רגע "ההלם והמורא" של רוסיה: אירופה מבינה שהיא חסרת אונים

כמו כרוניקה של מוות ידוע מראש, כך התקדמו ההכנות למלחמה בין רוסיה לאוקראינה שנפתחה לפנות בוקר במטחי טילים וארטילריה כבדה ובפלישה קרקעית רחבת-היקף של הצבא הרוסי. התרגילים הצבאיים לכאורה על אדמת בלארוס, שממנה חצו טנקים לעבר אוקראינה הבוקר בדרך לקייב, הלוחמה הפסיכולוגית בתקשורת, הפרובוקציות המתוכננות והקריאות המפוברקות לעזרה מצד המובלעות הפרו-רוסיות היו כמו שורת אותיות שהסתדרו אחת אחרי השנייה בדיוק לפי התחזיות, כשבסוף התהליך הצטיירה רק מלה אפשרית אחת - מלחמה.

ב-2008 הופתעה רוסיה מהתעוזה של גיאורגיה לנסות ולהשתלט בכוח על מובלעות פרו-רוסיות (בעידוד גנרלים ישראלים לשעבר שאימנו וחימשו את הצבא הגיאורגי). אחרי השוק הראשוני היא הגיבה במבצע צבאי אכזרי, שנתפס כתגובה להתקפה; ב-2014 היא ניצלה את התהפוכות הפוליטיות באוקראינה ואת ההפגנות בכיכר מאיידאן כדי לכבוש בזריזות את חצי האי קרים, החשוב לה אסטרטגית; כעת, ב-2022, היא תיכננה והוציאה לפועל מלחמה שיוצרה לחלוטין במוסקבה, ללא שום שינוי משמעותי בשטח, תוך כדי שהיא יוצרת בתוך ימים אחדים בלבד מצג שווא בנוגע אליה.

ולמרות שהמידע על כך פורסם מראש, למרות שתרגילי ההטעיה והתקריות המבוימות פורטו בתקשורת ובמועצת הביטחון של האו"ם, למרות שהיה ברור לחלוטין כי לרוסיה אין הצדקה לתוקפנות האלימה כלפי אוקראינה, הכל קרה בדיוק כפי שפוטין תיכנן. הכול תוזמר עד לרמת הקלטה-מראש של ישיבות המועצה הלאומית לביטחון, הצגות לתקשורת של דילמות רוסיות והבטחות שווא לרגיעה ולפינוי כוחות מצד מוסקבה ומינסק. בחמישי לפנות בוקר החל רגע ה"ההלם והמורא" של רוסיה, הניסיון המוצלח שלה (עד כה) להפגין את כוחה, את העובדה שלא ניתן לעצור אותה, ולהמחיש את חוסר האונים של המערב.

אירופה נבוכה מול הכוחנות הרוסית

האיחוד האירופי לא יודע איך להתמודד עם סוג כזה של פעולה. הוא דווקא הפגין חזית אחידה עד כה, איים בסנקציות כלכליות משמעותיות, השתמש בעובדה שהוא שותף סחר ענק של רוסיה כדי להציג "תג מחיר" כלכלי אדיר למוסקבה. גרמניה אפילו הקריבה זמנית פרויקט אסטרטגי כמו נורד-סטרים 2 תמורת הניסיון להרתיע את רוסיה מצעדים תוקפניים. בינתיים, האיומים לא עזרו. אולי הם יצליחו לבלום שאיפות רוסיות להשתלט על כל אוקראינה, אבל במניעת מלחמה - הסנקציות הכלכליות נכשלו עד כה.

האיחוד לא מבין את ההיגיון שעומד מאחורי המהלכים של פוטין. הוא לא מבין כיצד מנהיג מוכן לראות את הבורסה קורסת ביום אחד ב-50%, את הרובל מידרדר לחמישית ממה שהיה שווה לפני שבע שנים, את החשש לעתיד הכלכלה הרוסית הנסמכת בעיקר על יצוא אנרגיה ומשאבי טבע. חוסר ההבנה הזה יוצר תסכול. ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, שאינו פוליטיקאי בלתי-שקול, הסיר את הכפפות בימים האחרונים וקרא לפוטין "משוגע".

