כשזה מגיע לתעשיית ההייטק האוקראינית - פוטין כבר ניצח

כבר חודש שחברות הייטק ישראליות מאפשרות לעובדיהם באוקראינה להתפנות לערים במערב המדינה או מעבר לגבול לפולין, רומניה ובולגריה. אלא שההיענות בקרב המקומיים הייתה מצומצמת למדי. חברות שלא הזמינו באופן אקטיבי כרטיסי טיסה וחדרים בבתי מלון עבור עובדיהם - כפי שעשתה Wix לאלף עובדיה - ראו בעיקר שאננות. מנהל ישראלי בכיר באחת מהמעסיקות הגדולות באוקראינה הודה, בעילום-שם, כי לא יותר מ-10% מהעובדים התפנו מרצון בטרם הפלישה לאוקראינה שהחלה בליל יום ה'.

כעת, עובדים רבים שבחרו להישאר בערי ההייטק הגדולות - קייב, חרקוב, דניפרו ואודסה - מצאו את עצמם מבלים את עיקר יומם בהמתנה בתורים לסופר או לכספומט או בפקקים בדרך מחוץ לעיר ובכבישים אל המערב. חלק מהאדישות הזו הגיעה מהערכות אופטימיות לגבי כוונותיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהייתה נחלתם של רוב האוקראינים. 

"קשה להיכנס לראש של משוגע" 

אדי פרילפסקי, שמחזיק בקייב מכללה גדולה למקצועות ההייטק שרבים מבוגריה עובדים כיום עבור חברות ישראליות בעקיפין או ישירות, מסביר כי שלח בימים האחרונים לאלף עובדיו מסרים של תקווה, אך אלה התבדו.

"קראתי להם לא להיות בפאניקה, כי הרי מתקפה צבאית היא חסרת כל הגיון. בסוף התבדיתי - קשה להיכנס לראש של משוגע," הוא מודה. "עד אתמול כולם ישבו בבתי קפה, ובסוף השבוע לא ניתן היה להזמין מקום במסעדות בקייב. כיום המצב השתנה ב-180 מעלות. אתה רואה את ההפצצות ושומע על הטנקים וחושב מיד על אגירת מזון ועל הימלטות. יש פקקים ביציאה מהערים ותורים בכל מקום. כעת ההערכה מדברת על השתלטות רוסית מהירה על קייב בתוך ימים".

אלון כהן-נזנין, סמנכ"ל התפעול של קבוצת פלוס 500, הציג כבר לפני שבועיים בפני 40 העובדים האוקראינים שלו שעוסקים בבק-אופיס ושירות לקוחות תוכנית אופרטיבית לפינוי שלהם בבולגריה. התוכנית כללה מימון כרטיסי טיסה ורכבות והזמנת חדרים בבתי מלון בסופיה הבירה. "העובדים העריכו מאוד את התוכנית אבל חששו להתפנות," הוא מספר. "חלקם סירבו לעזוב כל עוד אין להם ודאות מה הולך לקרות וכמה זמן זה יארך".

הבוקר (ה') קיבל כהן-נזנין טלפון מבוהל מהמנהלת של הצוות. "היא סיפרה על ההפצצות ועל היריות - אלה חוויות שהם לא חוו מעולם. באותו הרגע החלטנו שאנחנו מפעילים את התוכנית האופרטיבית".

אלא שכיום, לאחר שכבר הוכרז מצב החירום במדינה על-ידי ממשלת אוקראינה, והפלישה הרוסית היא כבר עובדה מוגמרת, מעבר גבול הוא אתגר קשה יותר: שמי המדינה נסגרו, דבר שביטל כל אפשרות לטוס מעליה, התורים בגבולות רק הולכים ומתארכים, וכללי הגיוס החדשים מחייבים בפועל כל גבר שאינו פטור משירות צבאי, והוא בין הגילאים 18 ל-60 להתגייס לצבא.

כללי הגיוס חיבלו בתוכניות של פלוס 500 לארגן צי של אוטובוסים לטובת הפינוי כבר היום: החברה הודיעה שהנהגים גויסו, ואיתור של חברת אוטובוסים אחרת קשה עד בלתי אפשרי. מי מבין העובדים שהוא בר-גיוס היה יכול לחצות את הגבול עד לפני מספר ימים, אך כעת עליו להתגייס.

