השאלה אינה מה פוטין עושה ובשביל מה. השאלה היא איזו תועלת הוא חושב שתצמח לו.
אם נשיא רוסיה החליט לפלוש לאוקראינה, כפי שאומרים עכשיו בעצם כל המנהיגים הבולטים של הדמוקרטיות המערביות, אז בשביל מה הוא יוזם תקריות גבול שקופות לחלוטין. פתאום האוקראינים מפציצים אוכלוסייה אזרחית, ומבריחים 700 אלף רוסים מבתיהם; פתאום פצצות תופת מתפוצצות במרכז דונייצק, "עיר הבירה" של "הרפובליקה העממית", שהרוסים הקימו ב־2014 על שטח אוקראינה (הם הקימו שתיים, השנייה היא סביב העיר לוהאנסק. שתיהן נמצאות באגן דונייץ עתיר הפחם והתעשייה הכבדה).
עיתונאי היושב בליטא חשף את אחד מהניסיונות המגושמים ביותר לביים תקרית של פיצוץ רכב רשמי השייך לקצין משטרה בכיר. המביימים, כך חשף העיתונאי, חסו על הרכב היקר והעבירו את לוחית הרישוי לרכב זול, שלא היה כלל בשימוש, ואפילו לא היה בו דלק. לאחר מעשה באה ההודעה על ניסיון התנקשות אוקראיני בחיי הקצין הבכיר.
בשביל מה כל זה נחוץ? הרי איש מהצופים הזרים ממילא אינו מאמין. ממשלת אוקראינה ציוותה על כוחותיה לנצור אש, ויהי מה. הדבר האחרון בהחלט שהיא רוצה הוא להעניק שמץ של תירוץ לפוטין לפתוח במלחמה. זה ימים רבים שארה"ב ונאט"ו מזהירות מפני פרובוקציות רוסיות מן הסוג הזה בדיוק. הנשיא ביידן ובכירי יועציו חוזרים ואומרים, כי כאשר יתחילו הפרובוקציות המאורגנות האלה ייפול הכיסוי מפניה של רוסיה. זה יהיה הסימן שהפלישה עומדת להתחיל.
להטעות אנשים עם 500 לווייני ריגול?
מדוע איש כפוטין, שלו מיוחסת דרגה גבוהה של תחכום ועורמה, מבטל את זמנו על טכסיסים כל כך ירודים? התשובה הסבירה ביותר היא שהוא מאמין, כי הם ישכנעו את המוני רוסיה בצורך לצאת למלחמה על האחים האוקראינים. התשובה הסבירה קצת פחות היא שזה כוחו של הרגל: סוכן חשאי, שמדריכיו באקדמיה (שנה אחת, 1984) הרביצו בו את אמנות ההטעיה, מוסיף להטעות, גם אם יעדי ההטעיה מבורכים באיזה 500 לווייני ריגול בחלל החיצון, ויכולים לעקוב אחר תנועות גוף, שלא לדבר על תנועת כוחות.
בשבועות האחרונים התחוור בהדרגה מה ארה"ב עושה. יום אחר יום, באמצעות דוברים בכירים מאוד, כולל הנשיא, ארה"ב מיידעת את העולם על פריסת כוחות רוסיה משלושה עברים של אוקראינה. דרגת הפירוט, בליווי צילומי לוויין ברזולוציה גבוהה, אינה מותירה מקום לספק. מומחי מודיעין מדברים על חשיפה חסרת תקדים של חומר מסווג.
צילומי הלוויין, לפחות לפי שעה, אינם מסוגלים לחדור אל תאי מוחו של נשיא רוסיה, ולספק תשובה על השאלה "מתי בדיוק" הוא יפלוש. אבל הם יכולים להראות "מתי בדיוק" הכוחות שפוטין מרכז יגיעו אל מסה קריטית. הוא יכול להכחיש את כוונותיו, אבל הוא אינו יכול להכחיש שכוחותיו מוכנים לפלוש אם יצטוו.
לטרטור היומי מוושינגטון ומבריסל על היערכות הכוחות הרוסיים הייתה תוצאה חשובה: הוא הכריח את ממשלות אירופה להתרכז. הוא סיכל את תקוותו המשוערת של פוטין לנצל את חולשות היחסים הבין־אטלנטיים, כדי לתקוע טריז בין ארה"ב לבעלות בריתה באירופה.
אמנם מנהיגים מערביים הופיעו בחווילתו של פוטין, והושבו בקצה המרוחק של השולחן הארוך ביותר בדברי ימי הדיפלומטיה. אבל בסוף השבוע שעבר, שותפו הבולט ביותר של פוטין היה הדיקטטור הברוטלי והוולגרי של בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו. השניים הצטלמו בחדר־מצב, שבו פוטין נראה לוחץ על כפתורי שיגור של טילים בליסטיים. זה היה רק תרגיל. היו שלושה, כולל אחד מן הקטגוריה החביבה עליו במיוחד, זו של טילים היפר־סוניים, המגיעים למהירות הגדולה פי עשרה ממהירות הקול. הוא מאמין שרוסיה השיגה את אמריקה בקטגוריה הזו.
