מניית חברת התעופה אל על שינתה כיוון בחודשיים האחרונים. אחרי שהידרדרה בחודש דצמבר האחרון לשפל של יותר מעשור, בעקבות משבר הקורונה העולמי ופגיעתו האנושה בענף התעופה העולמי , החלה לטפס והספיקה לזנק מאז בכ-70% למחיר של כ-3.5 שקלים (הרמה שבה נסחרה בשלהי אוקטובר האחרון).
עם זאת, גם לאחר הזינוק הנוכחי, מציגה עדיין מניית אל על תשואה שלילית של כ-60% בשלוש השנים האחרונות, ושווי השוק של החברה עומד כיום על כ-590 מיליון שקל, וזאת לאחר גיוסי הון גדולים שביצעה בשנתיים האחרונות לצורך שיפור מצבה הפיננסי נוכח השלכות משבר הקורונה.
התנודות החדות במחיר מניית אל על הן פועל יוצא של המינוף הגבוה שבו פועלת החברה כיום, כאשר הטלת מגבלות על הטיסות בישראל ובעולם מאיימת על קיומה של החברה מחד, בעוד שהתאוששות ענפי התיירות והתעופה בעולם מייצרת לה הזדמנויות חדשות מאידך. כך, אישרה השבוע הממשלה הקלות משמעותיות בתחום התיירות והתעופה הנכנסת, שייכנסו לתוקף מתחילת חודש מרץ, ובהן אישור כניסה לארץ גם למי שאינו מחוסן, ביטול הבידודים לזרים בלתי מחוסנים וביטול הדרישה לבדיקת קורונה לפני המראה.
מאז שפורסם דבר ההקלות הצפויות, חלה עלייה משמעותית בהזמנות של טיסות לישראל וממנה. אל על אף מתכננת להחזיר קווים שעצרה בתקופת הקורונה, דוגמת הקו הישיר לבוסטון.
סיוע נוסף מהממשלה ומרוזנברג
להתאוששות מניית אל על בחודשיים האחרונים תרם גם הסיוע הנוסף שאותו קיבלה מהממשלה, ומבעל השליטה בה קני רוזנברג, כמו גם פרסום מתווה המיזוג האפשרי עם חברת ארקיע.
בתחילת ינואר השנה דיווחה אל על כי הגיעה להבנות עקרוניות עם נציגי משרד האוצר בשם מדינת ישראל, על מתווה סיוע נוסף, על רקע המשבר שנגרם בעקבות התפרצות האומיקרון. שבועיים לאחר מכן קיבלה הממשלה החלטה המאשרת סיוע נוסף לחברות התעופה הישראליות בעקבות התפרצות האומיקרון.
קני רוזנברג, הבעלים של אל על / צילום: יוסי זמיר
בעקבות ההחלטה הודיעה אל על כי היא נמצאת במו"מ מתקדם עם משרד האוצר ועם בעל השליטה להשלמת הסכם הסיוע. ב-23 בינואר נחתם ההסכם בין הצדדים, המתבסס על העמדת סיוע נוסף על ידי המדינה ורוזנברג בדרך של מתן הלוואות המירות למניות, וכן הקדמת תשלומים מצד המדינה בגין צריכת דלק עודפת ותחזוקה שוטפת, כתוצאה מחובת החברה להתקין במטוסיה מערכת להגנת תעופה אזרחית.
במסגרת ההסכם, שהושלם בימים האחרונים, העמיד רוזנברג (המחזיק כ-40% ממניות החברה) הלוואות בעלים נוספות לאל על בסכום כולל של 20 מיליון דולר, ואילו מדינת ישראל (המחזיקה בכ-13% ממניות החברה) העמידה לה הלוואות סיוע ותשלומים מוקדמים בגין צריכת הדלק, בסכום כולל של 50 מיליון דולר. הלוואות חדשות אלו הצטרפו להלוואות בעלים קודמות בסכום של 50 מיליון דולר, שהעמיד רוזנברג לאל על, ולהלוואות בסכום של 7 מיליון דולר שהעמידה המדינה לחברה.
סכומים אלו אינם מיועדים לפתור במלואן את בעיותיה הכספיות של אל על. עם זאת, הם מעידים כי ממשלת ישראל החליטה שלא לוותר על החברה ועל נחיצותה למדינה, וכי היא פועלת לסייע לה לצלוח משברים, כאשר הממשלה עצמה היא זו שמביאה להחרפת אותם משברים.
