שנה של עיכובים ודחיות: השימוע לחברת שיכון ובינוי טרם התקיים

שנה עברה מאז שהודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה, לאחר אישור היועמ"ש, כי החליטה להעמיד לדין בכפוף לשימוע שורת בכירים בחברת שיכון ובינוי בפרשת השוחד באפריקה, לצד זימון לשימוע של החברה עצמה.

למרות שחלף זמן רב כל-כך, טרם התקיים השימוע לחברת שיכון ובינוי  עצמה. מלכתחילה, החברה קיבלה פריבילגיה להתייצב לשימוע לאחר כל החשודים האחרים בתיק. מועד השימוע נקבע לאמצע אוגוסט 2021, ובהמשך הסכימה הפרקליטות לדחות את מועד השימוע לתחילת ספטמבר.

שרשרת של דחיות

בשל הצטרפות עורך דין נוספים לייצוג החברה, ביקשו בשיכון ובינוי לדחות את מועד השימוע לסוף נובמבר 2021. פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה, עו"ד יוני תדמור, דחה את בקשתם לקביעת מועד חדש וציין כי פרק הזמן שעמד לרשותם איפשר היערכות מלאה.

חרף דחיית הבקשה, כאמור, טרם התקיים השימוע. שיכון ובינוי טענה כי לאור העובדה שההחלטה להעמיד לדין בגין שוחד לעובד ציבור זר היא בסמכות היועמ"ש, אזי גם השימוע צריך להיות בפניו. עוזרו שלהיועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט דחה את הטענה בתחילת נובמבר והורה לתאם בהקדם מועד לשימוע בפני פרקליט המחוז. בעקבות כך, הגישה החברה עתירה לבג"ץ.

המדינה ביקשה כי העתירה תידחה על הסף, אולם השופטת יעל וילנר קבעה בתחילת דצמבר כי העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב בהקדם. הדיון נקבע לינואר 2022, אולם נדחה בסופו של דבר לסוף מרץ. 

חשד למדיניות שיטתית של שוחד

כזכור, בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות מעובדי החברה. הפרשה עוסקת בחשדות למדיניות שיטתית של שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, ובעיקר בקניה, בכדי לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.

החוקרים תפסו חומרים מפלילים רבים נגד בכירי החברה, שחלקם התקבלו בעקבות סכסוך פנימי בין עובד בדרג ביניים שניסה להוציא ממנה כספים ובין בכירים בחברה-בת של שיכון ובינוי.

המשטרה ורשות ניירות ערך סברו כי יש די ראיות כדי להעמיד לדין גם את בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון ואת היו"רית והמנכ"לית (של חברת האם - אריסון השקעות) אפרת פלד, אולם הפרקליטות החליטה שלא לזמנן, ובהמשך אף סגרה את התיק. בכירים אחרים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין.

ראיית הזהב של הפרקליטות היא מסמך שכתב רוני פאלוך, המנכ"ל לשעבר של החברה-הבת SBI, ונתפס במחשבו. כותרתו הייתה "תרשומת שיחת היכרות עם משה לחמני, היו"ר החדש של שיכון ובינוי" ובגוף המסמך נכתב: "בפתיחת השיחה עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי דאז, א"ג) תיאר בפני משה את נושא אי-עמידת SBI בכל הקשור בקוד האתי, ובכלל זה תשלומי שוחד לאנשי ממשל. קוטלר ציין בפניו כי כעת הנושא נופל במשמרת של שניהם, מאחר שרוית (ברניב, היו"רית לשעבר, א"ג) עזבה. עופר תיאר הקושי בהתנהלות המנוגדת לחוק בישראל ובעולם".

החלטה לא נראית באופק

נראה כי גם אחרי שתסתיים סאגת הגורם שבפניו צריך להתקיים השימוע, יידרש עוד זמן משמעותי עד שתתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום. זאת, לאור כניסתה של גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה.

 היועצת המשפטית לממשלה הנכנסת גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

היועמ"שית החדשה אינה מכירה את התיק ולא הייתה חלק מקבלת ההחלטות ועל אף זאת היא זו שתצטרך להחליט אם להגיש את כתב האישום.

לאחרונה פרסמנו בגלובס כי חברת שיכון ובינוי קיימה משא-ומתן עם הפרקליטות לצורך חתימה על הסדר טיעון, לפיו היא תשלם עד 200 מיליון כקנס ותודה בסעיף קל יותר מעבירת השוחד.

כעת עולה החשד כי עצם קיומו של המשא-ומתן היה במטרה למשוך זמן על-מנת שבינתיים יתחלף היועמ"ש, וכך תתעכב במידה ניכרת ההחלטה להעמיד לדין את החברה.

מפרקליטות המדינה ומחברת שיכון ובינוי לא נמסרו תגובות.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, בכפוף לשימוע, כל החשודים בפרשה מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.