שוב נשאלת אותה השאלה עצמה: איזו תועלת פוטין חושב שתצמח לו מקירבתו ללוקשנקו. ואותה התשובה נשמעת: כלל לא ברור.
"הפשעים נגד האנושות" של קייב
כפי שכתבנו כאן בשבוע שעבר, פוטין שלף מהמגירה את ספר התחבולות של מלחמתו הראשונה נגד שכנה סובייטית לשעבר: זו נגד גיאורגיה, ב־2008. בדיוק כמו אז, הוא מאשים את אוקראינה ב"השמדת עם" נגד האוכלוסייה דוברת הרוסית באגן הדונייץ. דוברת משרד החוץ הרוסי האשימה ביום שבת את אוקראינה ב"פשעים נגד האנושות". נציגי רוסיה חדלו בעצם לדבר על אוקראינה בתור שכזאת, או על ממשלתה. עכשיו הם מדברים מעשה שגרה על "המשטר בקייב", צירוף השמור בדרך לתיאורן של ממשלות לא לגיטימיות.
הזמרת לריסה בוריסנקו עם חיילים אוקראינים של גדוד 34 במזרח המדינה, ביום שבת / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda
מעניין לראות עד כמה דיקטטורים זקוקים למראית עין של לגיטימציה גם כאשר הם עומדים לעשות את המהלך הבלתי-לגיטימי ביותר. במידת הצורך הם מביימים את מעשה הלגיטימציה. כך בדיוק התחילה מלחמת העולם השנייה, בביום התקפה פולנית על תחנת רדיו גרמנית. היקף הביום ב"רפובליקה העממית של דונייצק" נועד להוכיח ש"השמדת עם" התחילה. לנשיא המחויב להגנת הרוסים באשר הם לא תהיה בררה אלא לצאת למלחמה.
סרטי וידאו, שצולמו במצלמות פרטיות, הגיעו במוצאי שבת בזה אחר זה מאיזור בתוך רוסיה, הסמוך לעיר השנייה בגודלה באוקראינה, חרקיב. הסרטים האלה מאשרים את המשך הזרימה של כוחות אל קירבת הגבול, כולל, למרבה החשיבות, של נשק לטווח קצר, המשמש בדרך כלל יחידות חלוץ במהלך פלישה.
הוודאות שפלישה עומדת לצאת אל הפועל גברה בוושינגטון ביום ו'. הנשיא ביידן השתמש בלשון עבר כדי לתאר את החלטת פוטין לפלוש. ה'וושינגטון פוסט' כתב אתמול (יום א'), כי לידי הביון האמריקאי הגיע הנוסח של הוראת פלישה ש"נמסרה למפקדי שדה, והם התחילו להוציא אותה אל הפועל".
נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, הגיח ביום שבת למינכן, לוועידת הביטחון הבינלאומי, לפגוש מנהיגים מערביים, כולל סגנית נשיא ארה"ב וראש ממשלת בריטניה. זלנסקי, קומיקאי הטלוויזיה לשעבר, הפגין מידה של שנינות ("אכלתי ארוחת בוקר בקייב, אני גם אוכל ארוחת ערב", כאשר נשאל אם אין הוא מפחד לעזוב את ארצו בנסיבות האלה) וגם מידה של כעס.
זלנסקי מתלונן על היגיון הסנקציות, שארה"ב מאיימת להטיל על רוסיה. מה הטעם להטיל אותן לאחר הפלישה, אולי לאחר שאוקראינה תיכבש, הוא שאל. את הסנקציות יש להטיל עכשיו, או לכל הפחות לפרט אותן, כדי שרוסיה תדע בדיוק למה לצפות.
הוא האשים את ממשלות המערב ב"אנוכיות", ב"יהירות" וב"פייסנות". "השאלה אינה מלחמה באוקראינה", הוא אמר, "השאלה היא מלחמה באירופה".
אירופה יודעת. הביון הצבאי הבריטי הודיע לממשלה, כי "תכנית המלחמה של פוטין כבר נכנסה לפעולה" (לפי דיווח ב'סאנדיי טיימס'), ופלישה רב־כיוונית עומדת להתחיל מיד, עם "התקפת בזק על קייב". בוריס ג'ונסון מזהיר מפני "דור של שפיכות דמים ושל אומללות". הוא יכול לצטט את המלים המפורסמות של שר חוץ בריטי באוגוסט 1914, כאשר בריטניה החליטה להצטרף אל מלחמת העולם הראשונה. "האורות כבים באירופה", אמר השר. הם חזרו ונדלקו כעבור ארבע שנים ויותר, 20 מיליון הרוגים אחר כך; והם נדלקו אז רק באופן זמני.
_________________
רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
