כולנו מכירים את הצב והארנב מהמשל הנודע. הצב האיטי מתמיד ואינו סוטה מהדרך וכך מנצח בתחרות הריצה את הארנב שסומך על המהירות הטבעית שלו ולכן מרשה לעצמו לצאת במהלך התחרות ולנוח. בשוק ההון אפשר לחשוב על שני סוגי משקיעים שמתכתבים עם הצב והארנב מהמשל.
הצב הוא אותו משקיע פאסיבי לטווח ארוך שאינו מנסה לתזמן את השוק ולכן תמיד משקיע. לעומתו הארנב הוא אותו משקיע שמאמין שהוא יוכל לתזמן את השוק ולצאת ולהיכנס ממנו בזמן. כלומר, הארנב בשוק ההון הוא זה שמאמין שיש לו את יכולת החיזוי מתי השוק יירד (ואז צריך לצאת) ומתי השוק יעלה (ואז צריך להיכנס).
נתונים שפרסם בנק אוף אמריקה מראים שבין השנים 1930-2020 הצב שהשקיע פאסיבית במדד ה-s&p 500 השיג תשואה של 17,715%. עוד מראים הנתונים של הבנק שאם היינו מנכים את עשרת הימים הגרועים ביותר בשוק בכל עשור, הרי שהיתה מתקבלת תשואה בלתי נתפסת של 3,793,787%! לפיכך, על פניו נראה שבשוק ההון משתלם להיות הארנב, כיוון שבפירוש יש זמנים בהם עדיף לצאת ממנו ולנוח. הבעיה היא שבשביל לדעת מתי הזמן הנכון לצאת מהשוק צריך כדור בדולח שלא קיים, וברגע שכדור הבדולח הזה לא קיים הארנב בשוק ההון יכול למצוא את עצמו גם בתסריט הבא - על פי נתונים נוספים של בנק אוף אמריקה, מי שפספס את עשרת הימים הטובים ביותר בשוק בכל עשור, מצא את עצמו עם תשואה של 28% בלבד על פני תשעים השנים.
המחקר האקדמי במימון חד משמעי לגבי סוגיית הצב והארנב. המחקר מצא שמי שמנסה לתזמן ולצאת ולהיכנס מהשוק על סמך ארועים דוגמת המלחמה שעלולה לפרוץ בין רוסיה לאוקראינה בממוצע מפסיד. כלומר, במספרים של בנק אוף אמריקה התשואה שלו יותר קרובה ל-28% מאשר ל-3,793,787%, ואולי מה שיותר חשוב - נמוכה מ- 17,715%, התשואה של ההשקעה הפאסיבית.
הממצאים הללו הם כמובן לא חדשים וידועים למדי. אולם בכל זאת יותר מדי משקיעים מתפתים להיות הארנב ולא הצב. המחקר האקדמי בפסיכולוגיה וקבלת החלטות נותן לכך מספר סיבות. סיבה אחת הפרס הגדול של 3,793,787% והרצון "לעשות מכה" מפתים רבים. סיבה אחרת לאנשים יש נטייה להעריך יותר החלטות טובות שנבעו מנקיטת פעולה (לתזמן את השוק) מאשר החלטות טובות שנבעו מאי נקיטת פעולה (השקעה פאסיבית). סיבה נוספת, כמו הארנב במשל, לאנשים יש נטייה להעריך ביתר את היכולת שלהם ולפתח ביטחון יתר ביחס אליה.
כמו שרוב האנשים חושבים שהם נוהגים טוב יותר מהנהג החציוני, כך רוב המשקיעים סבורים שהם מתוחכמים יותר בהשוואה למשקיע החציוני ולכן הם יידעו לתזמן את השוק. ביטחון היתר של המשקיעים הללו נבנה סלקטיבית על סמך ניסיון העבר שלהם. מקרים של הצלחה הם מייחסים לכשרון שלהם ואילו מקרים של כישלון למזל רע שלא תלוי בהם. אותם משקיעים גם לא נותנים לעובדות לבלבל אותם, כיוון שבתהליך הניתוח בדיעבד של הצלחות וכישלונות הם מחפשים את אותו המידע שיאושש את תפיסתם שההצלחות מקורן ביכולת שלהם ואילו הכישלונות הם אך ורק תוצאה של מזל רע.
לסיכום, אם נחבר את הצב והארנב מהמשל לדדלוס הזהיר ובנו איקרוס הפזיז מהמיתולוגיה היוונית, הרי שהיינו ממליצים לכם בשוק ההון להיות הצב/דדלוס, להשקיע פאסיבית ולהתרחק מהשמש שהיא הניסיון לתזמן את השוק, היות והמתזמנים בממוצע מסיימים כמו הארנב/איקרוס שהתקרב יותר מדי לשמש. במילים אחרות, בואו נסתפק בתשואה של 17,715% ולא נחפש את התשואה של 3,793,787%, כי אז אנו עלולים לסיים עם 28% בלבד.
דייבי דישטניק ויניב שני, חברי סגל בכירים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. גילוי נאות: דייבי הוא גם בעלים של קרן השקעות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.