החסינות לכאורה של ילדים להשפעות החמורות ביותר של הקורונה הייתה אחד הדברים המסתוריים - והמקלים - של המגפה. כעת הסיבות לכך מתבהרות, כך אומרים מדענים. ילדים מפעילים קו הגנה ראשון, המוכר כמערכת החיסון המולדת, באופן יותר יעיל ממבוגרים.
למרות שהיו ילדים שחלו קשה לאחר שנדבקו בקורונה, לרוב הילדים יש תסמינים קלים או שאין להם תסמינים כלל. שלא כמו נגיפים אחרים של מערכת הנשימה כמו שפעת או hRSV, הפגיעה של נגיף הקורונה בילדים אפילו לא קרובה לחומרת הפגיעה שלו במבוגרים או בזקנים.
הסיכון הנמוך יותר לילדים גרם לחלק מההורים להסס לחסן את הילדים שלהם. שיעורי ההתחסנות בקרב ילדים הזכאים לקבל אותם מפגרים בהרבה אחרי רמת ההתחסנות אצל מבוגרים.
מומחי בריאות הציבור אומרים שהם רוצים להסביר את הסיבות המדעיות לכך שהחיסונים נותנים לילדים הגנה טובה יותר נגד קורונה, ועדיין להדגיש את חשיבות החיסונים בהגנה על ילדים פגיעים ולהכלת ההדבקות. כמות אשפוזי הקורונה אצל ילדים הגיעה לשיא בינואר, כשזן אומיקרון הדביק הרבה יותר אנשים מאשר בשיאים קודמים של המגפה.
"יש כאלה שחוטפים את זה די קשה", אמר לי בירס, חבר באקדמיה האמריקאית של דירקטוריונים של רופאי ילדים ופרופסור לרפואת ילדים בבית החולים הלאומי לילדים בוושינגטון.
המערכת החיסונית מורכבת מקווי הגנה שונים: מערכת החיסון המולדת מתאמת את התגובה הראשונה נגד זיהום, בעוד שמערכת החיסון האדפטיבית מתפתחת לאט יותר ויוצרת הגנה יותר ספציפית.
כמו כדורי תותח הנורים בתחילת הפלישה
על־מנת להבין למה ילדים מצליחים להתמודד עם הקורונה טוב יותר ממבוגרים, דמיינו את מערכת החיסון כמבצר מימי הביניים, כך אמר קוואן הרולד, פרופסור לאימונוביולוגיה ורפואה פנימית באוניברסיטת ייל. המערכת המולדת, הכוללת את הרירית באף ובגרון שעוזרת ללכוד מיקרובים מזיקים, היא כמו התעלה שסביב המבצר, ומונעת מפולשים להיכנס. מערכת החיסון המולדת כוללת גם חלבונים ותאים שמניעים לפעולה את מערכת החיסון הראשונית. הרולד משווה אותם לכדורי תותח הנורים לעבר היריב בתחילת הפלישה.
קו שני של הגנה, מערכת החיסון האדפטיבית, כולל תאי T ותאי B. למערכת האדפטיבית לוקח זמן רב יותר לבנות תגובה, אבל היא יכולה לזכור חולשות ספציפיות של פולשים מהעבר. חשבו על המערכת הזו כחיילים המתכוננים לקרב בתוך המבצר, אמר הרולד.
למערכת החיסון המולדת אין זיכרון שכזה. היא מסתמכת על דפוסים הקשורים במיקרובים מזיקים באופן יותר כללי. אימונולוגים מצאו כי במערכות החיסון של ילדים יש רמות גבוהות יותר של כמה מולקולות מולדות, וכתוצאה מכך התגובה החיסונית שלהם חזקה יותר לעומת התגובה אצל מבוגרים. מומחים כמו ד"ר הרולד ואשתו, בטסי הרולד, רופאה למחלות מדבקות בילדים בבית החולים לילדים במונטפיורה בברונקס, חושבים שזה לב הסיבה לכך שילדים לילדים יכולים להילחם טוב יותר בנגיף שגורם למחלת הקורונה.
כשהקורונה פגעה בכל העיר ניו יורק בתחילת 2020, בני הזוג הרולד החלו לנסות להבין למה כל־כך הרבה יותר מבוגרים מגיעים לבתי החולים עם קורונה לעומת ילדים. לצד חוקרים אחרים, הם החלו מחקרים שבחנו את מערכות החיסון של ילדים, וניגשו ראשית למה שבטסי הרולד כינתה הפירות הנמוכים ביותר: ציטוקינים - חלבונים קטנים המופקים על־ידי מגוון תאים שעוזרים להם לתקשר אלה עם אלה.
שני ציטוקינים חשובים למערכת החיסון המולדת פחות קיימים בדם של אנשים מבוגרים יותר לעומת צעירים יותר, כך גילו. "מכאן החל להתפתח הרעיון שמדובר בתגובה של המערכת החיסונית המולדת", אמרה בטסי הרולד.
המחקר של בני הזוג הרולד השווה בין 65 מטופלים צעירים ו־60 מבוגרים עם קורונה בניו יורק סיטי, ומצא כי ילדים פחות מסתמכים על מערכת החיסון האדפטיבית לעומת מבוגרים, כנראה בגלל שיש להם תגובה מולדת יותר חזקה.
