אתמול (ש') צייץ ראש סוכנות החלל הרוסית, הרוסקוסמוס, כי סנקציות אמריקאיות שנועדו לפגוע ביכולות הטכנולוגיות של רוסיה, עלולות לגרום לתחנת החלל לצאת מהמסלול הקבוע שלה תוך אבדן שליטה של האנושות על המשך דרכה. היא עלולה, לדבריו, אפילו ליפול למטה על כדור הארץ, ולהתנגש בעוצמה באזור מאויש.
האם מדובר באיום שכל תכליתו להדוף מתקפת סייבר אמריקאית או אחרת, או שמא אזהרה בתום לב ממצב שעלול באמת להתרחש? כנראה קצת משניהם. הדברים הגיעו אחרי הכרזתו של נשיא ארה"ב כי "הסנקציות שלנו יפגעו בכל תעשיית התעופה של רוסיה כולל בתוכנית החלל שלהם".
תגובתו המדויקת של ראש הרוסקוסמוס, דימיטרי רוגוזין, הייתה: "אם תחסמו את שיתוף הפעולה שלנו, מי יציל את התחנה מיציאה מהמסלול שלה והתנגשות בארה"ב או אירופה? יש גם סיכון שהיציקה במשקל 500 טון הזו תיפול על סין או הודו. אתם באמת רוצים לאיים עליהם בתרחיש כזה? התחנה לא עוברת מעל רוסיה ולכן כל הסיכונים הם שלכם. אתם מוכנים לזה?".
הוא ציין כי הרוסים הם אלה ששולטים במיקום ובמסלול של התחנה, המורכבת משני אגפים, אחד רוסי ואחר אמריקאי, שעד כה הסתדרו ביניהם. כאמור, יש גם שני קוסמונאוטים רוסים כרגע בתחנה. הישראלי איתן סטיבה אמור להצטרף אליה בעוד כחודש.
התגובה הרשמית של נאס"א הייתה כי "אנחנו ממשיכים לשתף פעולה עם רוסקוסמוס ויתר השותפים הבינלאומיים שלנו לשמור על המשך פעילותה הבטוחה והרציפה של תחנת החלל".
"איום דרמטי אבל כנראה לא מעשי"
אבל האם רוסיה באמת יכולה לגרום לתחנה לצאת מהמסלול במכוון? האם סנקציות חמורות, פגיעת סייבר או מתקפה יותר קונבנציונלית על רוסיה יכולה להוציא את התחנה ממסלולה בלי שהרוסים יקבלו החלטה על כך?
"זהו איום דרמטי אבל כנראה לא מעשי הן בשל ההשלכות הפוליטיות והן בשל הקושי הפרקטי להוריד את הקוסמונאוטים הרוסים מן התחנה בזמן מלחמה", אמרה לאתר Euronews.next פרופ' וונדי וויטמן קוב, מומחית בתחום האסטרטגיה והביטחון מבית הספר לתעופה וחלל של חיל האוויר האמריקאי.
ככל הנראה היא אינה מאמינה שהרוסים יוותרו על התחנה עם הקוסמונאוטים שלהם בתוכה. "אבל אני מוטרדת לגבי האופן שבו תשפיע הפלישה על המשך שיתוף הפעולה בין המדינות בתחנת החלל". סקוט פנס, ראש המכון למדיניות חלל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, אמר כי קרע בין המדינות ברמה שתסכן את תחנת החלל, יקרה רק במידה והמדינות יוותרו כליל על היחסים הדיפלומטיים ביניהם, וזהו המוצא האחרון. בינתיים, כדי שהתחנה תתפקד, כל הצוות שלה חייב לעבוד יחד.
באתר הטכנולוגיה והתרבות The Verge מציינים כי רוגוזין ידוע בהתבטאויותיו החריפות בטוויטר, ולכן אולי לא צריך לקחת אותן מאוד ברצינות. עם זאת באתר מציינים כי נכונה אמירתו שרוסיה היא זו ששולטת במיקום של התחנה. נאס"א יכולה אולי להנדס פתרון שימנע אסון, אבל זה לא יהיה פשוט. החדשות הטובות הן שאם רוסיה רק לא תוכל לשלוט בתחנה (כלומר בהנחה שהיא לא תפיל אותה בכוונה), זה ייקח כנראה כמה חודשים עד שנים עד שהיא תיפול, וזה לא יקרה מייד.
הרוסים גם הם לא יכולים לתחזק את התחנה בלי נאס"א. גם לה יש חלק בשליטה במיקום של התחנה ובאנרגיה המניעה אותה. כמו בכדור הארץ, גם בחלל, המדינות תלויות זו בזו.
"בינתיים", אומר רוגוזין, "אנחנו בוחנים את התגובה האמריקאית ומתכננים את פרטי המענה שלנו". נקווה שגם הרוסים אוהבים את האסטרונאוטים שלהם כמונו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.