כהן-נזנין מדווח על תור של 1.2 מיליון איש במעבר הגבול לרומניה, על סגירת הגבול למולדובה - שהיא הדרך הקצרה ביותר לבולגריה - ולכן אין להם ברירה אלא להשתמש בגבול הפולני לטובת העניין, המשופע במעברים. הערב, סוף סוף, הסכימה חברת הסעות להסיע את עובדי החברה מקייב אל סופיה דרך הגבול הפולני.

גם עופר קארפ, סגן נשיא להנדסה בווקמי, שמנהל מרחוק 40 עובדים בעיר קייב, מודה כי רק בודדים מעובדיו נמלטו מאוקראינה, ועוד בודדים עברו להתגורר במערב המדינה. "הם חשבו שהמלחמה לא תגיע לקייב בשלב הראשון לפחות, אבל רובם עדיין מרגישים בטוחים בעיר גם היום," הוא מספר. כחלק מהמאמץ לאפשר לעובדים זמן להתארגן על מזון או לעבור למערב, עובדים ישראליים נוטלים על עצמם משימות של עמיתיהם באוקראינה. "אנחנו אומרים להם - קחו את המרחב שאתם צריכים, אנחנו נגבה אתכם".

מכת מוות לתדמית של אוקראינה: "מתחילים לחשוב על חלופות"

מנהלי הפיתוח מספקים פתרונות מיידיים לעובדים ומסייעים להם בכל דרך. בחברות כמו פלייטיקה, סייסנס, וולנט, ביזאבו וקבוצת אמן סייעו לעובדים להגר למערב המדינה או מחוצה לה, למקומות כמו פולין, רומניה ובולגריה. חלקם אף סיפקו לעובדים חבילת סיוע בהיקף ממוצע של כ-1,000 דולר שיסייעו להם ולבני משפחותיהם לשכור דיור זמני ולהתקיים במשך הזמן הזה.

ובכל זאת, יותר ויותר מנהלים שואלים את עצמם איך תיראה אוקראינה של אחרי המשבר הנוכחי. כמה זמן זה ייקח והאם היא תמשיך לצמוח כפי שהייתה קודם לכן? כמה חברות פיתוח כבר נאלצו להתפנות ב-2014 מחצי האי קרים, ויש מהן שמרגישות את המשבר כבר שמונה שנים, שרק הולך ומחריף.

"אם עד לפני חודש מנהלי פיתוח לא היו מוכנים לשמוע על מרכזי פיתוח מחוץ לאוקראינה, הרי שכיום יש מהם שמתחילים לחשוב לטווח הארוך על חלופות," אומר מנהל פיתוח ותיק באוקראינה שמנהל במקום אלפי עובדים. "כתוכניות לגיוון וביזור, רבים מסתכלים על פולין, הודו ובולגריה כאלטרנטיבות מעולות". 

במובן הזה, פוטין כבר ניצח: המהנדסים האוקראינים המובילים מחפשים אפשרויות רילוקיישן זמניות שעשויות להפוך לקבועות. בולגריה, למשל, זיהתה את הפוטנציאל בהגירת הייטקיסטים אוקראינים לשטחה. היא נוטלת גישה פרואקטיבית ומקצרת תורי ויזות עבור עובדי הייטק אוקראינים ונמצאת בקשר מצוין עם מעסיקי הטכנולוגיה הגדולים באוקראינה. "הם חושבים לטווח ארוך," מספר המנהל. "הם רואים לנגד עיניהם אוקראינים שעשו רילוקיישן לסופיה ובונים שם תעשיית הייטק חדשה".

הסנקציות פוגעות גם בחברות ההייטק

"הסנקציות שהוטלו רק לפני יומיים על-ידי האמריקאים אינם מאפשרות לנו להעסיק עובדים מדונייצק," מספר אחד המנהלים הישראליים על המחוז שרוסיה הכריזה עליו כחלק משטחה. "זה לא קורה יותר במאסות - כיוון שילידי דונייצק רבים מתגוררים בקייב כיום, והם בעלי זהות אוקראינית ליברלית לכל דבר. ראינו מקרים של עובדים בהייטק האוקראיני שבחרו נגד הזרם לחזור לדונייצק - ואנשים שכאלה אסור לנו כחברה מערבית להעסיק".