שינויי האקלים מובילים לשיבושים רחבים ומסוכנים במערכות כדור הארץ, ומשפיעים כבר היום על חייהם של מיליארדים ברחבי העולם, למרות הפעולות שננקטו עד כה כדי להפחית את הסיכונים. חלק מהסיכונים הפכו להיות עובדה מוגמרת, וחלון הזמן לתיקונם נסגר. כך קובע דוח משמעותי של מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של האו"ם המתפרסם היום (ב'), ומציג את השפעת משבר האקלים על מערכות כדור הארץ ובני האדם, והשלכותיו על הדורות הנוכחיים והעתידיים.
● ישראל היא היחידה ב-OECD שלא פירטה איך תעמוד ביעדי האקלים | בדיקת גלובס
מחברי הדוח קוראים לממשלות להיערך להסתגלות לשינויים שאת חלקם כבר לא ניתן למנוע, ולפעול בנחישות כדי לבלום התחממות חריפה והרסנית יותר. "הדוח הזה הוא אזהרה חמורה לגבי השלכות חוסר המעש של החברה האנושית", הזהיר יו"ר ה-IPCC, ד"ר הוזונג לי. "צעדים חלקיים בלבד, הם כבר לא אופציה".
ד''ר הוזונג לי, יו''ר ה-IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים / צילום: Associated Press, Mosa'ab Elshamy
משבר האקלים אינו רק עניין עתידי: באופן חד משמעי, ששינויי האקלים כבר גרמו לנזקים מהותיים ובלתי הפיכים רבים, לאחר שהעולם כבר התחמם ב-1.1 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. כלל החיים על פני כדור הארץ - ממערכות אקולוגיות ועד לציוויליזציה האנושית - נפגעים. כבר היום, מצטמצמת היכולת של האנושות לגדל מזון מזין ולספק מי שתייה נקיים בשל המשבר האקלימי, ובכך נפגעת בריאותם, רווחתם ופרנסתם של בני האדם. משבר האקלים הוא גם משבר חברתי חמור: החלשים ביותר, הם אלו שייפגעו יותר.
האתגרים ימשיכו להתעצם, במיוחד עבור הדורות הצעירים בעולם, שיהיו חשופים יותר להצפות, חום עז, מחסור במים, עוני ורעב. במהלך שני העשורים הבאים, עליית הטמפרטורה ב-1.5 מעלות צלזיוס, אותה לא ניתן למנוע, תגרום לעלייה בסכנות אקלים מרובות למערכות אקולוגיות ולבני האדם. לאחר שנת 2040, יותר מ-120 סיכונים מרכזיים אותם זיהו המדענים, יהיו חמורים יותר ממה שהוערך עד כה, בהיקפם ועוצמתם. לפי הדוח, שחיברו 270 מדענים מובילים מ-67 מדינות בעולם, אם ההתחממות הגלובלית תחצה אף רק באופן זמני את רף ה-1.5 מעלות צלזיוס בעשורים הקרובים, מערכות אנושיות וטבעיות יתמודדו עם השפעות חמורות, חלקן בלתי הפיכות.
כדי למזער את הנזק ולהימנע מסיכונים גדולים, בני האדם נדרשים במקביל לקיצוץ מהיר ועמוק בפליטות גזי החממה, לנהל תהליך הסתגלות למציאות האקלימית החדשה שיצרו בכדור הארץ. אך למרות שהסכנות והפעולות שיש לנקוט ידועות שנים, עד כה, ישנם פערים הולכים וגדלים בין הפעולות הננקטות על ידי הממשלות לבין מה שנדרש כדי להתמודד עם הסיכונים הגוברים. חמור מכך: בזמן שהאנושות מתמהמהת, השפעות שינויי האקלים צפויות להתגבר עם כל התחממות נוספת, והאפקטיביות של צעדי ההסתגלות תפחת עם כל עלייה בהתחממות המואצת. הפערים נגרמים בשל חוסר מימון של הטרנספורמציה הנדרשת, חוסר מחויבות פוליטית ואי תחושת דחיפות.
