ההסכם יזרים לאיראן עשרות מיליארדי דולרים: משמרות המהפכה ירוויחו, האזרחים פחות

ימי ההכרעה בווינה, שבה מתנהלות שיחות לא ישירות בין ארה"ב לאיראן על הסכם הגרעין, עוסקים בין היתר בסוגיית הפיצוי שדורש הממשל בטהרן. הסכום שנזרק לחלל האוויר: טריליון דולר. זהו מחיר הנזקים שלטענת איראן נגרמו לה בשל העיצומים שהשית עליה ממש טראמפ ב-2018, עת יצאה ארה"ב מהסכם הגרעין.

ואכן, דיפלומטים ישראלים ואמריקאים מציינים כי בשיחות שמתקיימות בבירת אוסטריה העלו האירנים דרישה לפיצוי על הנזקים שנגרמו להם בשלוש השנים האחרונות - זאת מלבד הסרה מלאה של העיצומים.

ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בפתח ישיבת הממשלה כי השיחות באוסטריה מתקדמות מאוד וכי יתכן שנראה הסכם בתוך זמן קצר. בנט מזהיר כי "אנחנו מדברים על הסכם שקונה בסך הכל שנתיים וחצי, ואחריהן איראן יכולה ורשאית לפתח ולהתקין צנטריפוגות מתקדמות ללא הגבלה. בתמורה האיראנים יקבלו בהווה עשרות מיליארדי דולרים והסרת סנקציות, כלומר - המון כסף".

כך או כך, הדרישה לפיצוי של טריליון דולר לא התמלאה, אם כי מדינות המערב ובראשן צרפת הבטיחו כי יעודדו את התעשיות המקומיות לחדש את שיתוף הפעולה הכלכלי מסחרי עם איראן. כך, למשל, ענקית הרכב פיז’ו-סיטרואן שהמפעל שלה באיראן נסגר בעקבות העיצומים, עשויה לשוב ולפתוח אותו. במהלך 2015-2016, בתקופת הסכם הגרעין, ייצרה איראן יותר ממיליון וחצי מכוניות בשנה, רובן מייצור עצמי והיתר עבור המפעלים האירופאים. לבד מפיז’ו-סיטרואן הקימו מפעלים באיראן גם ניסאן-רנו. גם דיימלר, יצרנית מרצדס, ייצרה באיראן מנועים.

לחזרה לשגרה כלכלית בתחום הרכב יש משמעות קריטית עבור איראן. מדובר בתעשייה השנייה בגודלה באיראן אחרי הנפט, שהעסיקה בימי השיא ב-2017 קרוב למיליון איש. עם הטלת העיצומים נסגרו מפעלי רכב של החברות הזרות, ונרשמה צניחה בהזמנות מהמפעלים המקומיים. כמחצית מהעובדים פוטרו, והיקף היצור ירד ל-700 אלף מכוניות בשנה.

ענף אזרחי נקי? הכל "נגוע" בתעשייה צבאית

ענף הרכב צפוי אם כן להתאושש. כאמור, איראן קיבלה הבטחות כי בתחום הזה לפחות העטרה תוחזר ליושנה, שכן מדובר בענף "אזרחי" לחלוטין - כזה שאין לו קשר לכאורה לתעשיה הצבאית.

אבל גם אם הרצון קיים הדברים אינם פשוטים. הסיבה: קשה לנתק תחומים אזרחיים "נקיים" מנגיעה צבאית. הבעיה הראשונה - משמרות המהפיכה, הגוף הצבאי-כלכלי החזק באיראן, שולט למעשה גם בתעשיית הרכב ונהנה מהכנסותיה המופנות גם לצרכיו הצבאיים; בנוסף - חברות הרכב הזרות לא בהכרח ירצו לחזור, לאחר שהשקעות של מיליארדים רבים כבר ירדו לטימיון כאשר הן נאלצו לצאת מהמדינה לאחר הפעלת העיצומים על ידי ממשל טראמפ.

  

חברות מסחריות מחפשות רגיעה ויציבות. לא בטוח שהממשל באיראן יכול לספק את התחושה הזו.

המטרה: לאושש את תעשיית הנפט האיראנית

את עיקר יהבה להתאוששות כלכלית תולה איראן בהסרת העיצומים על תעשיית הנפט שלה. מאז חודשו ב-2018 העיצומים על איראן ירד יצוא הנפט שלה להיקף של פחות משליש מזה שב-2017. באותה שנה (2017), שהייתה גם שנת שיא עבור איראן מבחינת יצוא נפט, הגיעו ההכנסות שלה מיצוא ישיר של נפט ל-65 מיליארד דולר, כאשר שדות הנפט שלה מפיקים יותר מ-4 מיליון חביות ביום - היצרנית החמישית בעולם.

ב-2019 היקף יצוא הנפט כבר צנח ל-29 מיליארד דולר, וב-2020 לסביבות 20 מיליארד (כמיליון וחצי חביות ביום), כאשר נתוני 2021 דומים. כלומר, הסרת העיצומים תוסיף למשק האירני ממכירות נפט בלבד הכנסות של 40 מיליארד דולר בשנה. אל זה מתווספות ההכנסות מהתעשיות הנלוות של הנפט, הפטרוכימיות והאחרות, שהכניסו לאיראן בשנות ההסכם כעשרה מיליארד דולר בשנה וירדו ל-1-2 מיליארד אחרי 2018.