הפסד של קרוב למיליארד שקל בארבע שנים
אל על, יש להדגיש, סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2021 עם הפסד נקי של 303 מיליון דולר, בהמשך להפסד של 531 מיליון דולר שרשמה ב-2020, שנת פרוץ משבר הקורונה שהיכה קשות בתעופה העולמית, ובהמשך להפסד של 112 מיליון דולר בשנים 2018-2019. בסך הכול מדובר בהפסד מצטבר של קרוב למיליארד דולר בארבע שנים.
דוחות החברה מלמדים שבסוף ספטמבר 2021 היא החזיקה מזומנים בשווי של כ-198 מיליון דולר, אולם גם הלוואות בנקאיות ואשראים לטווח קצר של כ-1.15 מיליארד דולר (לא כולל התחייבויות של 985 מיליון דולר בגין חכירות מטוסים).
לנוכח מצבה המאתגר, אל על מחויבת לגייס בתקופה הקרובה 100-150 מיליון דולר, כפי שהתחייבה למשרד האוצר. במסגרת זו, החברה העמידה למכירה נתח ממועדון הנוסע המתמיד שלה, באופן שישמר את השליטה בו בידיה.
מגעים לעסקה נוהלו עם בנק הפועלים לרכישת נתח של 30% על פי שווי של כ-250 מיליון דולר למועדון. הללו עדיין אינם קרובים לסיכום. אל על בוחנת אפיק נוסף שתחתיו תוכל לקבל הלוואה: שיעבוד "סלוטים" (מועדי המראות ונחיתות) שיש לחברה בנמלי תעופה בולטים.
הסלוטים שמחזיקה אל על שווים עשרות מיליוני דולרים, וערכם עולה ככל שמדובר בשדה תעופה שבו קשה לקבל מועד המראה נוח לנוסעים - שמאפשר לחברות לעשות סבבי טיסות ביום אחד. בין השאר מחזיקה אל על בסלוטים אטרקטיביים בנמל התעופה הית'רו בלונדון, ובניו יורק. בתמורה לשיעבוד הסלוטים תנסה אל על לקבל הלוואה בבנק זר בהיקף של 100 מיליון דולר.
עוד נציין, כי במסגרת הסכמי אל על עם המדינה, היא מחויבת לבצע הנפקה נוספת לגיוס 105 מיליון דולר עד לספטמבר 2022 (לאחר קבלת אישור לדחייה). ההנפקה היא חלק מהסכם קבלת מקדמה בהיקף של 210 מיליון דולר, שאותה קיבלה אל על במאי 2021 עבור טיסות למערך האבטחה למשך 20 שנה.
ההסכם לרכישת ארקיע מותנה בהסכמים קיבוציים
במקביל להסכמות על חבילת הסיוע הנוספת הצליחה הנהלת אל על, בראשות המנכ"ל אביגל שורק, להוביל לחתימה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת חברת התעופה והתיירות ארקיע, בעסקת מיזוג. במסגרת העסקה אמורה אל על לרכוש את הבעלות המלאה על ארקיע, תמורת הקצאה של 10% עד 14% ממניותיה לבעליה של ארקיע, משפחת נקש (70%) ותאגיד תו"ת של עובדי ארקיע.
הסכם מחייב בין הצדדים טרם נחתם, והוא תלוי בין השאר בחתימה על הסכמים קיבוציים בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ובין אל על וארקיע ביחס לעובדי שתי החברות. גם תאגיד תו"ת, שמחזיק ב-30% ממניות ארקיע, טרם נתן באופן רשמי את הסכמתו למתווה המדובר, שיוביל את עובדי ארקיע לאבד את השפעתם על התנהלות החברה.
לאחר החתימה יעמדו בפני שתי החברות מכשולים נוספים, ובראשם השלמת בדיקת נאותות ההדדית לשביעות רצונם של הצדדים, וכן קבלת אישור רשות התחרות, שפסלה לפני ארבע שנים את מיזוגה של אל על עם ישראייר. כך, הדרך להשלמת העסקה עוד ארוכה ומורכבת, אולם היא מאותתת על רצונו של המנכ"ל שורק להרחיב את פעילותה של אל על לתחומים של מכירת חבילות תיור, טיסות שכר וטיסות פנים.