"ראיתי דיווחים מדעיים רבים בזמני, אבל שום דבר כזה. דו"ח ה-IPCC של היום הוא אטלס של סבל אנושי והאשמה מחרידה נגד מנהיגות אקלים כושלת", הגיב בחריפות לדוח מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש. "כמעט מחצית מהאנושות חיה באזור הסכנה - עכשיו. מערכות אקולוגיות רבות נמצאות בנקודת האל-חזור - עכשיו. אין להכחיש את העובדות. ההתבטלות המנהיגותית היא פלילית, המזהמים הגדולים בעולם אשמים בהצתה של ביתנו. המדע ברור: צריך לקצץ את פליטות גזי החממה ב-45% בעשור הנוכחי. אבל לפי ההתחייבויות הנוכחיות, הפליטות יעלו ב-14% בעשור הזה. זאת קטסטרופה. דלקים מאובנים חונקים את האנושות. אנשים בכל מקום חרדים וכועסים, גם אני. עכשיו זה הזמזן להפוך זעם לפעולה. כל שבריר מעלה חשוב. כל קול יכול לעשות את ההבדל, וכל שניה נחשבת".
הילדים צפויים לסבול מההשלכות בצורה חמורה
ילדי העולם, נמצאים בקו החזית של משבר האקלים, וצפויים לסבול מהשלכותיו בצורה החמורה ביותר. ילדים בני עשר ומטה כיום, צפויים לחוות עלייה של כמעט פי ארבעה באירועי קיצון גם בהתחממות של מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2100, תחזית הנחשבת לאופטימית. בהתחממות של 3 מעלות, מדובר בעלייה של פי חמישה באירועי הקיצון. זהו תרחיש אפשרי, אם יפספסו ממשלות העולם את היעדים לאיפוס הפליטות שהציבו. הוריהם או סבם של אותם ילדים, לא יחוו במהלך חייהם חשיפה כל כך גבוהה לאירועי אקלים מסכנים חיים, בשום תרחיש התחממות.
השלכות משבר האקלים עלולים לערער את גישתם של ילדים לחינוך, ולהפחית את סיכוייהם לעבודה בשכר גבוה בשלבים מאוחרים יותר בחיים. אי השוויון יגבר, בעוד ש-800 מיליון עד 3 מיליארד בני אדם צפויים לחוות מחסור כרוני במים בשל התרבות הבצורות בתחזית התחממות של 2 מעלות, ועד כ-4 מיליארד בהתחממות של 4 מעלות. וככל שיהיה חם יותר, כך יהיה קשה יותר לגדל, לייצר או לשנע מזון, ומספר האנשים הסובלים מרעב בשנת 2050, ינוע מ-8 מיליון עד ל-80 מיליון בני אדם. עד אמצע המאה, יותר ממיליארד בני אדם בערי חוף נמוכות יהיו בסיכון מוגבר, רבים מהם יאלצו לעקור מביתם לאזורים גבוהים יותר, וכך תגבר התחרות האנושית על קרקעות, ותגבר ההסתברות לסכסוכים.
האוכלוסייה החשופה לחום קטלני צפויה לגדול מ-30% היום ל-48-76% עד סוף המאה, בהתאם לרמות ההתחממות תחת תרחיש עסקים כרגיל או פעילות נחושה, ולמיקום גיאוגרפי. אם העולם יתחמם ביותר ב-4 מעלות עד 2100, מספר הימים עם מזג אוויר קיצוני שישפיע על אנשים העובדים במרחב הפתוח יעלה בכ-250 ימים בשנה באזורים כמו דרום אסיה, המדינות הטרופיות באפריקה ומיקומים שונים ברחבי מרכז ודרום אמריקה. ההשלכות תהיינה רב מערכתיות. למשל, בשל האירועים המשולבים הללו, יפחת ייצור המזון ומחירם יאמיר.
המדענים מפרטים כיצד מושפעות ויושפעו היבשות השונות בשל המשבר האקלימי. באירופה, עולה הסיכון לתמותה ותחלואה עקב חום, אזורים מועדים לשריפה יתרחבו. ברוב האזורים, הייצור החקלאי יפחת. אילו הטמפרטורה תעלה על התחממות של 3 מעלות, עלויות הנזקים והאנשים המושפעים ממשקעים והצפות, עשוי להכפיל את עצמו, ונזקי השיטפונות בחוף, יגדלו פי 10 עד סוף המאה ה-21. באסיה, איום גלי החום גבר, וכך בצורות באזורים צחיחים, ושיטפונות באחרים. מדינות אסיה חוות אקלים קיץ חם יותר, וכך עולה הביקוש לאנרגיה, לצד ירידה במשקעים משפיעה על הביקוש לאנרגיה בשל השימוש בהתפלה. באפריקה, הפריון החקלאי צומצם ב-34% מאז שנות השישים בשל שינויי האקלים, יותר מאשר בכל אזור אחר, והמצב צפוי להחמיר ולהותיר מיליונים חשופים למחסור בוויטמינים דוגמת ברזל, A, וחומצות שומן בשל תזונה לקויה.
