העלאת הריבית תייקר את המשכנתאות הרבה לפני שהיא תמתן את האינפלציה

אחד אחרי השני פורסמו בשבוע שעבר נתונים שלא השאירו לבנק ישראל הרבה ברירות, אלא לפתוח את הדלת להעלאת ריבית בחודשים הקרובים. ההאצה בפעילות הכלכלית במשק הייתה הרבה מעבר לתחזיות, ונתוני האינפלציה חרגו מתחום היעד של בנק ישראל.

"אם ההתפתחויות ימשיכו בכיוון חיובי, נעלה את הריבית כדי שהכלכלה לא תהיה 'חמה מדי' אי שם בהחלטות הבאות... זה יכול להיות באפריל וזה יכול להיות מאוחר יותר", כך אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון לאחר המסר הדרמטי של בנק ישראל שהופיע במסגרת ההנחיות להמשך.

  

אין ספק שסביבת הריבית האפסית כבר לא תואמת את מצב המשק מבחינת נתוני המאקרו, ובמיוחד את נתוני שוק הדיור הרותח. אלא שהעלאת הריבית הצפויה תכביד על הפעילות הכלכלית של המשק ועל משקי הבית - דווקא בתקופה בה העלאות המחירים בשוק בין כה וכה עושים את שלהם ובניגוד לתוכנית האוצר להפחתת יוקר המחיה.

החזרי המשכנתה יעלו

עליית האינפלציה כבר העלתה את ההחזרים החודשיים במסלולי המשכנתה הצמודים למדד. העלאת הריבית תייקר את ההחזרים הללו עוד יותר - גם במסלול הפריים.
צריך לזכור שנכון לרגע זה, התרחיש של מספר העלאות ריבית בישראל לא נראה מציאותי ובנק ישראל כאמור אותת על העלאה הדרגתית. לכן, למרות שגם העלאה קטנה של הריבית תגרור השפעה מיידית במסלול הפריים, לא כדאי למהר ולהמיר את מסלול הפריים בזה הצמוד למדד.

"כמובן שהעלאת הריבית תעלה את התשלום החודשי של המשכנתה, אך ברמה היציבותית, אם מבחינת התשלום החודשי לעומת ההכנסה, או גודל ההלוואה לעומת שווי הנכס - אנו בישראל עדיין מאד שמרנים", אמר הנגיד אמיר ירון אחרי ההחלטה. דבריו חושפים את העובדה שאותה נוטים לשכוח. מבחינת בנק ישראל אין בעיה שהחזרי המשכנתאות יעלו כל עוד המצב לא מתבטא כסיכון מאקרו יציבותי. ואכן לפי נגיד בנק ישראל המצב שבו העלייה בהחזרי המשכנתאות תסכן את המשק עוד רחוק. הוא לא חושש מעוד משבר סאב-פריים - ואולי זו הבעיה.

אז איך העלאת הריבית תשפיע על האינפלציה? האמת שבדרך כלל היא לא משפיעה עליה כל כך מהר. ככל שהריבית תעלה היא צפויה לבלום את עליית מחירי הנכסים, תקטין את אפקט העושר של הצרכנים שנהנו מעלייה בהיקף החיסכון בתקופת הקורונה, תאט במעט את הביקושים לצריכה והשקעות, ותמתן את לחצי השכר. "העלאת ריבית לרבע או לחצי לא משנה את התמונה", מסביר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של איי.בי.איי. "הרבה מהאינפלציה בישראל הייתה מיובאת בשל שיבושים בשרשרת האספקה. ככל שיש יותר העלאות ריבית בעולם, בעיקר בארה"ב, יש לזה אפקט ממתן על האינפלציה, בעיקר על זו המיובאת, ולכן אין השפעה מיידית להעלאה של הריבית במשק על האינפלציה בשוק המקומי, אך כן אומרים בבנק ישראל כי יש לשנות את הרמות השליליות של הריבית הראלית שמשמעותית תעלה".

יונתן כץ הכלכלן, הראשי של לידר שוקי הון, מעריך כי בנק ישראל צפוי לעלות את הריבית בצורה יחסית מתונה לרמה של 0.75% בעוד שנה. "עדיין מדובר בריבית ריאלית שלילית (ריבית נומינלית בניכוי האינפלציה גב"ס) כך שלא צפויה השפעה של ממש על האינפלציה".

ההזדמנות: שוק המט"ח

מאז השקת תוכנית הרכישות בינואר 2021 בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של כ-35 מיליארד דולר בניסיון למתן את התחזקות השקל. המהלך נבע מהרצון לסייע ליצואנים שנאבקים בתחרות העולמית ומשלמים משכורות בשקלים אך מקבלים את תוצרתם בדולרים, אבל הוא גם בא על חשבון התעשייה המקומית.

