מוזיאון שואה קטן מוקם בעיירה מרוחקת באינדונזיה - וההתנגדות גדולה

כשיעקב ברוך, אחד מבני הקהילה היהודית הקטנטנה באינדונזיה, יזם הקמה של מוזיאון שואה במדינה שהיא מוסלמית ברובה, הא רצה שהמוזיאון יבלוט כסמל נגד רצח עם וגזענות. הוא פנה ליד ושם בישראל, וביקש לקבל תמונות וחומרי תצוגה אחרים שמתארים את הזוועה הנאצית נגד יהודי אירופה. בסוף חודש שעבר, ביום הזיכרון לזכר השואה, הוא פתח את המוזיאון בטקס שנכח בו גם שגריר גרמניה באינדונזיה.

כעת מתמודד המוזיאון - מבנה חד קומתי צנוע בעיירה טונדנו, על שפת המים באי סולווזי - עם קריאות לסגירתו.

כמה אנשי דת מוסלמים ופוליטיקאים איסלמיסטיים טענו שאין מקום למוזיאון שואה באינדונזיה, שכמו מדינות רבות עם רוב מוסלמי לא מקיימת יחסים רשמיים עם ישראל. על ידי התמקדות בעוולות היסטוריות שנעשו נגד היהודים, אומרים המתנגדים, המוזיאון מסיח את הדעת מהדרך שבה ישראל המודרנית מתייחסת לפלסטינים.

רשת טלוויזיה אינדונזית מרכזית, tvOne, אירחה דיון באורך 90 דקות השבוע בזמן שיא הצפייה, שכותרתו הייתה "מהומה על המוזיאון היהודי". התוכניות כללה אורחים מוסלמיים שמרנים, שאחד מהם התבטא באופן פוגעני ומשלהב והגדיר את השואה כתרמית ענקית. ברוך, שהיה גם הוא אורח בתוכנית, ענה לו.

ברוך אומר שלמוזיאון אין קשר לסכסוך הישראלי־פלסטיני או לסכסוכים פוליטיים אחרים. על קירות המוזיאון המסוידים לבן, יש פוסטרים המתעדים את צמיחת האנטישמיות מראשית המאה ה־20 ואת סיפור ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה.

הרצון של ברוך להקים את המוזיאון, כך אמר, נולד עקב ההיסטוריה המשפחתית שלו. כאינדונזי שגדל בבית חילוני, הוא למד על המורשת היהודית שלו כשהיה נער, מדודה של אימו, יהודייה הולנדית שעברה לאינדונזיה עם משפחתה לפני מלחמת העולם השנייה. רוב הצד היהודי־הולנדי של משפחתו נרצח בשואה, כך אמרו לו קרובי משפחה אחרים.

"כשהיא סיפרה לי הופתעתי. כמעט לא האמנתי לה", אמר ברוך, שהוא כיום בן 39.

הוא שינה את שמו לשם העברי שיש לו היום והחל ללמוד על היהדות. במשך השנים לימודיו הביאו אותו לסינגפור, ישראל וברוקלין, ניו יורק. ב־2004, פתח בית כנסת קטן בטונדנו, ושם הוא משמש כשליח ציבור בתפילה, לאחר שהתייעץ עם רב בניו יורק.

טונדנו נמצאת מרחק כשעה נסיעה מעיר הנמל מנדו, שהרכב האוכלוסייה שלה מגוון מבחינה דתית. ברוך חי במנדו חלק מילדותו. כיום גרים בעיר כ־30 יהודים, חלקם התגיירו, הוא מספר. הוא אמר שהוא ואחרים בקהילה היהודית החליטו לבנות את בית הכנסת בעיר שרובה נוצרית טונדנו, שם יש למשפחתו בעלות על הקרקע. הבידוד היחסי של טונדנו עוזר להגן על ביטחון בית הכנסת, כך אמר.

ארה"ב מקדמת בברכה נורמליזציה של היחסים בין מדינות מוסלמיות וישראל

ארה"ב תומכת במאמציהן של מדינות מוסלמיות לייסד קשרים רשמיים עם ישראל, כולל, לאחרונה, איחוד האמירויות הערביות ובחרין. טאוקו פייזסיה, דובר של משרד החוץ האינדונזי, אמר שמזכיר מחלקת המדינה האמריקאית אנטוני בלינקן העלה את הנושא בביקור שלו באינדונזיה בדצמבר. פייזסיה אמר שממשלת אינדונזיה הגיבה על ידי הדגשת עמידתה לאורך השנים לצד הפלסטינים ותמיכה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי־פלסטיני.

מייקל קווינלן, דובר של שגרירות ארה"ב בג'קרטה, אמר שהוא לא יכול לספק פרטים על שיחה דיפלומטית פרטית. הוא אמר שארה"ב מקדמת בברכה נורמליזציה של היחסים בין מדינות מוסלמיות וישראל, אם כי הוסיף שזה לא מהווה תחליף לשלום בין ישראל לפלסטינים.

סקר מ־2021 בקרב 1,200 אינדונזים מצא שיותר מ־80% מהם מודעים לסכסוך הישראלי־פלסטיני ומתוך קבוצה זו, 71% אומרים שישראל אשמה בהתמשכות הסכסוך.

בימים שאחרי הפתיחה של מוזיאון השואה ב־27 בינואר, אנשי דת בכירים ממג'ליס עולמה אינדונזיה, ארגון דתי רב השפעה, התראיינו ברשתות טלוויזיה מקומיות ומתחו ביקורת על המוזיאון. סודרנוטו עבדול חכים, העומד בראש מחלקת היחסים הבינלאומיים במג'ליס, אמר שעל אף שהוא עצמו מגנה את השואה, המצב במזרח תיכון הוא כזה שהתזמון אינו מתאים להקמת למוזאון אודותיה.

הידאייט נור ווהיד, סגן יושב הראש של המועצה המחוקקת באינדונזיה, קרא למנהיגים פוליטיים אזוריים למחות על הקמת המוזיאון, ואמר שהוא עלול להיות חלק מניסיון לקדם נורמליזציה ביחסים עם ישראל וישראל תוכל להשתמש בו ככלי תעמולתי.

"הייתי בהלם כשזה נהפך לוויראלי והתנגדו לזה כל כך בעוצמה", אמר ברוך. ובכל זאת, הוא מקבל חיזוקים מתמיכת אנשי הקהילה המקומית במנדו, כולל תושבים מוסלמים.

"אני לא מתכוון לסגת בגלל לחץ של קבוצות לא סובלניות" , אמר.