בצורת הפכה לתכופה יותר באזורים רבים, עונת השריפת מתארכת
המדענים מזהים בשטח עוד אותות למשבר: עונת השריפות מתארכת, והשטח הנשרף מדי שנה עולה. כמחצית מאוכלוסיית העולם חווה במהלך השנה מחסור חמור במים בשל שינויי האקלים ואירועי קיצון. תנאי הבצורת הפכו תכופים יותר באזורים רבים, והם משפיעים לרעה על החקלאות. כלל מערכות האנוש חוות שיבוש: תפוצת מחלות רחבה יותר בשל שינויי האקלים, אנשים רבים יותר החווים תת תזונה, איומים על הבריאות והרווחה הגופנית והנפשית, ואפילו מקרי מוות.
מפגעי אקלים מרובים יתרחשו בו-זמנית לעתים קרובות יותר בעתיד, ויובילו להשפעות שהופכות קשות יותר ויותר לניהול אנושי. למשל, הפחתת יבול בשל חום ובצורת, לצד חוסר יכולת של עובדי חקלאות לעבוד בחוץ תחת חום עז, יעלו את מחירי המזון, יפחיתו הכנסת משקי בית ויובילו לסיכונים בריאותיים של תת תזונה, וגם למקרי מוות הקשורים לחום קיצוני. אך גם היום, נזקים כלכליים בשל שינויי אקלים כבר מזוהים בענפי החקלאות, הייעור, הדייג, האנרגיה והתיירות. גם שוק העבודה כבר מושפע באופן ניכר: אזורים רבים הופכים חמים יותר, ובהם מצטמצם באופן דרסטי הזמן שבו אנשים יכולים לבלות מחוץ לבית. עובדים שפרנסתם תלויה בכך, הם הנפגעים הראשונים.
ההשפעה על בריאות האדם כבר ניכרת: מחלות זואונוטיות מתעוררות באזורים חדשים בעולם, סיכונים למחלות הנישאות במים ובמזון עלו, וטמפרטורות גבוהות יותר לצד הצפות הגבירו מחלות דוגמת כולרה, זיהומים במערכת העיכול, וקדחת הדנגי. עוד מיליארדי אנשים יעמדו בסיכון עד סוף המאה, בנוסף לאתגרי בריאות נפש קשורים בעלייה בטמפרטורה, ומחלות נשימתיות בשל חשיפה מוגברת לעשן שריפות, אבק ואלרגנים אוויריים.
שינויי האקלים מקיימים אינטראקציה עם אתגרים חברתיים וסביבתיים מרובים אחרים, ומזינים אותם. כך בין היתר, שינויי האקלים מושפעים ומשפיעים על אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, צריכה בלתי ברת קיימא, גידול מהיר של מספר אנשים החיים בערים, אי שוויון משמעותי, עוני מתמשך, הרס קרקעות, אובדן מגוון ביולוגי, זיהום אוקיינוס, דיג יתר והרס בתי גידול. כשהמגמות הללו פוגשות את שינויי האקלים, הן מחזקות זו את זו ומעצימות את הסיכונים וההשפעות.
השפעות משבר האקלים הרסניות ונפוצות יותר מאשר לפני 20 שנה
מערכות אקולוגיות בריאות ומגוון ביולוגי עשיר עומדים בבסיס ההישרדות האנושית. הם מספקים שירותים עבור בני האדם - ממזון לחמצן, מים נקיים ומשאבים, והופכים את כדור הארץ לראוי למגורים. אך גלי חום מוגברים, בצורות ושיטפונות, לצד עליית פני הים והחמצת האוקיינוסים, כבר חורגים מהסף הנסבל עבור בעלי חיים, אלמוגים וצמחים, ומובילים לתמותה המונית שלהם. המדענים מדגישים כי ההשפעות שאנו רואים היום מופיעות הרבה יותר מהר, הן הרסניות ונפוצות יותר ממה שצפו לפני 20 שנה, והופכות קטלניות למערכות האקולוגיות. בעלי החיים שאינם יכולים להסתגל מספיק מהר להתחממות הגלובלית ולאירועי הקיצון, או לנוע במהירות בעת אסונות, נמצאים בסכנת הכחדה. עבורם, לא מדובר בתחזית עתידית אלא בהווה של הידרדרות משמעותית. דוגמה בולטת לכך, הן שוניות האלמוגים.