התקווה בטהרן: הסכם יזניק את שער הריאל

העיצומים הפיננסיים היו אלה שהקשו במיוחד על הכלכלה האיראנית, והם כללו בין השאר מניעת קשר בין גופים פיננסים בינלאומיים לבנק המרכזי של איראן.
גם השווי של המטבע המקומי מקשה על הכלכלה. שער הריאל נפל משווי של 35 אלף ריאל לדולר ב-2018, ל-250 אלף כיום. בשבועות האחרונים ניכרת בו יציבות ואף עליה מסויימת, והנחה היא שחזרה להסכם הגרעין תביא לעליית ערכו גם אם לא לשיעור שהיה בעבר.

האיראנים בונים בין היתר על חזרתן של חברות אירניות לשווקים העולמיים בתחומי היצוא המובהקים של איראן (חוץ מנפט), ובכלל זה אלומיניום, מתכות יקרות, תעשיה כבדה, שטיחים, חקלאות ועוד.

למשוואת הסחר המתחדש של איראן חובה להכניס גם את האפקט הסיני. סין, שלא נענתה לעיצומים האמריקאים מהרגע הראשון ניצלה את ההזדמנות וחתמה עם איראן על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי-מסחרי ל-25 שנה בהיקפי ענק. ההסכם כולל שיתופי פעולה בתעשיות שונות, כמו רכב, אספקת נפט ומוצריו, פיתוח הנמלים והתשתיות של איראן לרבות רכבות וכבישים. כלומר, חברות מערביות והאחרות שיבקשו להיכנס לאיראן ימצאו כמעט בכל מקום את הסינים.

נזק מתמשך: חברות זרות לא ימהרו לחזור

גם הכסף העתיד להיכנס לאיראן לא מבטיח קידמה כלכלית ואזרחית. הניסיון של 2016-2017, השנים שלאחר ההסכם, הראה כי החברות הבינלאומיות מהססות להיכנס למדינה המחרחרת מלחמות בסביבתה, תומכת בארגוני טרור, ועשויה לעמוד בפני מתקפות על מתקני הגרעין שלה.

לפי נתוני הבנק העולמי, זרם ההשקעות הזרות באיראן במהלך 2016 נע סביב 3.5 מיליארד דולר בלבד, בעוד יעדה של הממשלה האיראנית בתחילת ההסכם עמד על כ-50 מיליארד דולר בשנה. חרף האכזבה, שנת 2016 הייתה מוצלחת מבחינת המשק האיראני, שצמח ביותר מ-10%, בהשוואה לשיעור צמיחה שלילי בשנה קודם לכן.

בכל מקרה, מלכתחילה סיכויי הצלחתו של הסכם הגרעין להביא שגשוג לאזרח האיראני היו קלושים. המשק האיראני סובל משחיתות נרחבת, תשתיות לקויות כתוצאה מסנקציות שנמשכות ארבעה עשורים, היעדר שקיפות, וניהול כלכלי כושל. בראש הפירמידה הכלכלית עומדת האימפריה העסקית של משמרות המהפכה - הזרוע הביטחונית של המשטר באיראן ומחוצה לה. חברות המסונפות אליהן חולשות על כל המגזרים המובילים, דוגמת בנייה, אנרגיה, תקשורת, תחבורה וחקלאות, ובסך הכל אחראים חברות המסונפות למשמרות המהפכה ל-60% מהפעילות הכלכלית במשק.

למעשה, סיבה מרכזית שגרמה לחברות בינלאומיות להימנע מלהשקיע בשוק האיראני גם לאחר חתימת הסכם הגרעין, הייתה החשש כי הן ישתפו פעולה ללא ידיעתן עם אחת מזרועות משמרות המהפכה. אלה נתונות לסנקציות אמריקאיות משום שהן מוגדרות כארגון טרור. כלומר, גם אם יוסרו העיצומים במסגרת השיחות הנוכחיות, ההגבלות והסנקציות על החברות והמפעלים הקשורים במשמרות המהפכה יישארו בתוקף. איך האיראנים יוכלו להתמודד עם מציאות כזאת? הההערכה בישראל ובמערב היא שחברות ומפעלים כאלה "יולבנו" על ידי העברות בעלות פיקטיבית והרחקה לכאורה של בכירי המשמרות מניהולם.

ההבטחה לישראל: העיצומים יימשכו

בישראל התקבלו הבטחות כי עיצומים ימשכו על תוכניות הנשק של איראן ובעיקר על תוכנית הטילים שלה, וכן ינקטו צעדי עונשין בשל מעורבותה של איראן בעידוד ארגוני הטרור שתחת חסותה.

לאיראן יכולות מדעיות וטכנולוגיות גבוהות. פרוייקט הגרעין שלה מתקדם, וכך גם תעשיות צבאיות נוספות כמו טילים, רחפנים וכטב"מים. אבל איראן לא יכולה כבר כיום לספק את צרכיהם של אזרחיה, וספק אם הסרת העיצומים תביא לשינוי משמעותי. השנים האחרונות התאפיינו במחאות ומהומות על רקע כלכלי באיראן. המהומות דוכאו באכזריות. אבל אם הממשל בטהרן לא יפעל לאושש את המשק אפילו באופן חלקי - הם יתחדשו למרות החזרה להסכם.