הפרופ' שמעריך: הסנקציות עלולות לגרור סדר עולמי כלכלי חדש

"בשעה שהכוחות הרוסים תוקפים את קייב וערים אוקראיניות אחרות אנחנו נחושים להמשיך להטיל על רוסיה עלויות שיבודדו אותה עוד יותר מהמערכת הפיננסית העולמית ומהכלכלות שלנו", כך הצהירו ארה"ב ובעלות בריתה באיחוד האירופי, יחד עם רוסיה קנדה ובריטניה במוצאי שבת - והכריזו על שורת סנקציות נוספות על רוסיה.

הצעדים העיקריים כוללים ניתוק של שורת בנקים רוסיים מסוויפט, רשת התקשורת הבין-בנקאית הבינלאומית, מגבלות על יכולת הבנק המרכזי הרוסי להשתמש ברזרבות המט"ח שלו, הגבלת מכירת "דרכונים מוזהבים" לעשירי רוסיה, והקמת צוות משימה טרנס-אטלנטי שיזהה ויקפיא נכסים של אישים וחברות עליהם הוטלו סנקציות.
צריך עדיין להבין מה הצעדים האלה אומרים בפועל, ויש מקומות שבהם ההכרזה מנוסחת באופן עמום. ועדיין, ברור שיש כאן פוטנציאל להסב נזק כלכלי חריף לרוסיה - ולאליטה הרוסית.

אבל הסיבה שארה"ב והאיחוד בכלל מסוגלות להטיל סנקציות כאלה היא שרוסיה לוקחת חלק במערכת הכלכלית הגלובלית - שארה"ב ואירופה משחקות בה תפקיד מרכזי. הבנקים שלה משתמשים ב"סוויפט", שהמטה שלה יושב בבלגיה, היא משתמשת בדולרים וביורו (גם אם צמצמה את חלקם של שני המטבעות למעט פחות מחמישים אחוז מרזרבות המט"ח שלה בשנים האחרונות), והאוליגרכים שלה מחזיקים חלק ניכר מהונם במערב.
כלומר, ההשתתפות במערכת הכלכלית העולמית - ובעצם הגלובליזציה, היא מה שחשף את רוסיה למנופי לחץ מצד המערב.

פרופ' הנרי פארל, חוקר מדעי המדינה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מכנה את הדינמיקה הזאת "תלות הדדית מחומשת" - מושג שעמד במרכזו של מאמר אקדמי מדובר אותו פרסם ב-2019 והפך מאז למונח מצוטט בעיתונות העולמית, במיוחד כאשר סנקציות מול איראן, רוסיה, או סין שוב עולות על הפרק. פארל אף הציג את הניתוח שלו בראיון לגלובס, סמוך לפרסום המאמר.

לפי פארל, "אנחנו חיים בעולם גלובלי, שבו מחברות אותנו רשתות גלובליות" - משרשראות אספקה לשבבים, דרך האינטרנט, ועד למערכת הפיננסית. "המדינות הבינו שהן יכולות לנצל את הרשתות הכלכליות האלה כדי לקדם את האינטרסים הלאומיים שלהן, לאיים על מדינות אחרות או לרגל אחריהן. עידן הגלובליזציה מסתבר ככזה שיש בו הרבה פחות שיתוף פעולה משחשבנו בעבר, והרבה יותר תמרונים שבהם מדינות בעלות עוצמה מנצלות את התלות ההדדית כדי להתעמת זו עם זו".

"ההשלכות על הכלכלה הרוסית יהיו חמורות"

במוצאי שבת, אחרי שארה"ב ובנות בריתה הכריזו על הסנקציות, הניתוח של פארל נראה רלוונטי מתמיד. עכשיו, בראיון לגלובס, הוא מנסה להעריך מה משמעות הסנקציות הנוכחיות - וכיצד ישפיעו על עתיד המערכת העולמית.

עד כמה המהלכים האלה משמעותיים?
"מאוד. יש כאן שני רכיבים. אחד הוא המאמץ לנתק בנקים מסוימים - אנחנו עדיין לא יודעים אילו בדיוק - מרשת סוויפט. השני הוא ההחלטה להקפיא נכסים של הבנק המרכזי הרוסי שמוחזקים בבנקים אירופאים. סביר שהם ילוו בצעדים נוספים של ארה"ב. דבר נוסף שראינו הוא כוח משימה אירופאי-אמריקאי שינסה לאתר נכסים של אוליגרכים, לתפוס אותם ולהשתלט עליהם".

"ההשלכות על הכלכלה הרוסית יהיו חמורות, ובמיוחד הצעדים נגד הבנק המרכזי. אם כי, בדרך כלל לצעדים נרחבים נלוות החרגות, או פירצות, שמשמעותן שאין לצעדים האלה אפקט גורף כפי שמשתמע בהתחלה. אבל הצעדים כפי שתוארו עד כה הם אסקלציה משמעותית מצד ארה"ב, ובמיוחד מצד האיחוד האירופי".

  

האם יש דרך חזרה מהסנקציות האלה, או שמעכשיו חוקי המשחק משתנים?
"זו השאלה הגדולה. בעבר, היה חוסר רצון מסוים מצד ארה"ב להרחיק לכת עד כדי כך, במיוחד נגד מעצמות. זו החרפה משמעותית והשאלה מה תהיה התגובה. ניתן לשער שרוסיה תגיב: הם עשויים להגיב באמצעים כלכליים, וייתכן שהם ינסו להסלים בצורה כלשהי, למשל באמצעות שימוש בהתקפות סייבר או אמצעים אחרים כדי לנסות לגרום לארהב ולאיחוד לסגת. זה לא ברור כרגע".