מיני בעלי חיים באוקיינוס, שלא מצליחים ב-50 השנים האחרונות להסתגל להחמצת האוקיינוסים, נמצאים תחת לחץ גובר. אך גם ביבשה, בעלי החיים, המייצרים מערכת אקולוגית בריאה ממנה נהנים בני האדם, מאוימים. התחזיות הנוכחיות מרמזות כי ברמת התחממות כדור הארץ של 2 מעלות צלזיוס עד שנת 2100, עד 18% מכל המינים ביבשה יהיו בסיכון גבוה להיכחד. אם העולם יתחמם ב-4 מעלות צלזיוס, כל מין צמח או בעל חיים שני שאנו מכירים כיום, יהיו מאוימים. בהתחממות ברף שכזה, צפויה תמותה והכחדה המונית שישנו באופן בלתי הפיך אזורים גלובליים, כולל אלו ה"מארחים" מגוון ביולוגי עשיר במיוחד, כמו שוניות האלמוגים ויערות הגשם. גם ברמות נמוכות יותר של התחממות ב-2 מעלות, חיות הקוטב, לרבות דגים, פינגווינים, כלבי ים ודובי קוטב, שוניות אלמוגים טרופיות ועוד, יהיו תחת איום משמעותי.
פינגווינים באנטארקטיקה / צילום: Reuters, Natalie Thomas
ההתחממות כבר משפיעה על תפוצת צמחים ובעלי חיים, והעיתוי של אירועים ביולוגיים מרכזיים כמו רבייה או פריחה משתנה. במקרים רבים, הדבר מפחית את יכולתו של הטבע לספק את השירותים החיוניים שאנו תלויים בהם כדי לשרוד - הגנת חופים, אספקת מזון או ויסות אקלים באמצעות ספיגת פחמן ואגירתו בטבע. מטבע הדברים, המגמות הללו משפיעות על מארג המזון. כיצד יושפעו מכך הכלכלה האנושית ובני האדם? גם בתחזית האופטימית, אילו האנושות תצליח להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, 8% מהשטחים החקלאיים של היום יהפכו לבלתי מתאימים מבחינה אקלימית לגידול עד שנת 2100. דייגים באזורים הטרופיים באפריקה עלולים לאבד עד 41% מתפוקת הדיג בשל הכחדה של מינים מקומיים, למרות שמדובר בחלבון העיקרי עבור שליש מתושבי אפריקה, ומקור פרנסתם של 12.3 מיליון בני אדם. כך, מיליוני בני אדם יחשפו לתת תזונה ועוני.
ההשפעות הללו ימשיכו להתעצם, ויחלישו את התפקוד והחוסן של המערכות האקולוגיות המווסתות את האקלים העולמי, ומספקות שירותים לבני האדם. כבר היום, בשל ההשפעה האנושית, חלק מהמערכות האקולוגיות פולטות יותר פחמן לאטמוספירה ממה שהן מסירות באופן טבעי. הפשרת קפאת העד הארקטית, תגרום לשחרור מתאן מוגבר, ולעלייה נוספת בטמפרטורה. כך, המערכות המסייעות לבני האדם להילחם בהתחממות הגלובלית, יכולות דווקא לתרום להאצת והחמרת שינויי האקלים. זוהי מגמה שעדיין ניתן להפוך, על ידי שיקום ובנייה מחדש של המערכות האקולוגיות, ניהול בר קיימא שלהן, והפחתה דרסטית בפליטת גזי החממה. היפוך המגמה אף יוביל להגנה על פרנסת בני האדם.
הערים הפכו ל"הוט ספוט" של המשבר
שינויי האקלים הם אתגר עולמי הדורש פתרונות מקומיים. הערים, הן ה"הוט ספוט" של משבר האקלים: יותר מחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בהן, ומשנה לשנה מגמת העיור גוברת. כשהערים מתכסות בבטון וצורכות את מרבית האנרגיה, הן הופכות למקום שבו בני האדם מתמודדים עם סיכון גבוה יותר ללחץ חום, ירידה באיכות האוויר ועוד. בריאות האנשים, חייהם, רכושם ופרנסתם, כמו גם תשתיות קריטיות, לרבות מערכות אנרגיה ותחבורה, מושפעים לרעה יותר ויותר מהמשבר בערים.
שינויי האקלים יוצרים סיכונים מורכבים במיוחד עבור ערים שמתוכננות בצורה גרועה. לכן, תכנון כולל, משולב וארוך טווח המתחשב בהשפעת ובסיכוני שינויי האקלים בתכנון ערים ויישובים היא קריטית כעת לחוסן החברה האנושית ולשיפור רווחת האדם. ניצול ההזדמנות לפעולה אקלימית בערים על ידי מבנים ירוקים, אנרגיה מתחדשת, מערכות תחבורה בנות קיימא, לא רק יפחיתו את השפעות משבר האקלים אלא גם יסייעו בבניית חברה מכילה והוגנת יותר.
