הזינוק במחיר הנפט צפוי להעלות את מחיר הדלק בישראל לשיא של עשור

עליית מחיר הנפט מסוג ברנט מעל ל-100 דולר כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה, צפויה לייקר את מחיר הדלק בתחנות הדלק בישראל, וזאת בהמשך לעלייה במחירי התזקיקים באירופה.

המחיר הגבוה של חבית נפט מטיב עם מפיקות הנפט לטווח הקצר, אבל בטווח הארוך זה מזמין שחקנים חדשים לשוק, כמו בארה"ב או בקנדה, וכך תיתכן פגיעה במפיקות החברות בארגון אופ"ק, שכן המחיר הגבוה עשוי לדרבן את ענף האנרגיות המתחדשות, או לעודד את המדינות באירופה לחזור לאנרגיה גרעינית. גרמניה למשל סגרה את הכורים הגרעיניים אבל אלו עדיין שם ואפשר להפעיל אותם מחדש. 

ובינתיים, העלייה של מחיר הנפט צפויה לייקר את הדלק בתחנה לצרכנים. תעריף התזקיקים נקבע בעיר Lavera שבצרפת, שבה ממוקמת אחת משתי הזירות המרכזיות באירופה למסחר בנפט. הסוחרים שם רוכשים נפט מסוגים שונים, שמופק במדינות באזור הים התיכון ומוכרים אותו לבתי הזיקוק, לרבות בתי הזיקוק של ישראל בחיפה ובאשדוד. מנהל הדלקים במשרד התשתיות בודק בסוף כל חודש את המחיר הממוצע שנקבע בדרום צרפת וקובע לפיו את מחיר הבנזין שישלם בסופו של יום הצרכן הישראלי.

האם הגיע הזמן לריסון מחיר בהורדת מסים

מחיר הדלק בחודש מרץ ייקבע על סמך שקלול ממוצע של מחירי הבנזין באירופה, בחמשת ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש, כלומר ימי שני-שישי השבוע. התוצאה מוכפלת בערך הדולר ביום המסחר החמישי, בתוספת עלויות מקומיות, כמו מרווח השיווק ומסים - המרכיב הגדול ביותר במחיר הדלק. נראה כי אחרי שבפברואר זינק מחיר הדלק ל-6.71 שקלים לליטר בנזין, מחיר הדלק בישראל יעלה לפחות ב-30 אגורות ל-7 שקלים - שיא של עשור.

למרות העלייה במחיר הנפט (מסוג ברנט), מרבית עלות הדלק היא עדיין מסים למדינה, ולכן המחירים בתחנות הדלק בארץ צומחים בשיעור נמוך יותר מעליות מחירי הנפט. עולה שאלה האם זה הזמן לממש את המחשבה של האוצר לרסן את עליית מחירי הדלק על ידי הורדת מסים.

דילמת הבנקים המרכזיים: מה יקרה לריבית

עליית האינפלציה בעולם אילצה את הבנקים המרכזיים להדק את התנאים המוניטריים המרחיבים שהופעלו על מנת להתמודד עם המשבר. הפלישה של רוסיה לאוקראינה מוסיפה לדילמות. סביר להניח כי האינפלציה העולמית תטפס - מה שתורם ללחצים לריסון האינפלציה מצד אחד, כשמהצד השני העלאה של הריבית תכביד על הפעילות הכלכלית.

אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מעריך כי הבנקים ימשיכו להדק את המדיניות המרחיבה דווקא בגלל שנוספו לחצים אינפלציוניים בעולם. "סיכון האינפלציה מאד גבוה היום, ובמיוחד בארה"ב. לא להגיב לסיכון הזה עלול להביא להשלכות כמו שנראו בשנות ה-70, כשבנקים מרכזיים שלא הגיבו ספגו אינפלציה גבוהה יותר והאטה גבוהה יותר, ולעומתם, הבנקים שכן הגיבו ספגו זאת באופן מדוד יותר", אמר לגלובס. "פה בישראל המצב הרבה יותר טוב מבחינת האינפלציה הנמוכה, כך שבנק ישראל לא עשה טעות כשאותת על העלאת הריבית בחודשים הקרובים".

לדברי נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, "אם המערכה תארך זמן ממושך ותחול הידרדרות נוספת, הבנקים המרכזיים יעמדו בפני דילמה, של לחצי אינפלציה מחד, מול פגיעה בכלכלה הריאלית, מאידך. במצב זה יעמוד גם בנק ישראל, אף אם הפגיעה בכלכלה המקומית תהא זניחה, שכן לחצי האינפלציה יתגברו. עם זאת, אם המערכה לא תחריף ולא תארך זמן רב, הרי שהבנקים המרכזיים יחזרו לתוכנית המקורית שלהם באשר לצמצום מוניטרי חד".