קרב גם על התודעה: האם התמונות המרגשות מאוקראינה אותנטיות

מלחמות, בטח במאה ה-21, כבר לא מוכרעות רק באמצעים צבאיים. כמובן ששני הצדדים במלחמה שרוסיה פתחה נגד אוקראינה מודעים לכך היטב. מאז פרצה הלחימה, בחסות ערפל הקרב, הרשת מתמלאת בעדכונים שרבים מהם עונים על ההגדרה של פייק ניוז. למשל, תמונות וסרטונים ישנים שאין להם שום קשר לאירועים, שמוצגים כחלק ממה שקורה עכשיו. ולעיתים מדובר פשוט בדיווח על אירועים שלא קרו מעולם. הנה, על קצה המזלג, כמה דוגמאות שאספנו מהימים האחרונים.

אחת התמונות הבולטות והמרגשות מימי הלחימה הראשונים מציגה ילד וילדה - הוא נושא רובה צעצוע היא אוחזת בדובי - שמצדיעים לכוחות האוקראיניים בדרכם ללוחמה ברוסים. מעט מאוד עיניים נשארו יבשות בתגובה לצילום. "תמונת השנה", כתב עליה צייצן ישראלי. אולי, אבל לא של שנת 2022. בודקי העובדות של רויטרס וגם ארגון בדיקת העובדות הסורי Verify-Sy, שכמו המשרוקית חבר ב-IFCN, מצאו שמדובר בתמונה ישנה של משרד ההגנה האוקראיני, שעלתה בעמוד הפייסבוק שלו במרץ 2016. ייאמר לזכותו של אותו צייצן ישראלי שהוא לא היחידי שנפל וכך קרה לרבים ברחבי העולם.

This photo brought tears to my eyes. Two young Ukrainian children sending off soldiers to fight the Russians. The kids holding hands, the girl holds a stuffed animal, the boy (her brother?) salutes. Look what he has on his back. This picture speaks a thousand words.#ukraine pic.twitter.com/VqC6wccrGh

- Glenn R. Stutzky (@stutzky) February 26, 2022

גם פייק פרו-רוסי לא חסר, כמובן. פייקים כאלו, גם מטעם רוסיה עצמה, הרי התחילו עוד לפני הפלישה. למשל, כששר החוץ הרוסי סרגיי לברוב נאם כביכול בשידור חי, אבל שעון היד שלו הסגיר שהיה מדובר בנאום שהוקלט כמה שעות לפני כן. תחילת הלוחמה הגבירה את זרם הפייקים. לדוגמה, שמעתם שנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, ברח מארצו? שמועות שכאלה רצות עוד מיום הפלישה, והעובדה שזלנסקי העלה סרטונים שלו מהבירה קייב לא ממש הצליחה לרסן אותן. בארגון הספרדי Maldita בדקו ומצאו שמי שמפיצים את השמועות האלו לא מספקים שום הוכחות. אגב, ישנן מדינות שבהן בכלל נפוצה השמועה שזלנסקי נהרג. כך קרה בקוסובו, וארגון בדיקת העובדות המקומי שם, Hibrid.info, הראה כי מדובר בשקר.

גם כלי תקשורת ממוסדים נפלו

אם נפלתם בטעות בפייק ניוז, אל תרגישו רע. זה קורה גם לכלי תקשורת ממוסדים. כך, למשל, בערוץ הטלוויזיה היווני סקאי הראו את תושבי קייב נמלטים לרכבת התחתית כדי להתגונן מההפצצות, במה שנראה כמו תאונה רבת משתתפים בתחתית המדרגות הנעות. בפועל, כפי שהראה הארגון היווני Ellenika Hoaxes, התמונות האלו צולמו בכלל ברומא בשנת 2018. במקרים אחרים כלי תקשורת מעדו בגלל מה שנראה יותר כחוסר הבנה. כך, למשל, כשזלנסקי צייץ דברי תודה לטורקיה על התמיכה, ואמר שסגירת המיצרים בים השחור היא מהלך חשוב ביותר, בכלי תקשורת רבים הבינו זאת כאילו טורקיה אכן קיבלה החלטה כזאת. זמן קצר לאחר מכן הבהירו הטורקים שהחלטה כזאת לא התקבלה, לפחות בינתיים.

ואולי לא היו הדברים מעולם? מתברר שכמו מכחישי קורונה יש גם מי שמכחיש את המלחמה שפרצה, וטוען שהכל המצאה של הדיפ סטייט. כ"הוכחה" לכך שימש למשל סרטון של חיילים רוסים ואוקראינים שרוקדים ביחד. רק שכפי שהראו בארגון האמריקאי Lead Stories, מדובר בכלל בסרטון שצולם לפחות שבוע לפני הפלישה, ואין שום הוכחה שבין הרוקדים יש גם חיילים אוקראינים.

תחקיר: אוריה בר-מאיר