השאלה הגדולה לא נמצאת במערב או ברוסיה

"השאלה הנוספת היא השאלה המבנית - מה קורה למדינות שמבינות שאמצעים כאלה עשויים להיות מופעלים כלפיהן בעתיד, ויש להן סיבה לחשוש שארה"ב או האיחוד יעשו זאת בעתיד", כשסימן השאלה הגדול, מוסיף פארל, מתנוסס מעל סין. "זה בבירור משהו שיניע מדינות כאלה להבטיח שהן מבודדות ככל הניתן ממהמערכת האירופית והאמריקאית".

פארל מוסיף הסתייגות: "זה משהו שקל להגיד באופן מופשט, אבל קשה מאוד להשיג בפועל. ראינו שסין ניסתה להקים מערכת חליפית לסוויפט, ולא הצליחה במיוחד. המערכת שלה לא זכתה לאימוץ נרחב. גם רוסיה ניסתה ליצור מערכת אלטרנטיבית, והתקשתה מאוד להביא לאימוץ נרחב שלה. בנקים רוסיים יוכלו להשתמש במערכת הזאת בינם לבין עצמם, אבל זה לא מספק לרוסיה את הבידוד שהייתה רוצה מהמערכת הבינלאומית.

"קשה לצפות מה יקרה עכשיו, אבל לדעתי נראה מאמצים גדולים של מדינות, אולי כולל סין, לנסות למצוא דרך לבודד את עצמן, וזה עשוי לכלול ניסיון ליצור מערכת משלהן. אבל מאוד קשה להקים רשת מאפס, ומאוד קשה להשתתף במערכת העולמית בלי לגעת במטבעות מרכזיים כמו הדולר האמריקאי, או היורו. יהיה למדינות מאוד קשה לבודד את עצמן מבלי לפנות לצורה כלשהי של אוטרקיה - הסתמכות עצמית שנושאת מחיר פיננסי מאוד כבד".

אבל זה לא רק שחקנים כמו רוסיה או סין שתלויים במערכת העולמית שנבנתה על ידי ארה"ב והאיחוד. גם גרמניה גילתה שהיא תלויה באנרגיה רוסית. התלות הדדית.
"זה נכון. רוסיה עשויה להגיב באמצעות השליטה שלה על אנרגיה ועל חלקים קריטיים משרשרת האספקה. זה עשוי להוביל לעולם שבו גרמניה ומדינות אחרות ינסו לבודד את עצמן מסוג החימוש שרוסיה עשויה להפעיל, בדומה לאופן בו רוסיה וסין מנסות לבודד את עצמן".

איך עולם כזה ייראה?

"במקומות שבהם אתה ממש זקוק לרשתות גלובליות, יהיה מאוד קשה ליצור תחליף שימושי למערכת הקיימת. מדינות יצטרכו לבחור האם להמשיך להשתמש בה, או ליצור תחליף מאולתר וכנראה לא מאוד אפקטיבי, שמחזיר אותן לעמדה מאוד דומה לזו של העידן שלפני הגלובליזציה, להפרדה שהייתה בין מערכות פיננסיות לאומית בשנות ה־60'־70'".

"בתחומים אחרים, כמו אנרגיה, זה עשוי להאיץ את המעבר להסתמכות עצמית - במדינות שיכולות לעשות את זה. בארה"ב, או מקומות אחרים שיש להם משאבי נפט - אנחנו יכולים לראות שוב דחיפה להפקת נפט מפצלים, למטרות הגנה לאומית. במקומות כמו גרמניה, שלא נהנים מנגישות לפחמן, אנחנו עשויים לראות דחיפה לאנרגיה ירוקה, לא רק בגלל שיקולים סביבתיים אלא גם בגלל היגיון ההגנה העצמית. אחת השאלות המעניינות היא האם גרמניה, שבממשלתה יושבים הירוקים, תשקול לשוב להשתמש בכוח גרעיני".

"פחות סקפטי לגבי התמוטטות הגלובליזציה"

אתה מדגיש כמה קשה לוותר על השתתפות במערכת הנוכחית. ובכל זאת, האם יתכן שאנחנו עדים לתחילת סופה של הגלובליזציה כפי שהכרנו אותה?

"תמיד הייתי מאוד סקפטי לגבי הרעיון של התמוטטות הגלובליזציה. אני עדיין סקפטי, אבל פחות משהייתי בשבוע שעבר. הדינמקות שיצאו לדרך הן מאוד לא צפויות. אני לא סבור שהן יסתיימו בשינוי רדיקלי של הגלובליזציה - אבל זה כן אחד המקומות שהן יכולות להוביל אליו.

"ושוב, רוסיה חשובה, אבל השאלה העיקרית שצריך לחשוב עליה היא השילוש של סין, ארה"ב והאיחוד האירופי. אם הן יגיעו ל'מודוס וויוונדי' שבו יש הסדרים בלתי פורמליים או פורמליים למחצה, שמקטינים את הסבירות לשימוש ביכולות כאלה - נוכל להמשיך בצורה כלשהי של המערכת הגלובלית. אבל אם נראה את אותו שבר שאנחנו רואים כרגע בין רוסיה לאיחוד ולארה"ב, עם אסקלציה מאוד מהירה, אז הכל פתוח".

פרופ' הנרי פארל

אישי: בן 51, יליד אירלנד
מקצועי: השלים דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'טאון, חבר המועצה לקשרי חוץ. כיום חוקר מדעי המדינה ומרצה במכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת ג'ורג' הופקינס בוושינגטון
עוד משהו: פארל הוא בלוגר וותיק, וכיום עורך את בלוג Monkey Cage בוושינגטון פוסט