ביצוע העסקה במניות גם יחזק את ההון העצמי של אל על, ויוביל להשתלטות על צי המטוסים של ארקיע, שכולל כיום שני מטוסי A321 ושלושה מטוסי אמבראר E-195 - מתוכם שלושה בבעלות ועוד שניים בחכירה. את המטוסים הללו תוכל אל על להמשיך להפעיל, או לחלופין להעמידם בעתיד למכירה, כאשר יחזור שוק התעופה לפעילות מלאה ועודף ההיצע של מטוסים בעולם ייספג אל תוך העלייה בביקושים.
בדרך לחזרת ענף התעופה לשגרה
מלבד כל אלה, עניין נוסף שהולך ומשתנה הוא יחסן של מדינות העולם לנגיף הקורונה, לאור השינוי שהביא עימו וריאנט האומיקרון בתפיסת המגפה כאיום. במקום סגרים והגבלות, יותר ויותר מדינות משנות בשבועות האחרונים את מדיניותן לטובת הכלה וחיים לצד המחלה.
מעבר לכך, התפשטות האומיקרון כבר נמצאת במגמת ירידה במדינות רבות בעולם, והן כבר פועלות לקראת השבת החיים לימים שלפני התפרצות הקורונה בעולם. למדיניות זו אמורה להיות השפעה משמעותית לטובה על חברות התעופה והתיירות בכלל, ועל חברת אל על בפרט.
לפני שלושה חודשים פרסמה אל על מצגת לסיכום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. במצגת ציין המנכ"ל שורק, כי החברה פועלת כיום במדיניות זמן אמת, הכוללת התאמת מדיניות השיווק, מבנה עלויות גמיש יותר והתאמות בלוח הטיסות והנתיבים.
תוכנית הפעולה של אל על להתמודדות עם שינויים שכופה נגיף הקורונה כוללת ניהול גמיש לתמיכה במגמת ההתאוששות, חיזוק החוסן הפיננסי ופיתוח מנועי צמיחה. על פי המצגת, מטרת ההנהלה היא יצירת מבנה עלויות גמיש, המאפשר התמודדות עם מציאות עסקית-רגולטורית מאתגרת, ואף שמירה על רווח תפעולי תזרימי (EBITDAR) חיובי באופן קבוע.
לראיה, מציגה ההנהלה EBITDAR חיובי של 1 מיליון דולר שנרשם ברבעון הראשון של 2021, של 10 מיליון דולר ברבעון השני של השנה ושל 2 מיליון דולר ברבעון השלישי. זאת, למרות כל המגבלות שהטילו הממשלות בישראל ובעולם על תנועות הנוסעים במהלך השנה החולפת.
פעולות שמובילה ההנהלה יובילו, להערכתה, למיצוי הפוטנציאל של החברה, גם ביחס לשנת 2019 - השנה המלאה האחרונה שלפני התפרצות הקורונה. על פי המצגת, חזרת השוק להיקף הפעילות של 2019, יחד עם תוצרי ההתייעלות שנוקטת הנהלת אל על החדשה (שבמסגרתה צומצם מספר עובדי החברה בשליש) יובילו לשיפור ה-EBITDAR בפעילות מלאה בהיקף של כ-150 מיליון דולר בשנה.
יש לציין, כי ב-2019 הציגה אל על EBITDAR חיובי של 290 מיליון דולר, כך שההנהלה החדשה רואה את החברה מציגה רווח תפעולי תזרימי של כ-440 מיליון דולר בשנה, לאחר החזרה לשגרה.
מעבר לצעדי ההתייעלות, בונה ההנהלה על ארבעה מנועי צמיחה לטווח הקצר-בינוני: בריתות תעופה, פיתוח פעילות המטען, פיתוח אפיקי הכנסות מתיירות ושירותי קרקע, וכן מיצוי פוטנציאל הפעילות בקווים לצפון אמריקה והגדלת הנתח של החברה בשוק יעד חשוב זה. שורק, יש לציין, סיים לאחרונה את השנה הראשונה לכהונתו כמנכ"ל, כך ש-2022 אמורה להוות שנת מבחן עבורו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
