הופתענו ואין לנו מושג: איך זכתה ישראל במדליית זהב בצמיחה כלכלית?

אנחנו מתים על השוואות ואוהבים תחרויות. מי יותר מצליח (גם כלכלית), מי יותר טובה (גם מוסרית), של מי יותר גדול (גם התוצר המקומי הגולמי). הכלכלה של מי צמחה הכי הרבה בשנה שעברה? שלנו! (בגדול, אם משאירים בחוץ כמה יוצאות מהכלל, במיוחד כאלו שהתכווצו מאוד בשנה שלפני.)

אז ברור שצמיחה כלכלית זה לא הכל, ותוצר לא שווה איכות חיים, והוא יכול לצמוח מהסיבות הלא נכונות כמו מלחמה או התרחבות של שווקים פורמליים גם למקומות פחות רצויים. ותוצר בטח לא משקף את חלוקת המשאבים והנטל, ואת אי השיוויון. אבל בכל זאת, התוצר הוא אומדן לרמת החיים הכלכלית הכללית. התאוששות הצמיחה אחרי 2020 הנוראית משקפת את התאוששות המשק. הפעם החדשות הן חד-משמעית טובות.

לפי אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתפרסמו ביום רביעי ועוד יתעדכנו בהמשך, התוצר הישראלי הריאלי (כלומר אחרי שמנכים התייקרויות מחירים או אינפלציה) צמח בשנת 2021 ב-8‪.‬1%. זה משאיר הרחק מאחור לא רק את אירופה (ממוצע איזור האירו: 4‪.‬6%) ואת ארצות הברית (5‪.‬5%) אלא גם את רוב האסייתיות, כולל גם את הנמרות וגם את הענקיות. לא כל המדינות פירסמו עדיין את אומדני 2021, אבל בינתיים נראה שהצמיחה בישראל בשנה שעברה כפולה מזו של סין, דרום קוריאה, אוסטרליה, שוויץ, קנדה, ורבות אחרות. שלא לדבר על גרמניה, יפן, ומקסיקו, שצמחו בסביבות אחוז אחד בלבד.

הנתון הזה מרשים. מה מאחוריו? אז מצד אחד, כשעושים השוואות כאלו צריך תמיד לזכור שהאוכלוסיה פה גדלה מהר מאוד, בטח בהשוואה למדינות לעיל. במונחי תוצר לנפש, הצמיחה ב-2021 היתה "רק" 6‪.‬3%; במדינות אחרות ההפרש בין צמיחת התוצר לצמיחת התוצר לנפש קטן יותר, או אפילו שלילי במדינות בהן האוכלוסיה מצטמקת.

שנה שנייה ברציפות שבה ישראל מככבת

מצד שני, המשק הישראלי אכן התאושש חזק מאוד. חשוב לציין בהקשר הזה שני דברים. אל"ף, שהתרומה הישירה של ההוצאה הציבורית לצמיחת התוצר בישראל היתה ב-2021 פחות מ-3% (וההוצאה לצריכה ביטחונית בכלל התכווצה ב-2%). לשם השוואה, הצריכה הפרטית צמחה בכמעט 12%, כלומר פי ארבעה יותר מהר ממהוצאה הציבורית. גם ההשקעה המקומית והייצוא (אבל גם הייבוא) צמחו מהר מאוד. כלומר לא מדובר פה באיזו תמיכה ממשלתית ענקית שהצמיחה את המשק באופן חד פעמי. להיפך, מדובר בהתאוששות של ממש בסקטור הפרטי. בי"ת, בניגוד למדינות רבות אחרות שצמחו יפה בשנה שעברה, התוצר בישראל לא התמוטט בשנה שלפני. נזכיר שדווקא ב-2020 הנוראית, התוצר בישראל התכווץ "רק" ב-2‪.‬2%, לעומת התכווצויות הרבה יותר דרמטיות במדינות רבות אחרות. כלומר זו כבר שנה שניה ברציפות בה אנחנו זוכים במדליה.

אז איך עשינו את זה? ועוד שנתיים ברציפות? אני שומע כל מיני תיאוריות. אבל האמת היא שאנחנו לא כל כך יודעים. נכון, יש לנו מערכת בריאות וקופות חולים שהפכו בשנתיים האחרונות למושא הערצה עולמי. ויש לנו בנק מרכזי מוערך ובעל שם בינלאומי שעשה את הדבר הנכון. והייתה גם הממשלה הקודמת, שתמכה באופן מאסיבי במשק כשהיה צריך, והממשלה הנוכחית, שהפחיתה את התמיכה באומץ כשהיה צריך. ויש לנו הייטק, וייצוא, ומה לא. אבל את כל אלו ידענו גם לפני שהגיעו הנתונים, ולא חלמנו על צמיחה כזו. בנק ישראל, למשל, חזה בחודש שעבר, כלומר בינואר 2022, צמיחה של "רק" 6‪.‬5% בשנה שעברה. המשק היכה את כל התחזיות, בגדול.

הצמיחה המהירה של המשק הישראלי היא חידה. הופתענו. נכון שכבר שנה אין פה סגרים, אבל אנחנו לא היחידים, ואחרים לא צמחו ככה. אנחנו גם לא היחידים שנקטו במדיניות הנכונה בזמן הנכון - להיפך, הרבה פעמים ההשראה הגיעה מחו"ל. אנחנו גם לא היחידים שהצליחו בסוף לחסן את הציבור (למרות שהדהמנו את העולם בזה שהיינו ראשונים). ובנק מרכזי חזק, והייטק, וייצוא, ומשק דינמי, ושיעור תעסוקה שחזר כמעט לרמתו לפני הקורונה, ומדד אמון צרכנים שהממוצע שלו ב-2021 קרוב לזה של 2019 - אף אחד מאלו לא חדש ולא ייחודי לנו.

התוצר, כאמור, זה לא הכל, אבל החדשות הן בהחלט טובות. מותר לחייך קצת. אבל בלי אשליות: אין לנו יותר מדי מושג איך עשינו את זה. נמשיך לעשות מה שנראה נכון, נמשיך לשמור על האופטימיות, נמשיך לחקור ולנסות להבין - ולהתפלל שההתאוששות המהירה תמשיך.

הכותב הוא פרופ' במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות באונ' העברית, ובביה"ס למנהל עסקים באונ' קורנל.