הם גם בדקו מטושים של 12 ילדים ו־27 מבוגרים, ומצאו כי יותר גנים המעורבים במערכת החיסון המולדת מופעלים אצל הילדים, שגם היו אצלם רמות גבוהות יותר של ציטוקינים הקשורים למערכת החיסון המולדת.
היעדר זיכרון חיסוני
ייתכן גם שלעומת מבוגרים, לילדים יש יתרון דווקא בגלל היעדר זיכרון חיסוני בכל הנוגע למלחמה בקורונה, כך אמרה איימי צ'ונג, חוקרת במכון פיטר דוהרטי לזיהומים וחסינות במלבוורן, אוסטרליה. לאחר שחשפה דם של אנשים בריאים לנגיף הקורונה, היא ועמיתיה מצאו כי לאנשים מבוגרים בריאים הייתה תגובת נוגדנים חזקה לקורונה, כנראה כי נחשפו הרבה פעמים בעבר לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה, כמו אלה שגורמים להצטננות פשוטה.
לילדים, מצד שני, אין תגובת נוגדנים קיימת חזקה, אמרה ד"ר צ'ונג, בגלל שהם נחשפו בעבר לפחות סוגים של נגיפי קורונה. בעוד שזה עשוי לא להיראות כמו דבר טוב, במקרה הזה יש בכך יתרון: כשילדים נתקלו בנגיף הקורונה SARS-CoV-2, המערכת החיסונית שלהם נלחמה במרכיבים החיוניים של הנגיף באופן מיידי.
מערכת החיסון של אנשים מבוגרים פוגעת יותר בחלקים של הנגיף שאולי נתקלו בהם בנגיפים אחרים מאותה משפחה. "החלקים האלה כנראה לא חשובים כל־כך בעצירת הזיהום", אמרה צ'ונג.
לחסן או לא לחסן
החסינות היחסית של ילדים לקורונה גרמה לחלק מההורים למנוע מילדים שלהם שיכולים לקבל את החיסון מלקבל אותו. בקרן משפחת קייזר ערכו לאחרונה סקר בקרב 420 הורים, וגילו כי חצי מהם לא כל־כך חוששים או לא חוששים בכלל לגבי האפשרות שילדיהם יחלו בקורונה באופן קשה.
קייט סימונדס אמרה כי היא לא מתכוונת לחסן את ילדיה, בני השנתיים ותשעה חודשים, כשיהיו זכאים לקבל את החיסון, בגלל הסיכון הנמוך יחסית במחלה קשה, ובגלל שהיא חוששות לגבי השפעות שליליות אפשריות של הזריקות.
"אם זו הייתה מחלה שמשפיעה על צעירים יותר מאשר על מבוגרים, אולי הדעה שלי הייתה שונה, אבל זה לא המקרה", אמרה סימונדס, בת 40 שגרה בקננדאיגה, ניו יורק. היא אמרה כי בעלה מחוסן, והיא לא התחסנה.
שיעורי ההתחסנות אצל אנשים מתחת לגיל 18 מעט יותר נמוכים מאשר אצל מבוגרים, על־פי נתוני המחקר למניעת מחלות והפצתן (CDC). כ־40% מהילדים הזכאים לקבל את החיסון מחוסנים באופן מלא, לעומת כשלושה רבעים מהמבוגרים שיכולים לקבל אותו.
החוקרים לא מצאו עדויות לכך שחיסוני הקורונה מציבים איזה חשש בטיחותי רציני. בניסויים שנעשו על אלפי ילדים, השפעות הלוואי הנפוצות ביותר של החיסון היו קלות, ולא היו לו שום השפעות מתמשכות, כך נמסר מה־CDC.
חיסוני קורונה עדיין לא זמינים לילדים מתחת לגיל 5. רגולטורים של תחום הבריאות בארה"ב עיכבו את בחינה של חיסון הקורונה של פייזר וביונטק לקבוצת הגיל הזו, מפני שבזמן הניסויים סדרת הזריקות, הכוללת שתי מנות, לא היה נראה שהן יעילות כל־כך נגד זן אומיקרון.
אפילו אם החיסונים יהיו זמינים לקבוצת הגיל הצעירה הזו, רק 31% מההורים לילדים בגיל הזה אומרים שהיו מחסנים את ילדיהם מיד, כך גילה הסקר של קייזר. כרבע מההורים אומרים כי בכל מקרה הם לא היו מחסנים את ילדיהם.
אבל הסיכוי של ילדים להידבק בקורונה דומה לשל מבוגרים, על־פי המחקרים האחרונים, ונראה כי ילדים יעילים יותר כמפיצי הנגיף ממה שחשבו על־פי מחקרים קודמים.
ישנם ילדים שמתאשפזים בגלל קורונה ואחרים שממשיכים לסבול מתסמינים זמן רב לאחר שנפטרו מהנגיף, כך אמרה בטסי הרולד. ילדים גם נמצאים בסיכון לתסמונת דלקתית רב־מערכתית, או MIS-C, מצב נדיר שיכול לקרות אצל ילדים כמה שבועות לאחר הידבקות בקורונה. MIS-C יכול לגרום נזק לרקמות או אפילו מוות.
"ההגנה המולדת לא מגנה ב־100%", אמרה בטסי הרולד.
בעוד זו הגנה טובה, אמרה, הקורונה עדיין מסוכנת לילדים, כולל האפשרות של תסמינים מתמשכים. ללא חיסון, אמרה, "יש בזה הימור".
ג'ון קמפ השתתף בהכנת הכתבה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.