיית התוכנה הישראלית. החברות הללו מחפשות כעת פתרונות יצירתיים כדי לשמר את הפעילות ולסייע לעובדים על רקע הסיכון למתקפה רוסית. בוויקס למשל פינו עובדים אוקראיניים לטורקיה לשבועיים. בסטארט-אפים פאפאיה גלובל וביזאבו בחנו אפשרות להטיס את עובדיהם לארץ, אך נתקלו בחומה בצורה מצד משרדי הבריאות והפנים ורשות החדשנות.
4. מה שעולה מהר
וגם אצל הסטארט-אפים הפרטיים יש מי שמשלם את מחיר החזרה לשגרת פוסט-קורונה. הסטארט-אפ הלונדוני הופין (Hopin), שמפתח תוכנה לקיום כנסים וירטואליים, גייס כמיליארד דולר במהלך מגפת הקורונה וזינק לשווי לכמעט 8 מיליארד דולר. אולם בסוף השבוע שעבר נודע כי הסטארט-אפ המבטיח מפטר 12% מכוח האדם, לאור מה שמסתמן כהאטה בביקוש לכנסים וירטואליים בתקופת אחרי המגפה ולחץ להראות יותר יעילות. הופין משקפת את הסכנה בגדילה בלתי מבוקרת בחסות כסף זול, סכנה שמאיימת גם על חדי-קרן ישראלים.
5. בלי גילוי נאות
קרנות ההון סיכון וקרנות גידור, שמזרימות הון עתק להייטק הישראלי והעולמי, פועלות ללא חובת דיווח וגילוי נאות על המשקיעים שמאחוריהן, התשואות שהן משיגות וגם לא על ניגודי אינטרסים פוטנציאליים.
6. עמוק באדמה
רק לפני שנה השתחררו ג'רמי סוארד, יוגב שיפמן ועידו גונן מצה"ל, ואף שעדיין אין להם מוצר מסחרי, הם כבר גייסו 29 מיליון דולר לסטארט-אפ המיפוי התת-קרקעי אקסודיגו.
7. הנחת סופרבול
איטורו, גונג ומאנדיי היו חברות הטק הישראליות שפרסמו בסופרבול השנה, אבל במקום לשלם 6 מיליון דולר על פרסומת ארצית, רובן השקיעו בפרסום מפולח לאזורים.
8. לא אקזיט החלומות
חברת האוטומציה קריון נמכרה בכ-75 מיליון דולר, בערך הסכום שגייסה בעשור וחצי של קיומה. ככה זה כשאתה צריך להתחרות מול חברות ששוות מיליארדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
