היעד החדש של המערב: להפיל את "המבצר הפיננסי" של פוטין

הצעד המשמעותי ביותר עליו הכריזו בסוף השבוע מדינות המערב כחלק מהמלחמה הכלכלית מול רוסיה הוא הכוונה למנוע מהבנק המרכזי הרוסי לממש את יתרות המט"ח והזהב שלו בשוק הבינלאומי, כדי לנסות ולשמור על הרובל ולהימנע מקריסה טוטאלית של הכלכלה הרוסית.

עוד לא ברור כיצד הצעד יבוצע, אך עצם ההכרזה עליו מהווה תקדים היסטורי, ושלב חדש במלחמה הפיננסית של המערב נגד רוסיה בעקבות המלחמה בה פתחה באוקראינה.
במרכז היעד המערבי ניצב "המבצר הפיננסי" שרוסיה בנתה בהדרגה בעשור האחרון. כדי למנוע השפעות של סנקציות אפשריות על הכלכלה שלה, המירה מוסקבה את ההכנסות הרבות מהאנרגיה ומהסחורות שהיא מייצאת למטבע חוץ ולזהב באופן עקבי. כך, הצטברו בידיה כ־650 מיליארד דולר לפי הערכות - רובם במטבעות כמו דולר, אירו ויואן סיני, ומהם כ־150 מיליארד דולר באחזקות בזהב.

עוד לפני הפלישה לאוקראינה התרברבה רוסיה בכך ש"מבצר" זה יאפשר לה לעמוד בפני סנקציות, אם יוטלו, לייסף את הרובל, ולמעשה להרוויח מהמהלך שינסה לפגוע בה.

אולם הסנקציות שהוכרזו על הבנק יכולות לשנות את התמונה. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין התייצבה מול המצלמות בשבת לאחר חצות (שעון ישראל) והכריזה כי המערב "יקפיא את העברות הכספים" של הבנק המרכזי הרוסי. למעשה, המערב יאסור על הבנק המרכזי להמיר את המט"ח או הזהב שברשותו. הצעד נועד "למנוע מהבנק הרוסי המרכזי להשתמש ביתרות המט"ח הבינלאומית שלו", אמרה, "בדרך שתפחית את האפקטיביות של הסנקציות שלנו".

הצעד הכי כואב ברמה הבינלאומית

באותה השעה, תידרך גורם אמריקאי את כלי התקשורת הבינלאומיים, ואמר כי "מה שאנחנו עושים כאן הוא ניטרול מערכת החימוש של הבנק המרכזי הרוסי. ללא היכולת לקנות רובלים ממוסדות פיננסיים במערב, הבנק המרכזי של פוטין יאבד את היכולת לקזז את ההשפעות של הסנקציות שלנו... הרובל יצנח אפילו יותר, האינפלציה תזנק והבנק המרכזי יהיה ללא כל אפשרות הגנה". "זה כנראה הצעד הכי כואב ברמה הבינלאומית", אמר ג'ו ליפסקי, ממכון המחקר "המועצה האטלנטית".

"מעולם לא הוטל צעד כזה על אחת מהכלכלות הגדולות בעולם", אמר לתקשורת הבינלאומית בשבת מומחה אחר ממכון מחקר אמריקאי, ופקיד רוסי בכיר לשעבר בבנק המרכזי הרוסי צוטט בתקשורת הבינלאומית, ואמר כי "הרובל יהיה בצניחה חופשית עם התחדשות המסחר ביום שני בבוקר".

 תור למשיכת כסף באחד הבנקים במוסקבה לפני שהסנקציות נכנסות לתוקף, ראשון / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin

כמה כלי תקשורת דיווחו על קושי להוציא כסף רוסי בכספומטים בערים גדולות. כספומטים שהוציאו מט"ח כבר אינם מתפקדים, לפי הדיווחים ממוסקבה. בסניפי הבנק, כל מה שכרוך בהוצאת מט"ח ביותר מ-700 דולר כרוך בהזמנה מראש, ולא ברור אם הזמנות אלו יכובדו. הרוסים חששו מ"ריצה על הבנקים" בעקבות הסנקציות שהוכרזו בסוף השבוע, ובמיוחד בשל הכוונה לפגוע ב"מבצר הפיננסי", צעד שלא דובר בו עד כה.

"קשה להסביר כמה הצעד משמעותי"

"לשתק את הבנק המרכזי זה מהלך קשה במיוחד, וחסר תקדים. במיוחד כאשר המדינה (רוסיה) ניצבת כבר עתה בפני אתגרים כלכליים ומשבר פיננסי", אמר סטיבן המילטון, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, " קשה להסביר עד כמה הצעד הזה משמעותי", הוא הוסיף.

אנליסטים הציגו אפשרות מהירה ליישום הצעד: הוספה של הבנק המרכזי הרוסי לרשימת הגופים האסורים של ארה"ב ושל האיחוד האירופי, מה שיגרום למוסדות פיננסיים למנוע עסקאות המרת כספים של הבנק. צעד כזה לא בוצע לגבי כלכלה משמעותית בעבר, והופנה רק כלפי ונצואלה ואיראן.

