בכל מה שקשור למכירת רכב יד שנייה במזומן, רצוי להתחיל באזהרה: פשוט אל תעשו את זה. בכל פעם שמישהו מחזיק כמה עשרות אלפי שקלים במזומן ביד, פוטנציאל ההסתבכות שלו עם רשות המסים ועם הרשות לאיסור הלבנת הון, גדל. וזה עוד לפני שדיברנו על העובדה שהבנקים לא ששים לקבל מזוודות של כסף מזומן בלי שנלווים להן מסמכים שמוכיחים כי הכסף כשר.
הכול מתחיל ונגמר בחשש של הרשויות והבנקים מהלבנת הון והעלמות מס, וכל פעילות שמזינה את הכלכלה השחורה. מזומן הוא הדלק של הכלכלה השחורה. במטרה לצמצם את השימוש בו נחקק חוק צמצום השימוש במזומן, המגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת - עד 11 אלף שקל במקרה של תשלום לעסק ועד 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. באוגוסט השנה תרד התקרה ל-6,000 שקל בתשלום לעסק ו-15,000 שקל בתשלום בין אנשים פרטיים, אך התקרה במכירת רכב בין אנשים פרטיים תישאר 50 אלף שקל.
מי שממש רוצה לעשות עסקת רכב במזומן ומסתמך על כך שהרכב נמכר ב-50 אלף שקל ומטה לא לגמרי פטור מבעיה. אותו אדם לא ייחשב כעבריין על פי חוק המזומן, אבל לא בטוח שכשהוא יתייצב בבנק עם מזוודת הכסף, יתקבל בזרועות פתוחות. הבנקים כפופים לכללי איסור הלבנת הון מחמירים, ואם עסקה מסוימת חורגת מהפעילות העסקית הרגילה הם מתחילים לשאול שאלות על מקור הכסף, ולעיתים אפילו מחויבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על הפקדתו.
עו"ד אורי גולדמן, מומחה מס, איסור הלבנת הון וחוק המזומן, מסביר כי "זה נכון שאם הרכב שווה עד 50 אלף שקל אז אין בעיה לקבל את התשלום במזומן מבחינת חוק המזומן, אבל זה לא אומר שהבנק יסכים להפקיד את הכספים, כי מקורם לא ברור".
אם הבנק יחליט שהוא מעוניין בבדיקת מקור הכסף, מתחיל מסע הוכחה מתסכל. גולדמן: "תלוי כמובן אם הלקוח אמין בעיני הבנק ומה הגדרת הסיכון שלו. אם הבנק מחליט להעמיק בבדיקה כדי לא להיות חשוף לסנקציות במישור של הלבנת הון, הוא עשוי לבקש לראות את הסכם המכר של הרכב. אם אין הסכם מכר, אז כמעט בלתי אפשרי להפקיד את הכסף בבנק".
אך גם הסכם מכר לא תמיד מספיק. "אם הבנק יראה בהסכם שרוכש הרכב נחשב כבעל פעילות כלכלית לא ברורה, הוא יתחיל גם בבירורים לגבי הרוכש ויבקש פרטים לגביו. למשל, גם אם הרכב שווה בדיוק 50 אלף שקל, והסכום שולם במזומן, הבנק יכול לבקש הוכחה שהקונה משך את הכסף ב-48 השעות שלפני העסקה. אבל לא תמיד זה כסף שנמשך מבנקים, ואז המוכר לא יוכל להפקיד אותו".
הסיפור מסתבך עוד כשהרכב שווה יותר מ-50 אלף שקל. גולדמן: "יש טעות רווחת בקרב הציבור שאפשר יהיה לקחת את ה-50 אלף שקלים במזומן ומהחלק שנותר לקבל 10% במזומן והשאר באמצעי תשלום אחרים. זה נובע מכך שהחוק קובע שמעל תקרת התשלום המותרת, ניתן לקחת רק 10% מהתשלום במזומן. זה לא נכון. בכל תשלום שעולה מעל התקרה, אפילו בשקל, אסור לקחת יותר מ-10% במזומן על כל הסכום. כלומר: אם הרכב עולה 60 אלף שקלים, מותר לקבל רק 6,000 שקלים במזומן ואת השאר בהעברה בין הבנקים. אסור לקחת 50 אלף במזומן ומה-10,000 הנותרים לקבל 10%. הרבה טועים בזה והופכים עבריינים בעיני חוק המזומן".
בשורה התחתונה מי שמוכר רכב צריך לשאול את עצמו האם הוא צריך את כל הבלגן הזה: עריכת הסכם מכר (שלא נחתם בכל עסקת יד שנייה), הוכחת מקור הכספים לבנק וחשיפה לדיווח לרשויות המס והלבנת ההון. וכל זה מבלי להזכיר עוד שלל אפשרויות פליליות בעליל מזירת הכלכלה השחורה.
כך שהתשובה לשאלה האם כדאי לקבל תשלום מזומן במכירת רכב - די ברורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.