האיחוד האירופי, כולל רוטה, נאלצים להיזכר בימים אלה בעובדה שאחת הסיבות העיקריות להחזיק בכוח צבאי משמעותי היא הסכנה הטמונה בשיגעון. הם היו כל כך גאים בכך שהצליחו להטיל סנקציות על רוסיה בתוך פחות מ-24 שעות, להתגבר על המחלוקות הפנימיות, לנצל סוף סוף את מה שכינו "הכוח הכלכלי האדיר של האיחוד האירופי", עד שאולי הפריזו ביכולותיו. כעת אירופה שוב מגלה מחדש את החשיבות שבכוח צבאי נטו. לא בגושים, לא בבריתות, לא בצמיחה כלכלית ובתנועה חופשית של סחורות ואנשים, אלא בסדר כוחות צבאי. אפילו בגרמניה הזהירה, הרמטכ"ל כתב היום בפוסט ב"לינקדאין" כי הוא "התעורר למלחמה באירופה, והצבא הגרמני שאני אמור להוביל נמצא במינימום סד"כ".

בשלב זה, המנהיגים העולמיים מסתפקים בשליחת "מחשבות ותפילות" לתושבי אוקראינה. העובדה שלא יילחמו בשבילה הייתה ברורה מלכתחילה, והיא שאיפשרה לפוטין ליצור בעצם תצוגת תכלית של הצבא הרוסי, שרק החלה ביממה האחרונה. אחרי הפעולות הצבאיות של רוסיה בסוריה, שעברו ללא מענה מצד המערב, אחרי כוחות שנשלחו ללוב, זהו צעד מתבקש. קרוב יותר לאירופה, רלוונטי יותר לברלין ולפאריס, אבל בעל שורה תחתונה דומה - להציג את רוסיה כמעצמה עולמית שיכולה לעשות כל שברצונה.

השאלה כעת היא אם סנקציות כלכליות חריפות יותר ירתיעו את רוסיה ויצילו את אוקראינה. אין למערב כלים רבים אחרים. החימוש של צבא אוקראינה לא נעשה בזמן, והוא ממילא לא מהווה יריב לסדר הכוחות הרוסי. סילוקה של רוסיה מ-SWIFT נמצא על הפרק, אבל היא כבר מנהלת סחר מחוץ למערכת עם כמה שותפות מרכזיות. הפיכתה למדינה מוקצה מבחינה כלכלית ופוליטית, איסורי כניסה על האליטות וחרם על בנקים אינם פוגעים באופן אישי בפוטין, שהולך ומצטייר כמנהיג מבודד המוביל את ארצו לאן שירצה.

לרוסיה יש עודפי מט"ח עצומים

ייתכן שלפוטין יש תוכניות כלכליות אחרות. יצוא אנרגיה לסין, למשל. הדיווחים הם כי המנהיג הרוסי מתואם עם המנהיג הסיני. היום צייצה השגרירות בסין לאזרחיה באוקראינה כי אם הם צריכים להתפנות, כדאי להם לנפנף בדגל סין או לפרוש אותו על גג האוטו, כדי להתחמק מהפצצות אפשריות של הכוחות הרוסים. לרוסיה יש גם עודפי מטבע חוץ אדירים, שרק עוזרים למדינה במקרה של צניחת הרובל, כפי שקורה. אבל ייקח זמן עד שתהליכים אלו יבשילו בשביל הכלכלה הרוסית.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הבטיחה בחמישי לנקוט "צעדים חמורים", אבל באותה נשימה ציינה כי הם יכללו איסור יצוא ציוד טכנולוגי מתקדם לרוסיה, "מה שימנע ממנה את האפשרות למודרניזציה של השוק ולצמיחה כלכלית עתידית". כל זאת, בעוד טנקים מתגלגלים שוב על אדמת אירופה, בניינים מופצצים, אזרחים תופסים מחסה, והמסר המהדהד ליתר המדינות הגובלות ברוסיה הוא שפלישה היא שוב על השולחן. המדינות הבלטיות, פולין ורומניה, אפילו פינלנד ומדינות אחרות שהרגישו בטוחות בתוך האיחוד האירופי לא ירגישו כך אחרי היום. החשיבות שבחברות בנאט"ו הופכת להיות קריטית הרבה יותר מהעובדה שהן חלק מגוש כלכלי חזק. גוש שמציג אוזלת יד עקבית כשמדובר בהתמודדות עם כוח צבאי.