הסנקציות נחשפות: כך מקווה המערב ליצור משבר כלכלי ברוסיה

הסנקציות שהמערב מתכנן להטיל על רוסיה, אם תפלוש לאוקראינה מתחילות להיחשף. בעוד שההיקף המלא של הסנקציות טרם התגלה - בין אם מסיבות של חוסר הסכמה בין מדינות אירופה לארה"ב או מרצון "לשמור את הקלפים קרוב לחזה" - למגבלות שכבר הוזכרו צפויות להיות השלכות על השווקים והסחר הגלובלי.

סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה ביום שני, כי הרשויות האמריקאיות כבר השלימו גיבוש חבילת סנקציות "על המגזר הבנקאי הרוסי". לפי הדיווחים, התוכנית כוללת איסור מיידי על מוסדות פיננסיים אמריקאים לשמש כ"קבלן-משנה" של בנקים רוסים גדולים, מה שצפוי לפגוע באופן מיידי בסחר הרוסי בעולם כולו. הסנקציות יבטלו את מעמד ה-Correspondent של מוסדות פיננסיים אמריקאים בעבור כמה בנקים רוסים, שמסייע להם לנהל את עסקיהם הגלובליים בדולרים. 

המטרה: לפגוע בהכנסות רוסיה בטווח הקצר

התחום הראשון שעשוי להיפגע עשוי להיות יצוא הדלק הרוסי. ארה"ב מקבלת כיום חלק גדול מהדלק שלה מרוסיה (הספקית השנייה בגודלה למדינה), ואיסור על העברת או קבלת כספים עם בנקים רוסים מרכזיים יכולים לעצור את היבוא כליל. בין הבנקים שהוזכרו כיעדים אפשריים: VTB Bank, Sberbank ו-Gazprombank. בתגובה לדיווחים, מניות חברות הנפט והבנקים שהוזכרו בדיווחים קרסו היום, עם ירידות דו-ספרתיות. הבורסה הרוסית כולה ירדה ב-11% בתום יום המסחר.

  

בימים האחרונים אמר נשיא ארה"ב ג’ו ביידן כי על האמריקאים להתכונן להשלכות אפשריות של הסנקציות, "כולל בתחום מחירי האנרגיה". מחיר הדלקים בארה"ב יכול לעלות בחדות כתוצאה מסנקציות אלה. גם סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס, אמרה בסוף השבוע בוועידת הביטחון של מינכן כי לסנקציות תהיה השפעה על החיים של כל אמריקאי, אך תמכה בהן בשם הסולידריות עם אוקראינה והרצון להרתיע את רוסיה מפלישה.

"המטרה של סנקציות פיננסיות היא להציג עלות גבוהה כבר בטווח הקצר לרוסיה", אמר בעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. "ליצור בריחה של הון מהמדינה, להעלות את האינפלציה ולהכריח את הבנק הרוסי המרכזי לחלץ בנקים מקומיים".

האינפלציה ברוסיה כבר עומדת על 8.7%

מבחינת האיחוד האירופי, ביום ראשון התראיינה נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, ופירטה לראשונה מה צפויות לכלול הסנקציות האירופיות. "אנחנו ניישם סנקציות שלמעשה יחסמו את הגישה של רוסיה לשווקים הפיננסיים הבינלאומיים", אמרה פון דר ליין.

בנוסף, ציינה כי הסנקציות יכוונו על איסור יצוא לרוסיה של "כל המוצרים שרוסיה צריכה באופן דחוף כדי לעדכן ולפתח את הכלכלה שלה, אבל שמיוצרים על ידנו. תחומים שבהם יש לנו דומיננטיות גלובלית, ושבהם לרוסיה אין תחליף". תחומים אלה עשויים לכלול ציוד כבד, חלפים בתחום התחבורה וגם ציוד וחלפים בתחום הפקת הגז הטבעי.

פון דר ליין ציינה כי להערכת האיחוד האירופי, החולשה של רוסיה טמונה בכך שהיא "מכוונת כמעט אך ורק על הכנסות מדלקי מאובנים - גז, פחם ודלק. כשני-שלישים מהיצוא של רוסיה הוא בתחומים אלה, ומחצית מהתקציב הרוסי השנתי קשור אליהם", אמרה. היא ציינה כי האינפלציה ברוסיה כבר עומדת על 8.7%, והבנק הרוסי המרכזי צפוי להעלות אותה ל-9.5%, וכי "הרובל אינו חזק במיוחד". לפיכך, הסבירה, רוסיה צריכה לחשוש מ"ההשלכות הכלכליות הנוספות של סנקציות על המדינה".

 ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Sergey Guneev

עם זאת, גם הממשל האמריקאי וגם הנציבות האירופית טרם הבהירו אם ברצונם וביכולתם ליישם את הסנקציות החמורות ביותר על רוסיה - הכוללות ניתוק מהמערכת הבנקאית העולמית SWIFT והשעיה בלתי מוגבלת בזמן של צינור הגז הרוסי-גרמני "נורד סטרים 2". שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק הזהיר את הציבור הגרמני ואמר כי יש להכין אותו לעובדה כי לסנקציות על רוסיה "יהיה מחיר גם בעבור הכלכלה הגרמנית".

18% מאספקת החיטה העולמית בסכנה

בינתיים, המתיחות בגבול משפיעה ישירות על מחיר הנפט הגולמי. זה ירד מעט השבוע בעקבות הדיווחים על פסגה אפשרית בין ביידן לפוטין, ועמד הבוקר על 93$ לחבית נפט גולמי ברנט’ס. מגזר אחר בתחום הסחורות שעשוי להיות מושפע מעימות עתידי הוא החיטה. רוסיה היא יצואנית החיטה הגדולה ביותר בעולם, ואחראית ל-18% מהאספקה העולמית. אוקראינה היא יצואנית החיטה החמישית בגודלה. עימות בין שתי המדינות שיביא להפסקת היצוא עלול להעלות את מחיר החיטה, ואת מחירי המזון המזנקים ממילא על רקע קשיי תובלה והשפעות ההתמודדות עם מגיפת הקורונה.

ישראל במלכוד: אם לא נצטרף לארה"ב, נשלם בהסכם הגרעין | דני זקן

בצמרת המדינית בישראל מבינים שאם ירושלים לא תצדד בארצות הברית בסוגיית רוסיה-אוקראינה, היא תשלם את המחיר במהלך המגעים המתקדמים בין וושינגטון לטהרן להחזרת איראן להסכם הגרעין. כך נודע לגלובס. החשש הזה התבטא היטב בשיחות בין שר החוץ יאיר לפיד לבכירים בממשל האמריקאי ובמערכת הביטחונית והמדינית בישראל.
לאחר השיחות הללו, שר החוץ יאיר לפיד התראיין השבוע בערוץ 12 ואמר כי אם תפרוץ מלחמה בין רוסיה לאוקראינה ישראל תצדד בארצות הברית. הוא הוסיף כי "אנחנו זהירים יותר מהאמריקאים והם מבינים את זה. לישראל יש שתי בעיות שאין לארה"ב ובריטניה, גבול עם רוסיה בגבול עם סוריה והחשש לביטחונם של מאות אלפי היהודים ברוסיה ואוקראינה".

גורם מדיני בכיר אומר בשיחה עם גלובס כי למרות הקשרים החשובים עם רוסיה, ישראל לא תוכל להישאר בחוץ במקרה של עיצומים עליה מצד ארה"ב. לדבריו, ארה"ב היא בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל, ולכן אם ירושלים תתבקש להצטרף לעיצומים היא תעשה כן.

אותו גורם גם מציין לאילו עיצומים ישראל צפויה להצטרף: במקרה של עיצומים פיננסיים, לרבות ניתוק ממערכת הסוויפט העולמית, החברות הישראליות הסוחרות עם רוסיה יישרו קו, ולא יפרו את הסנקציות. "כשם שאנו דורשים מכל המדינות לעמוד בעיצומים על איראן בשל מדיניות הגרעין והטרור שלה, כך אנו לא נוכל לעמוד מנגד" אומר הגורם.

כפי שאמר לפיד לישראל אכן יש הרבה מה להפסיד בתרחיש הזה. הגורם המדיני איתו שוחחנו הזכיר כי לצד ההבנות המאפשרות את פעילות צה"ל בסוריה, שחוזקו עם פגישת בנט עם פוטין באוקטובר 2021, רוסיה דווקא לא מגבה את ישראל בפורומים בינלאומיים בסוגיות רבות.

דוגמה לכך ראינו רק לפני שבועיים. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, פרסמה הודעה ובה טענה כי התקיפות הישראליות בסוריה הן הפרה של הריבונות הסורית והוסיפה כי "מדובר בסיכון רציני לתעופה אזרחית בינלאומית... אנחנו באופן מתמשך ונחוש מתנגדים להפיכה של סוריה לזירה של התגוששות על ידי צדדים שלישיים. אנחנו שוב מפצירים בישראל לחדול מפעולות כוחניות שכאלו". השאלה העומדת כרגע בישראל היא האם ההצהרות הללו יהפכו למעשים נגד הפעילות הצבאית של צה"ל בסוריה.