הבנק הרוסי, שלפי ההערכות הגביר את אחזקותיו במטבע ובאג"ח סיני בחודשים האחרונים, עשוי לפנות לסין לטובת עסקאות אלה, אולם לא ברור אם מוסדות פיננסיים במדינה יהיו מוכנים לבצע אותן, מחשש לסנקציות. האיחוד וארה"ב טרם הציגו את המגנון שבאמצעותו הם מתכוונים לממש את הצעד.

נשק היום הדין הוכנס למערכה

סנקציה נוספת שאומצה אתמול, גם היא במגזר הבנקאות המשפיע, היא ההחלטה לנתק חלק מהמוסדות הפיננסיים הרוסיים מרשת התקשורת הבנקאית הבינלאומית "SWIFT".
מערכת SWIFT (״האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקים״), היא המסלקה שבאמצעותה מתנהלת המערכת הבנקאית העולמית בין כ-200 מדינות. באמצעותה עובר מידע בין כ־11 אלף מוסדות פיננסיים שונים כגון הבנקים. כסף אינו עובר ב-SWIFT, אלא זו מערכת שמאפשרת לשלוח הוראות תשלום בצורה מדויקת, מאובטחת ויחסית פשוטה. כיום, כ־80% מהתשלומים הבינלאומיים מתנהלים באמצעותה.

רק ביום חמישי אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי "לאירופאים יש הסתייגויות מהמהלך". אך במהלך שבת, אחת אחרי השנייה התקפלו מדינות האיחוד, שהתנגדו עד כה לניתוק, בלחץ דעת הקהל, התקשורת ואוקראינה עצמה. הופעה של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי בפני ראשי האיחוד באמצעות וידיאו ביום שישי, כשהוא נצור בקייב, שינתה לפי הדיווחים את העמדות של רבות מהן.

גרמניה כפתה פשרה על האיחוד האירופי

מי שמוצאת את עצמה במגננה בתחום זה היא גרמניה, שותפת הסחר הגדולה ביותר של רוסיה באיחוד האירופי ומי שמחצית מהגז הטבעי והפחם שלה מגיעים מרוסיה. המדינה נלחמה נגד ניתוק כולל של רוסיה מ"SWIFT", שמשמעותו חיסול אפשרי של יצוא האנרגיה הרוסי כמעט בין־לילה. שרת החוץ הגרמנית אנלנה ברבוק אמרה לעמיתיה האירופיים כי סילוק כולל מ"SWIFT" לא יאפשר לתחנות הכוח הפחמיות של גרמניה לפעול, דבר שיהיה בעל השלכות אדירות על הכלכלה והחיים במדינה.

התוצאה הייתה פשרה, שימים יגידו אם היא אפקטיבית. רק הבנקים שהוכרזו עליהם סנקציות עד כה - הרשימה עדיין לא פורסמה - ינותקו מ"SWIFT". היתר לא.

התקווה הגרמנית (וגם האמריקאית, משום שרוסיה היא ספקית הדלק השנייה בגודלה למדינה, עדיין) היא לפגיעה כלכלית ברוסיה, אך כזו שלא תמנע ממנה לייצא גז ופחם אליה ולמדינות אחרות. המשמעות של סילוק מ"SWIFT" היא שיבוש מיידי וחמור של כל הסחר הרוסי. אך המשמעות של סילוק חלקי עדיין לא ברורה. באוקראינה ביקרו את המהלך ואמרו כי גרמניה "הקריבה" את אחדות העמדה האירופית על חשבון הצורך לחמם את הבתים.

בנוסף, עדיין לא ברור לוח הזמנים של הניתוק מהמערכת. האיחוד האירופי העריך כי ייעשה בתוך ימים אחדים, והארגון הבינלאומי, שמקום מושבו בבלגיה, אמר כי הוא "לומד את החומר בנוגע לניתוק סלקטיבי של מוסדות מסוימים".

פרשנים כלכלים העריכו כי האפקטיביות של הצעד עשויה להיות נמוכה, משום שהמוסדות הפיננסיים הרוסיים שלא ינותקו, ישמשו כ"בנקי מעבר" לביצוע עסקאות בעבור המוסדות שנותקו. התוצאה עשויה להיות הזזה של עסקאות־העתק הקשורות ביבוא וביצוא רוסי מבנקים שנמצאים ברשימות הסנקציות, לאלו שאינם. האיחוד האירופי אמר כי הוא ישקול בעתיד להוסיף בנקים רוסיים נוספים לרשימה, בהתחשב במצב בשטח.

במקביל, כבר נראות סנוניות ראשונות של פעולות בשטח בעקבות הסנקציות החלקיות שכבר הוטלו על בנקים רוסיים בסיבוב הסנקציות הראשון. צרפת תפסה בסוף השבוע בתעלת לה־מאנש ספינת משא רוסית שנמצאת בבעלות אחד מהבנקים שעליהם הוטלו סנקציות, וליוותה אותה תחת משמר לנמל צרפתי. היא תבחן החרמה של הספינה והמשלוח שלה בהתאם לסנקציות.