ישראל עדיין נמצאת על הגדר ביחס לרוסיה, אבל הזמן הולך ואוזל

הצמרת המדינית של ישראל מתקשה להחליט באילו מהלכים דיפלומטיים עולמיים לנקוט בהקשר לפלישה הרוסית לאוקראינה, והיא מעוררת בכך חוסר שביעות רצון, אם להגדיר בעדינות, בקרב האמריקאים. אתמול נמנעה ישראל מהצטרפות להצעת ההחלטה האמריקאית למועצת הביטחון, שגינתה את הפלישה ודרשה מרוסיה להסיג את כוחותיה מאוקראינה. כדי לסבר את האוזן, להצעה האמריקאית הצטרפו קרוב ל-90 מדינות. הווטו של רוסיה הפיל את ההחלטה כצפוי, אבל אפילו סין נמנעה ולא התנגדה לה. ישראל לא השיבה להצעה האמריקאית עד למועד שבה הוגשה בסוף אל שולחן מועצת הביטחון.

ההצעה תעבור כעת לעצרת הכללית של האו"ם, למליאה שבה משתתפות כל המדינות החברות בארגון וכאן לצד רוסיה שתתנגד כמובן, יתייצבו סוריה, אפגניסטאן, איראן, קוריאה הצפונית ועוד מדינות מהסוג הזה. מהעבר השני יעמדו כל מדינות המערב וכל הדמוקרטיות, ולצידן עוד עשרות מדינות מאפריקה ואסיה. עם זאת, ההחלטה של ישראל להצטרף לגוש הזה עדיין לא התקבלה. גם ב-2014 הייתה התלבטות דומה כאשר הצעת גינוי להשתלטות רוסיה על חצי האי קרים הובאה לעצרת האום, ואז ישראל נמנעה. כעת המצב שונה מהותית, רוסיה מממשת פלישה מלאה לאוקראינה לרבות התקפות על עריה ובירתה, והעולם הנאור מאוחד לפחות בהתנגדות לה ובגינויה.

גורם מדיני ישראלי אומר לגלובס כי ישראל תנסה ככל יכולתה להימנע מהגעה להחרפה של היחסים עם רוסיה, וכי בכל העת יש חילופי מסרים בין ירושלים למוסקבה, והתקווה היא כי הלחימה תסתיים בטרם יהיה כורח מלא לנקוט עמדה מובהקת. הוא סירב לענות על השאלה אם ניכרת פגיעה ביחסים עם ארצות הברית בשל ההתנהלות הזו, ואמר כי הקשר עם וושינגטון מתנהל בתדירות מוגברת ובמה שהגדיר "הבנה הדדית".

לפיד גינה, וברוסיה קראו לשגריר לשיחת הבהרה

ההתלבטות בקרב ההנהגה המדינית של ישראל באשר למשבר באוקראינה נמשכה עד לאחר הפלישה עצמה בבוקר יום חמישי. משזו קרתה, כבר לא הייתה ברירה, וישראל, לאחר התדיינות עם ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי ובריטניה, הייתה חייבת ליישר קו.

הגינוי שנשא שר החוץ לפיד היה ברור גם אם לא בנוסח הכי תקיף בז'רגון הדיפלומטי. "ההתקפה הרוסית על אוקראינה היא הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי, ישראל מגנה את ההתקפה, מוכנה ונערכת לסייע הומניטרית לאזרחי אוקראינה. ישראל היא מדינה למודת מלחמות, מלחמה אינה הדרך לפתור סכסוכים", אמר לפיד. בשל ההודעה זומן שגריר ישראל במוסקבה אלכס בן צבי לשיחת הבהרה במשרד החוץ הרוסי, שם אמר לו סגן השר בוגדנוב כי הפלישה מוצדקת שכן באוקראינה שולט משטר "נאצי".

הנוסח הזה של הודעת לפיד התקבל לאחר התלבטויות רבות, מחד הצורך ביישור קו עם בנות הברית העיקריות של ישראל ובראשן ארצות הברית, וגם מדינות אירופה שלהן שת"פ ביטחוני צבאי ומודיעיני ענף עם ישראל. בנוסף קיים גם העניין הערכי של התייצבות לצד המותקף, ללא פרובוקציה של ממש. ובאופן הרחב יותר, ללא התייצבות ערכית וגינוי כזה, כיצד יכולה ישראל לפנות לעולם אחר כך בדרישה לגנות ולפעול נגד מי שתוקף אותה, מאיראן ועד חיזבאללה וחמאס.

בטרם הגינוי, כמה וכמה משרי הממשלה חשבו שיש להישאר על הגדר, ולא להרגיז את פוטין ואת היחסים והאינטרסים הסבוכים עם רוסיה. הגינוי תפס שרים אלה בהפתעה, כשקודם לכן לשכת ראש הממשלה קראה להם שלא להתבטא בסוגיה.

בנאום של ראש הממשלה נפתלי בנט בבה"ד 1 בחמישי אחר הצהריים לא הושמע גינוי ורוסיה לא הוזכרה, אלא רק הבעת צער על סבל האזרחים ונכונות לסיוע הומניטרי.

קשרים ענפים עם רוסיה

מדוע התבצע נסיגה לאחור? בישראל מייחסים חשיבות מכרעת לשליטה הרוסית בסוריה ולחופש הפעולה הניתן לנו שם על ידי הרוסים. צבא רוסיה מחזיק שם מערכות הגנה אווירית מתקדמות, העשויות להפריע מאוד למטוסים הישראלים התוקפים מטרות איראניות, בסיסי חיזבאללה ומחסני נשק שלהם.

ויש גם את העניין הכלכלי. יחסי הסחר בין ישראל לרוסיה ענפים והולכים וגדלים. כמחצית מיבוא החיטה של ישראל מגיע מרוסיה (ועוד 30% מאוקראינה). רוסיה היא יעד יצוא גדול במיוחד של החקלאות הישראלית, אבל זה לא מסתכם בכך. תעשיית ההייטק הישראלית בעיצומו של גל הרחבה של השת"פ עם חברות ועם משקיעים מרוסיה. כל זה יעמוד בסיכון אם וכאשר ישראל תצטרך להצטרף לעיצומים של המערב על רוסיה, והיא לא תוכל לחמוק מכך.

הניסיון הישראלי להישאר על הגדר הוצדק גם ביתורן של התיווך בין הצדדים בשל הנייטרליות הזו - כאשר לפי הדלפות מצד ישראל, נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי ביקש מראש הממשלה בנט להתערב ולהעביר הצעה למו"מ לנשיא רוסיה פוטין. בנט, כך דיווח העיתונאי ברק רביד, כבר הציע לפוטין לתווך עוד בפגישתם לפני שלושה חודשים בסוצ'י - אך פוטין דחה את ההצעה.