הטליבאן נושא עיניו אל הסקטור הפרטי להצלת כלכלת אפגניסטן מקריסה

כשכלכלת אפגניסטן נמצאת בצניחה חופשית, הטליבאן בונה על יזמים פרטיים שיצילו את העם האפגני וייצבו את המשטר שלו. אלא שזה יהיה קשה למדינה שנתונה לסנקציות בינלאומיות, שהבנקים שלה משותקים, שהעוני בה הגיע לרמות כמעט אוניברסליות ובקרב האוכלוסייה שלה מעט מאוד ביטחון בשאלה מה יהיה בעתיד.

כשהטליבאן תפס את השלטון באוגוסט, הסיוע הבינלאומי שהיה אחראי לכ־40% מהתמ"ג התנדף כלא היה. כעת בכירי הטליבאן מציירים את הנטישה הזו כהזדמנות. "אפגניסטן לא יכולה להסתמך על סיוע לנצח", אמר סגן ראש הממשלה עבדול סלאם חנאפי בדברים שנשא בפני דיפלומטים ופקידי או"ם בארמון הנשיאותי בקאבול בחודש שעבר, שם תיאר הטליבאן את התוכניות הכלכליות שלו, שכוללות מסים נמוכים והקלות רגולטוריות, בפעם הראשונה. "אנחנו צריכים כלכלה מקומית, חזקה ודינמית המסתמכת יותר על היכולת העצמית", אמר. "המטרה ארוכות הטווח שלנו היא הסתמכות עצמית בכלכלה של אפגניסטן".

טליבאן: החסמים העיקריים הוסרו

גורמים בטליבאן מספרים שהם הצליחו לחסל את השחיתות, שפגעה בממשלה הקודמת שנתמכה על ידי ארה"ב. כעת, משנסתיימה המלחמה, הם אומרים, הוסרו שני החסמים העיקריים בפני עסקים. בארגון מזמינים השקעות זרות, בייחוד בחקלאות, כרייה ומסחר - תחומים שנראה שיש להם הפוטנציאל להניע במהירות הגדולה ביותר את הפעילות הכלכלית.

הטליבאן הכין את התקציב הלאומי הראשון מזה 20 שנה שלא כולל סיוע זר, אשר בשנים האחרונות שילם על 75% מההוצאה הציבורית. ממשלת הטליבאן גובה בערך אותם סכומי כסף בהכנסות ממכס כפי שעשתה הממשלה בחסות אמריקאית ובעוד שהמסחר נותר נמוך, כיום יוצא מהמדינה פחות כסף, כך אומרים בארגון. לשנה כולה, מכוון הטליבאן להכנסה ממשלתית שתגיע ל־1.8 מיליארד דולר.

מי שמזין את חזון הסקטור הפרטי הזה הוא סגן שר האוצר, נזיר כבירי, אחד מפקידי הממשלה הבכירים ביותר מהממשל הקודם, שעדיין מכהן כיום באותו תפקיד. כתלמיד פולברייט לשעבר מאוני' קנטאקי, כבירי בן ה־39 הפך לבן שיח של הקהילה הבינלאומית, אך הוא גם מסביר לטליבאן פנימה את החשיבה של העולם החיצון.

כבירי אמר ששיכנע את הטליבאן לשמור על מערכת ניהול הכספים הציבורית, שנבנתה במשרד ב־20 השנים האחרונות, כולל מערכת המחשב שרושמת באופן מרכזי הכנסות ממיסוי עם גבייתם.

"סיוע חיצוני לממשלה לא יחזור בשום זמן קרוב, אז אנחנו צריכים להפוך את המשבר הזה להזדמנות ולהיפרד מהתלותיות ההיסטוריות שלנו", אמר כבירי. "הממשלה אמנם חסומה ונתונה לסנקציות, אבל אין כל סנקציות על אנשי עסקים אפגניים ועל השוק. וגם לנשים מותר לעבוד בסקטור הפרטי".

לדבריו, הוא הצליח לשכנע את הטליבאן לאפשר לארגוני סיוע בינלאומיים לעבוד במדינה ללא הפרעה, מחויבות שאפשרה לסיוע להתחיל לזרום שוב למדינה בסתיו האחרון. הממשל הגיע להסדר עם וושינגטון והאו"ם, שמאפשר לדולרים של סיוע להיכנס למדינה בלי לעבור דרך הבנק המרכזי. במסגרת ההסדר, הכספים מוזרמים למדינה, מופקדים בבנק אפגני פרטי, ואז משמשים את האו"ם. יותר מ־350 מיליון דולר נכנסו כך למדינה.

הערכה: הכלכלה תתכווץ השנה בשליש

הטליבאן לא הקל על מאמצי הקהילייה הבינלאומית לסייע. שר האוצר, שניהל את כספי המדינה כשנלחם נגד המורדים, נתון לסנקציות טרור בינלאומיות, וכך גם פקידים בכירים אחרים כמו שר הפנים. לנערות מבוגרות יותר בינתיים אסור לחזור לבתי הספר, וגם עובדות בסקטור הציבורי לא הורשו לחזור לתפקידיהן.

