סניפים צפופים, חובות גדולים ומעט אשראי: משבר הבנקאות בחברה הערבית

בשנים האחרונות המגמה הרווחת בקרב הבנקים היא מעבר ליותר שירותים דיגיטליים ופחות שירותים בסניפים. אבל עבור האוכלוסייה הערבית בישראל, החשופה פחות ליכולות ולשירותים הדיגיטליים בכלל והבנקאיים בפרט, המגמה הזו עשויה להרחיב את הפערים הקיימים בעולם הבנקאות אל מול החברה היהודית.

הפערים הללו משתקפים היטב במחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ויש להם משמעויות רחבות: רוב העסקאות בחברה הערבית נעשות במזומן. נתוני בנק ישראל מראים כי רק 2% מהמשכנתאות בישראל ניתנות לחברה הערבית. לא פחות מ־12% מהבוגרים הערביים מתנהלים ללא חשבון בנק, לעומת אחוז בודד במקביליהם היהודים והמחסור באשראי בחברה הערבית נחשב לאחד הגורמים המרכזיים להתעשרות משפחות הפשע. האזרחים הערביים שלא מקבלים הלוואות מהבנקים, מוצאים את עצמם בחובות למשפחות הפשע. חובות שלא פעם מתגלגלים לאירועי אלימות קשים.

  

על פי המחקר, שנעשה לקראת דיון בנושא בו צפוי להשתתף המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הסניפים ביישובים הערביים צפופים הרבה יותר מביישובים היהודיים. כך נמצא כי היחס בין מספר התושבים לכל סניף ביישובים הערביים גבוה ב-16% מהממוצע הארצי. ולא רק שביישובים הערביים יש פחות סניפים, הסניפים הקיימים הרבה יותר קטנים: היחס בין שטח הסניף למספר הסניפים קטן ביישובים הערביים ב-31.3% מהממוצע הארצי. גם בגזרת נותני השירות בסניפים נמצאו פערים משמעותיים: יחס המשרות לכל סניף קטן ב-51.6% מהממוצע הארצי וב-32.3 מהממוצע ביישובים יהודיים.

לא משתלם להקים בנק ביישוב ערבי

"יש גורמים נוספים הקשורים לכדאיות הכלכלית של הבנקים, שעשויים להקטין את התמריץ של הבנקים להשקיע בסניפים באזורים מסוימים בארץ", הסבירו במרכז המחקר והמידע. "ובהם: הרמה החברתית-כלכלית של תושבי היישוב, השינוי בהכנסה הכספית נטו של משקי הבית ביישוב, מספר התושבים מעל גיל 15 והקרבה הגיאוגרפית למרכז הארץ, שם נמצאים סניפי ההנהלה ומרכזי העסקים של הבנקים". במילים אחרות, במרכז המחקר והמידע של הכנסת אומרים שפשוט לא משתלם לבנקים לתת שירותים ביישובים ערביים.

ההסבר הזה מתחדד כשמסתכלים על האשראי הממוצע לתושב הישראלי-ערבי הממוצע. בעוד שהממוצע הארצי, עומד על 185 אלף שקל לתושב והממוצע ביישובים היהודיים עומד על 167 אלף שקל, תושב יישוב ערבי ממוצע בישראל מקבל אשראי בגובה 60 אלף שקל בלבד - מדובר בפער של 178% לעומת מקבילו היהודי.

את ההסבר לפערים בתחום האשראי, אפשר למצוא גם בתגובת בנק מזרחי טפחות. "בנושא משכנתאות חשוב לציין שהבנק פועל למתן משכנתאות גם במגזר הכפרי, תוך מציאת פתרונות ייחודיים לחסמים שונים", מסרו לנו בבנק והסבירו כי החסמים "נובעים מהיעדרן של תוכניות מתאר ותוכניות אב בישובים אלה, היעדר אישורי בנייה כחוק בחלק מהמקרים, ובעלות משותפת על קרקע שמייצרת אתגר באשר ליכולת לקבל ביטחונות מספקים כנגד ההלוואה". (המשך תגובה בסוף הכתבה).

המחקר מציף פערים גדולים שהתגלו מסקר ארוך טווח שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2018 (ופורסמו ב-2019). הנתונים גילו הבדלים משמעותיים בשיעור משקי הבית הנמצאים במשיכת יתר (אוברדרפט) בין שתי האוכלוסיות. שיעור משקי הבית הערביים שהיו במשיכת יתר במהלך כמעט כל השנה (10-12 חודשים), הוא 32.7%, לעומת 21% ממשקי הבית היהודיים - כ-50% יותר.

הבשורה הטובה: השינוי במספר הסניפים

אבל יש גם בשורות טובות. בניגוד למגמה הרווחת, נראה שהבנקים לא רק נמנעים מלסגור סניפים ביישובים ערביים, הם גם פותחים שם סניפים חדשים. בעוד בישראל כולה פחת מספר סניפי הבנקים בשנים 2012-2020 ב-148 סניפי בנקים (ירידה בשיעור של 12.4%), גדל מספר הסניפים ביישובים הערביים ב-8.2%. זאת לעומת פיחות ביישובים היהודיים של כ-8.9% ו-23.3% ביישובים המעורבים.

