התותחים רועמים, אבל השווקים מזנקים: מה הסיבות לעליות החדות?

את חוסר הוודאות שאפיין את ימי המסחר לפני פלישת רוסיה לאוקראינה, החליפה אופטימיות בלתי מוסברת על פניו בעת נאום ביידן ביום חמישי האחרון. ירידות של 3% במדדים המובילים בניו יורק התהפכו לעליות של 3%. תנודה תוך יומית של 6% בוול סטריט הינה לא דבר שרואים כל יום. העליות הללו התגלגלו היום לבורסת ת"א, שבה המדדים המובילים עולים בשעה זו ביותר מ-1.5%.

את הסיבות לאופטימיות אפשר לתלות בנאום ביידן שממנו השתמע כי מחיר הדלק לצרכן האמריקאי חשוב יותר ממלחמת עולם כוללת. וטוב שכך. עם כל האמפתיה של המערב לאוקראינה, הסנקציות של ממשל ביידן על חברות האנרגיה היו מוגבלות למדי. חברות האנרגיה שבבעלות ממשלתית רוסית יתקשו כעת לגייס חוב חדש בשוק האמריקאי, אך האנרגיה הרוסית היא עדיין מוצר נדרש נוכח התלות של אירופה בגז הרוסי ושל המערב בכלל בחברות הנפט הרוסיות. הדבר הביא לירידה של מחיר הנפט מרמות ה-100 דולר לחבית - מה שהקל על הסנטימנט השלילי שנרשם מוקדם יותר בשווקים הפיננסים.

נקודה נוספת שאפשר לייחס לאופטימיות של המשקיעים קשורה להידוק המוניטרי שהפד האמריקאי מבקש להחיל על מנת להתמודד עם האינפלציה הגואה. המהלך צפוי להיתקל בקשיים נוכח המלחמה באירופה, וכך אם עד לא מזמן האפשרות של העלאת ריבית כפולה של הבנק המרכזי האמריקאי היתה אופציה אפשרית כבר בחודש מרץ הקרוב - ההסתברות לכך ירדה משמעותית על רקע הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אלא ששר האוצר האמריקני לשעבר, לארי סאמרס, אמר על רקע ההתפתחויות כי זה חיוני שהפד לא יושפע מהמשבר של רוסיה-אוקראינה כסיבה להתעכב עם ריסון המדיניות המוניטרית כדי לשכך את קצב אינפלציה.

אמנם לחצי האינפלציה צפויים לעלות על רקע העלייה במחירי הסחורות, והדבר צפוי להכביד על הדילמה של הבנק המרכזי האמריקאי, אך מצד שני ההאטה הכלכלית שתירשם על רקע העלייה במחירי הסחורות תמתן את לחצי האינפלציה שבעבעו עוד לפני הפלישה הרוסית. הכלכלנים בשוק חלוקים באם הבנק ימשיך בהידוק המוניטרי או שמא ימתין להתפתחויות. הנחת הבסיס כעת היא שלחצי האינפלציה יחריפו בטרם יתמתנו, ועמן הצורך לרסן את המדיניות המרחיבה.

"השווקים יוותרו תנודתיים"

מעבר לכך, האפשרות להחרפת הסנקציות עודנה על השולחן. לפי הדיווחים מעבר לים המשא ומתן אותו ביקשה רוסיה נדחה על ידי קייב, ועולה האפשרות כי מהלך אגרסיבי יותר של הצבא הרוסי יגרור את החרפת הסנקציות. ניתוקה של רוסיה ממערכת ה-SWIFT נחשב על פניו ל'נשק יום הדין' אך המהלך בעיקר יקשה על עשיית עסקאות, ולא יחסום אותן לחלוטין. רוסיה לא נותקה לחלוטין מה-SWIFT אלא רק בנקים ספציפיים. משיחות עם גורמים בבנקים המקומיים פה בישראל, עולה תמונה כי מי שרוצה להעביר כסף לרוסיה או מרוסיה צריך לבחון שהבנק הזה מופיע ברשימה של הסנקציות של OFAC (The Office of Foreign Assets Control) או לבדוק שהבנק הזה באזור גאוגרפי שהטילו עליו סנקציות.

מעבר לכך, במערב לא שמחים להשתמש בסנקציה מסוג זה שכן המהלך רק יעודד את האלטרנטיבה למערכת ה-SWIFT. מעבר לכך, הניתוק של רוסיה לחלוטין מהמערכת ישבש את היכולת של מדינות אירופה לשלם על יבוא הגז והנפט מרוסיה. צריך לציין כי פוטין הגיע מוכן למלחמה שכן יתרות המט"ח של רוסיה נמצאות במגמת עלייה זה שנים ולפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית נמצאות בשיא של 139 מיליארד דולר, אם כי הגישה של רוסיה לשליש מהיתרות ככל הנראה חסומה נוכח הסנקציות.

"ישראל מגיעה גם למשבר הזה במצב טוב ביחס לרוב העולם"

כלכלני בנק הפועלים כותבים בסקירתם השבועית כי "המלחמה באוקראינה יצרה מנעד רחב של תרחישים כלכליים, החל ממשא ומתן וסיום מהיר, ועד הסתבכות ארוכה, וחזרה למלחמה קרה בין הגושים. הלך הרוח מטלטל עתה את השווקים, ואלו יוותרו תנודתיים עד שתתבהר התמונה הפוליטית. ספק אם מישהו היה מעריך שבהינתן הפלישה הרוסית לאוקראינה מדד המניות הגלובלי יסגור שבוע כמעט ללא שינוי במחיר. גם הטענה שהתמחור בשווקים כבר כלל תרחיש כזה, לא מחזיקה מים, שכן רוב האנליסטים לא נתנו לו סיכוי גבוה. בדיעבד אולי זה אחד מאותם מקרים בהם שוקי המניות לאו דווקא מייצגים את השינויים במצב המאקרו של המשקים, והעיתוי של המלחמה, לאחר תקופת מימושים היה מוצלח מבחינת שוקי המניות. גם העובדה שרוסיה ואוקראינה יחדיו מהוות רק כ-2% מהתוצר העולמי בדולרים שוטפים אולי סייעה כאן".

צריך לציין כי לסנקציות מתמשכות על רוסיה לצד זינוק במחירי האנרגיה תהיה האטה ניכרת בכלכלה העולמית שעשויות להשפיע לבסוף גם על ישראל. "אין לישראל חשיפה גדולה בפעילות סחר-החוץ לרוסיה ואוקראינה - היצוא למדינות אלו מהווה כ-1.6% מסך יצוא הסחורות של ישראל והיבוא כחצי אחוז מסך יבוא הסחורות", כך מוסיפים בבנק הפועלים. "חברות טכנולוגיה ישראליות פעילות באוקראינה, אבל סביר להניח שהן יכולות להסיט את הפעילות למדינות שכנות. ההשפעות העקיפות הן המהותיות - עליית מחירי האנרגיה באירופה והחרמת רוסיה יפגעו בהשקעות ובכוח הקנייה של מדינות אירופה, שהיא שותפת הסחר העיקרית של ישראל. ישראל מגיעה גם למשבר הזה במצב טוב ביחס לרוב העולם - היעדר תלות בשוק הגז הטבעי העולמי, מקנה לתעשייה המקומית יתרון גדול על פני המתחרות, וגם הפגיעה בכוח הקנייה של הציבור היא מתונה ביחס לרוב מדינות העולם".