ההתחממות הגלובלית שנגרמת בשל הפעילות האנושית היא אמנם עובדה מוגמרת, אך לבני האדם עדיין ישנו סיכוי להסתגל לשינויים, ולחסוך אובדן חיי אדם ובעלי חיים, שכן כוכב לכת בריא הוא הבסיס להבטחת עתיד בר-מגורים עבור בני האדם על פני כדור הארץ. זאת, על ידי פעולה כוללת מצד ממשלות, המגזר הפרטי והחברה האזרחית. בין היתר, הסיכונים המתוארים יפחתו על ידי חיזוק מאמצי ההסתגלות, תוך הגנה ושימור הטבע, שיפור התכנון והניהול של הערים שלנו, והתחשבות בסיכוני האקלים בכל החלטה ותכנון.
אילוצים פיננסיים הם מרכיבים חשובים של מגבלות להסתגלות. למרות שמימון אקלימי מצוי במגמת עלייה, המימון הנוכחי, הציבורי והפרטי, אינו מספיק ומגביל את יכולתה של האנושות להסתגל לשינויים, במיוחד במדינות מתפתחות. מרבית המימון מופנה להפחתת פליטות, ולא להסתגלות. זאת, בזמן שהשפעות אקלים שליליות יכולות להפחית את זמינותם של משאבים פיננסיים על ידי גרימת הפסדים ונזקים ובאמצעות מניעת צמיחה כלכלית לאומית, ובכך להגביר עוד יותר את המגבלות הפיננסיות להסתגלות, במיוחד עבור מדינות מתפתחות והפחות מפותחות.
החברה האנושית משפיעה על מערכות אקולוגיות ויכולה לשקם ולשמר אותן. שמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות היא בסיסית לפיתוח עמידות אקלימית. אך כיום, יותר מימון מופנה לתשתיות פיזיות מאשר לתשתיות טבעיות. שמירה על חוסן המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית תלויה בשימור יעיל של כ-30%-50% משטחי כדור הארץ, המים המתוקים והאוקיינוסים. ואולם, בעולם, פחות מ-15% מהאדמה, 21% מהמים המתוקים ו-8% מהאוקיינוס הם אזורים מוגנים, וברוב האזורים המוגנים, אין ניהול מספק כדי לתרום להפחתת הנזקים משינויי האקלים.
"לאנושות, יש את הכלים לעשות זאת, והבחירה בידיה", אומרים המדענים. "הראיות המדעיות המצטברות הן חד משמעיות: שינויי האקלים הם איום על רווחת האדם ובריאות כדור הארץ. כל עיכוב נוסף בפעולה גלובלית מתואמת לבלימת משבר האקלים והסתגלות לתוצאותיו הבלתי נמנעות, יגרום לכך שנסתכן בהחמצת חלון ההזדמנויות הקצר והנסגר במהירות, להבטחת עתיד בר-חיים עבור האנושות בכללותה".
תגובות
ורד איל-סלדינגר, מנהלת תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל מסרה בתגובה: "הדו"ח קובע כי כבר היום מצב החירום האקלימי הוא עניין של חיים או מוות עבור רבים. לפי המדענים, התמותה משיטפונות, בצורת וסערות הייתה גבוהה פי 15 במדינות פגיעות במיוחד במהלך העשור האחרון, בהשוואה למדינות פגיעות פחות, ויש הכרח לעצור במהירות את השימוש בדלקי מאובנים, ולהגן על לפחות 30% מהמערכות האקולוגיות ביבשה ובים עד 2030.
"העוצמה והמהירות של שינויי האקלים שמתרחשים כבר היום, מטרידים במיוחד גם עבורנו הישראלים, מכיוון שלפי דו"ח מבקר המדינה האחרון ישראל רחוקה מאוד מלהיות מוכנה למציאות האקלימית-אקולוגית החדשה, שרק שתלך ותחריף, ועל כן על ממשלת ישראל לפעול בדחיפות לתיקון הליקויים הרבים שנחשפו בדו״ח. אנחנו בפתחו של עשור קריטי לאקלים, וישראל לא רק שלא עושה די, אלא כלל לא נמצאת בכיוון הנכון כדי לקחת חלק במאמץ הגלובלי למיתון התחממות כדור הארץ לרף המעלה וחצי".
כתבות
ני"ע