לעת עתה, הסיוע הבינלאומי יעזור לאפגנים לשרוד את החורף. האו"ם הגיש את הבקשה הגדולה ביותר אי פעם לסיוע חירום, סכום של 4.4 מיליארד דולר, על מנת לעזור ל־24 מיליון אפגנים ב־2022 בכל דבר ממזון ועד תרופות. מדובר בחלק מ־8 מיליארד דולר שמקווים לגייס השנה על מנת לשמור על השירותים החברתיים ולייצב את הכלכלה.

בקרן המטבע הבינלאומית צופים שהכלכלה האפגנית תתכווץ השנה בכמעט שליש. סכום של 8 מיליארד דולר יכול ליצור 180 אלף משרות בתחום הרשמי ועוד חצי מיליון משרות בכלכלה הלא רשמית, כך מעריכים באו"ם. הנעת הפעילות הכלכלית גם היא אחד המפתחות, כך אומרים מומחים, למניעת יציאה בקנה מידה גדול של אפגנים למדינות אחרות.

כשהטליבאן השתלט, וושינגטון הקפיאה את הרזרבות הבינלאומיות של הבנק המרכזי של אפגניסטן והותירה את המוסד הזה לא פעיל. מוקדם יותר החודש, אמרה ארה"ב שתאפשר לחצי מסכום של 7 מיליארד דולר לשמש לסיוע הומניטרי ולעזור להחיות את הכלכלה. החצי השני מהנכסים המוקפאים של הבנק יישמרו בצד כפיצוי לקורבנות מתקפות 9/11. הטליבאן גינה את הצעד הזה וכינה אותו גניבה.

ארה"ב הבטיחה יותר מ־500 מיליון דולר בסיוע מאז אוגוסט. היא סיפקה החרגות לסנקציות על מנת לאפשר כניסה של כסף סיוע, אפילו שהחרגות אלה לא כוללות את הסקטור הפרטי, למעט כספים שנשלחים באופן אישי אל המדינה.

טום ווסט, הנציג המיוחד של ארה"ב לאפגניסטן, אמר שטיפול במשבר ההומניטרי והכלכלי היה בעדיפות הדחופה ביותר, ושארה"ב שוקלת צעדים נוספים לתמיכה בכלכלה. אלה יכולים לכלול שימוש ב־3.5 מיליארד דולר, שהוצאו מהרזרבות על מנת להחיות את הבנק המרכזי, כך אמר, והוסיף שהבנק יצטרך לפני כן להיעשות עצמאי ולהיות מנוהל על ידי אנשי מקצוע. כיום מנוהל הבנק על ידי חבר בטליבאן.

לכלכלה חסרים באופן נואש מטבע מקומי ודולרים. בנקים מגבילים משיכות באופן חמור, ויזמים אפגניים שיש להם כסף מחוץ למדינה לא יכולים להכניס אותו לתוכה. אפילו ארגוני סיוע לא יכולים להכניס לאפגניסטן מספיק כסף, על פי דו"ח של מועצת הפליטים הנורבגית מהחודש שעבר.

כ־900 מיליון דולר מהעתודות המוקפאות של הבנק המרכזי מורכבים מהפקדות של בנקים מסחריים באפגניסטן, כך אמר וויליאם בירד, מומחה בכיר במכון השלום האמריקאי. "אם תהיה קריסה של הסקטור הפרטי בנוסף לכל השאר, זה פשוט יהפוך את המצב ההומניטרי להרבה יותר גרוע", כך אמר.

אפגניסטן נעשתה תלויה במשאבים זרים מסוג זה או אחר במשך מאות שנים, למעט תקופות קצרות, כך אמר בירד. מאז 2001 ארה"ב לבד הכניסה למדינה 145 מיליארד דולר בסיוע כלכלי - סכום גדול יותר במונחים ריאליים של היום ממה שהוציאה על הבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת תוכנית מרשל. יחד עם זאת, זו עדיין הייתה המדינה הענייה ביותר באסיה בהפרש ניכר גם מיד לאחר שהטליבאן כבש אותה.

טורק פרהדי, בכיר בקרן המטבע הבינלאומית לשעבר, שפעם כיהן כיועץ לממשלתו של הנשיא לשעבר חמיד קרזאי, אמר שהשחיתות באפגניסטן באמת ירדה בתקופה האחרונה. "אתה לא יכול להניע כלכלה של מדינה בסיוע זר. אתה חייב לעשות נורמליזציה של הכלכלה", אמר פרהדי. "זה זמן טוב להשקיע באפגניסטן אם יוסרו הסנקציות".

אפגניסטן כנראה תיעשה אפילו ענייה יותר, כך אמר עדנן מזראי, עמית בכיר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית, מכון מחקר מוושינגטון. לדבריו, אין במדינה תעשייה רבה ותחום השירותים שצמח סביב הנוכחות הזרה כעת נמצא בדעיכה. "מה הולכת אפגניסטן לייצר בעתיד הקרוב?" שאל מזראי. "לסיפור הזה כנראה לא יהיה סוף טוב".