המשבר באירופה עלול להניב עיכובים באספקה של ביצים בפסח

הלחימה באירופ, בין צבאות רוסיה ואוקראינה נכנסה ליומה הרביעי, וגוברים החששות להשלכות הבינלאומיות, בין היתר על האספקה שייתכן שתיעצר, וכן השפעה על יוקר המחיה לטווח הרחוק.

יבואניות בישראל, ביניהן רשתות ענק כמו טיב טעם לצד מעדניות וחנויות קטנות יותר, מציעות מגוון מוצרים שחלקן הגדול מיובא ממזרח אירופה. אומנם נכון להיום מוקדם לחזות מה עשויות להיות ההשלכות של הלחימה על היבוא ועל אספקת המוצרים לישראל, אולם בהסתמך על משבר חצי האי קרים בשנת 2014, ההשפעות לטווח הרחוק יותר עלולות להיות מדאיגות.

"נכון להיום אין שום בעיה עם האספקה, כיוון שכרגע יש מלאי מוצרים אצלנו בארץ וגם בקרב הספקים", אמר לגלובס יוסי שליו, סמנכ״ל הסחר של רשת טיב טעם. "לא אמורה להיות בעיה עתידית. אבל ברמה העקרונית, אם המלחמה תימשך, והחיים לא יחזרו למסלולם בטווח קצר, אין ספק שיהיו עיכובים באספקת המוצרים, והיבוא מהאזור ייפסק או יעוכב.

 יוסי שליו / צילום: אלעד גוטמן

"כרגע אין מחסור במוצרים קריטיים מאוקראינה, ממנה מייבאים תבואה, משקאות חריפים וביצים. אולם צריך לזכור שמלאי הביצים בארץ אף פעם לא מספיק לצריכה הרגילה בחג הפסח, ומשרד החקלאות יצטרך לתת מענה ולתת חלופות אחרות.

"ברור שבמשבר עולמי המחירים בבורסות עולים, ותהיה לכך השלכה במעגל השני והשלישי על מזון של בעלי חיים, קמח והקריטי מכולם - חיטה. אני לא צופה בעיות ארוכות-טווח אם הסבב יימשך פחות משבוע וחצי, אבל אם יהיה מדובר באירוע מתמשך יותר, אוקראינה תפסיק את הייצור, הנמלים לא יעבדו, ותהיה לכך השפעה רוחבית לא רק על ישראל. נוסיף לכך את מחיר הנפט, ולזה יהיו השלכות רוחב".

שליו מציין כי הדרך להתייקרות מוצרים ברשתות עדיין ארוכה. "לכל מוצר יש תחליפים. אפילו אם לא תהיה וודקה מסוימת - מה שלא בהכרח יקרה בקרוב, מכיוון שיש לא מעט מלאי קיים בישראל - יש אלכוהול אחר. בשבוע-שבועיים הקרובים לא נוכל להצהיר שתהיה השפעה על הלקוחות הישראלים, בין היתר מכיוון שהיבוא מהאזורים האלה לא משמעותי ברמה שיכולה להשפיע על הסל או על דפוסי הצריכה. אנחנו עוד לא שם".

הקשר המסחרי בין ישראל לאזור המלחמה

29% מיצוא החיטה העולמי מגיע מאוקראינה ורוסיה, לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי. בישראל, נכון לשנת 2020, אוקראינה מוקמה במקום ה-27 בהיקף הסחר בין שתי המדינות בהיקף כולל של כ-776 מיליון דולר. בשנה זו דורגה אוקראינה במקום ה-22 ביבוא לישראל ובמקום ה-36 ברשימת יעדי היצוא של ישראל.

עיקר היבוא מאוקראינה הוא של דגנים, מוצרי מזון וכן ברזל ומתכות לענף הבנייה. היקף הסחר בין ישראל לרוסיה גדול יותר. נכון ל-2020, רוסיה מוקמה במקום ה-14 ברשימת שותפות הסחר, עם היקף סחר של כ-76.1 מיליארד דולר בין שתי המדינות עם יצוא בהיקף של כ-670 מיליון דולר ויבוא בהיקף של קצת יותר ממיליארד דולר.

לפי ניתוח של TradingEconomics, בשנת 2020 ייבאה ישראל מאוקראינה סחורה בשווי של יותר מ-150 מיליון דולר, כשהחלק הארי מהיבוא היה מוצרי מזון כמו שמן, מוצרי חלב וגבינות, ביצים ודגנים. מרוסיה היבוא עמד על יותר מ-400 מיליון דולר באותה השנה, לפי נתונים של האו"ם.

לפי TradingEconomics, יבוא היהלומים והתכשיטים מרוסיה ב-2020 הוערך בכ-247 מיליון דולר, עץ ופחם ביותר מ-26 מיליון דולר, משקאות ואלכוהול בכ-6.5 מיליון דולר, דגנים ב-5.5 מיליון דולר, ירקות בלמעלה ממיליון דולר, ומוצרי חלב וביצים יובאו בסך של כ-430 אלף דולר.

לפי ה"ג'רוזלם פוסט", אמינה ג'אפרובה, סגנית שר החוץ האוקראינית, אמרה בביקורה בארץ בתחילת פברואר כי מחצית מהדגנים המיובאים לישראל, מיובאים מאוקראינה. "תחשוב שמקצצים את אספקת הלחם שלך בחצי כדי להבין איך ישראל תושפע", אמרה אז. "במקרה של הסלמה, מדינת ישראל תושפע ישירות".