אז למה בנק ישראל מעלה את הריבית, מהלך שעשוי להביא להתחזקות השקל, אחרי שיצא מגדרו (תרתי משמע) כדי למתן את התחזקות המטבע המקומי? "נראה ששינוי הגישה של הוועדה המוניטרית נתמך גם בהיחלשות האחרונה של השקל", מעריך רפי גוזלן.

"בהערכה כי נפתח חלון הזדמנויות לנירמול הריבית המקומית על רקע הצמצום המוניטרי הצפוי מצד הבנקים המרכזיים המובילים. האיתותים הברורים על התנעת תהליך העלאת הריבית בארה"ב וצמצום הדרגתי של ההרחבה המוניטרית באירופה, צפויים למנוע עלייה בפערי הריביות לטובת השקל".

מה יקרה בשוק ההון?

העלאת הריבית תעלה את התשואה על אגרות החוב באפיק היותר צמוד למדד מתוך הנחה כי בנק ישראל הבין שהוא אינו מעוניין בריבית ראלית שלילית.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, צופה העלאת ריבית מדודה שתסתכם בשתיים עד שלוש העלאות של 25 נ"ב (נקודות בסיס), שתתפרשנה על פני 12 החודשים הבאים ותסתכמנה ל-75 נ"ב.

"תרחיש כזה מגולם, ככל הנראה, בשוקי האג"ח. לכן, לא נראה כי שעקום התשואות יעלה מהותית מעבר לרמתו הנוכחית, אם כי סביר שישתטח", הוא מעריך. "השיפוע כיום בין האיגרת ל-10 שנים לבין האיגרת לשנתיים עומד על כ-1%. כלומר, השוק יתמחר מהלך שיתמקד בטווח הקצר, אך סיומו יהיה מהיר, יחסית. זאת, תוך שהריבית מתכנסת לרמות נמוכות יותר משהייתה בעבר".

פניית הפרסה של בנק ישראל עלולה לעלות באובדן אמון השווקים | גיא בן סימון, פרשנות

יותר מאשר החריגה של האינפלציה מתחום היעד של בנק ישראל, נראה שהצמיחה הגבוהה של 2021 (שסגרה את הפער שנפער בשנה הראשונה של הקורונה) היא זו שדחפה את בנק ישראל לאותת לשווקים על העלאת ריבית בחודשים הקרובים. אחרת, איך ניתן להסביר את הפער בין ההודעה הזו לבין הסבלנות שהביעו חברי הוועדה המוניטרית חודשים ארוכים לגבי הריבית בטענה שהאינפלציה נמוכה בהשוואה למדינות אחרות ושהיא תתכנס אל אמצע תחום היעד במחצית השנייה של 2022.

שינוי המדיניות של בנק ישראל השבוע היה מתבקש ויש שיגידו שהוא הגיע גם באיחור, אלא שהמסר הזה הוא פנייה חדה (ואולי חדה מדי) מהמסרים שהגיעו עד כה מישיבות הוועדה המוניטרית. המסר התחדד בגלובס לפני כשבועיים כשהמשנה לנגיד, אנדרו אביר, הגדיל לעשות ואמר בראיון לגלובס כי בבנק ישראל לא ימהרו להעלות ריבית גם אם האינפלציה תחרוג מהיעד. אבל שיום לאחר מכן התפרסם מדד ינואר והפתיע את הבנק המרכזי עם חריגה מהירה מהצפוי.

אם בנק ישראל מאמין בתחזית האינפלציה שפרסם בינואר האחרון, ולפיה הכוחות האינפלציוניים יירגעו במחצית השנייה של השנה, מדוע התקצרה הסבלנות של מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי? אם ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב בארצות הברית יכול להתהפך בדעתו בנוגע לאינפלציה ולקבוע שהיא לא "זמנית" כפי שחשב עד כה - גם נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון יכול.

אלא שלפניית הפרסה הזאת יש גם מחיר. סוחרים בשוק ההון עלולים לערער על האמינות של בנק ישראל נוכח פתיחת הדלת להעלאת הריבית. שכן עד כה הבנק המרכזי הצהיר שימשיך במדיניות המרחיבה ולא נבהל מהאינפלציה. בראיונות לתקשורת אחרי ההודעה האחרונה, הנגיד ירון המשיך לציין את העובדה שהאינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה לעולם וכך הוא הסביר את הבחירה בהעלאה הדרגתית. בארה"ב השוק מגלם העלאות ריבית בכל אחת מהפגישות השנה, וככל שיעשו את מהלך העלאה של הריבית מהר יותר כך זה ישפיע על האינפלציה בעולם, מה שצפוי לעשות את העבודה עבור בנק ישראל.