על פי המחקר, נכון לנובמבר 2020, לכל הקבוצות הבנקאיות (מלבד בנק אגוד שממוזג בימים אלו אל תוך מזרחי טפחות) יש סניפים באחד מהיישובים הערביים. בעשור האחרון גדל מספר הסניפים ביישובים הערביים בכל הקבוצות הבנקאיות, מלבד קבוצת לאומי (פחת) והפועלים (נשאר זהה). יש לציין כי בשנת 2016 מוזג "בנק ערבי ישראלי" עם בנק לאומי, כך שהנתונים על קבוצת לאומי כוללים גם את סניפי בנק ערבי ישראלי מלפני המיזוג. בקבוצת מזרחי טפחות, לעומת זאת, נוספו באותן השנים 7 סניפי בנק (גידול של כ-700%).

בנק ישראל: "אוספים מידע על הנושא"

למרות שהדרך לשוויון בתחום הבנקאות עוד ארוכה, גם בבנקים השונים וגם בפיקוח על הבנקים מצהירים על פעילות רבה שנעשית כדי לצמצם את הפערים. בבנק ישראל מפעילים אתר בשפה הערבית ומתרגמים מהלכים חשובים, כמו למשל את רפורמת הניוד בקליק שמונגשת בעמוד נפרד.

"בנק ישראל מייחס חשיבות רבה לקידום החברה הערבית בישראל ועל כך יכולים להעיד מגוון ניתוחים ומחקרים שפורסמו במרוצת השנים ובזמן האחרון", מסרו לנו מהבנק המרכזי. "הבנק גם מקיים הסברה ומנהל אתר אינטרנט בשפה הערבית. הפיקוח על הבנקים פועל ובכלל זה חבר במספר צוותי עבודה רלוונטיים וביניהם גם בהיבטי הכלה פיננסית. לקראת הדיון שנקבע בוועדת הכלכלה, אוסף הפיקוח על הבנקים מידע רב ממגוון מקורות במטרה לשקף תמונה רחבה של הפעילות הפיננסית של החברה הערבית".

בבנק לאומי ציינו כי הם הבנק בעל הפריסה הרחבה ביותר של סניפים בחברה הערבית (38 סניפים, בדומה לבנק דיסקונט). "בנוסף, באפליקציית לאומי קיימת אפשרות להתכתב עם בנקאי בשפה הערבית. גם מועדון ההטבות של לאומי כולל בין היתר הטבות אשר מותאמות לחברה הערבית, כמו למשל הטבות ייעודיות לקראת חג הרמדאן וחג אלדחא. כמו כן, בשנת 2021 יצאנו לראשונה בקמפיין פרסומי ייעודי בשפה הערבית".

בקבוצת הבינלאומי הסבירו כי שרותי בנקאות למגזר הערבי ניתנים בעיקר באמצעות החברה בת - בנק מסד שמפעיל סניפים ושלוחות בערי וכפרי המגזר, וכי למעשה כשליש מהסניפים והשלוחות של מסד נמצאים בריכוזי אוכלוסייה של המגזר. "מדי שנה מסד יוצא בקמפיינים באמצעות אמצעי המדיה השונים במגזר והבנק מציע למשל מגוון הלוואות ייחודיות לתקופת הרמדאן והחגים".

בדיסקונט השיבו כי "הפעילות במגזר הערבי היא חלק מרכזי מהאסטרטגיה של קבוצת דיסקונט, בין היתר באמצעות בנק מרכנתיל. זאת, תוך הנגשת כל המוצרים הבנקאים ופיתוח שירותים יעודיים. סניפי קבוצת דיסקונט מהווים כשליש מכלל הסניפים של הבנקים בישובים אלה (כפול מחלקה של דיסקונט במערכת הבנקאית)".

בבנק הפועלים ציינו כי בין היתר כי המרכז לצמיחה פיננסית של הבנק מעמיד אתר ייעודי עם כלים להתנהלות פיננסית נבונה, וכן, כחלק ממתן כלים לעסקים להתמודדות עם משבר הקורונה, הבנק פיתח קורס ייעודי לבעלי עסקים בחברה הערבית. סמר בשארה, מנהלת פועלים בקהילה מהמרכז לבנקאות חברתית אמרה: "אנו פועלים בשותפות עם ארגונים חברתיים לקידום הצמיחה בחברה הערבית במגוון רחב של תחומי חיים ובמספר פעילויות ייעודיות במטרה ללוות את ההתפתחות הפיננסית של סטודנטים, נשים, בעלי עסקים קטנים ועוד".

במזרחי טפחות הסבירו כי הם "רואים בחברה הערבית אוכלוסיית יעד אסטרטגית - ולראייה, בשנים האחרונות פתח הבנק שבעה סניפים חדשים במגזר".