ועדת הכלכלה אישרה את מכסות הביצים, אך בינתיים לא חולקה אפילו אחת

לפני כחודשיים אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת כ-500 מיליון מכסות ביצים חדשות. עם זאת, נכון להיום - אף אחת מהן לא חולקה. כעת, במשרד החקלאות חוששים שעלול להיות מחסור חריף מהרגיל בביצים, כזה שאפילו מכסות היבוא שנפתחו לאחרונה לא יצליחו לפצות עליו.

משק הביצים בישראל מתנהל בשיטה של תכנון ריכוזי. משרד החקלאות קובע בכל שנה כמה ביצים מותר לייצר בישראל, ומועצת הלול (המורכבת משני נציגי מגדלים ונציג ממשלה) מחלקת אותן למגדלים. המגדלים יכולים לייצר רק את המכסות שהוקצו להם ולא מעבר, זאת במטרה להגביל את הייצור כדי להעלות את המחיר - ובכך לסבסד את גידול הביצים בישראל דרך העלאת המחיר לצרכן.

למרות ההחלטה, מועצת הלול לא פתחה אף מכסה

בחורף האחרון השתוללה שפעת העופות בישראל; המחלה פגעה קשות בעופות הגדלים בארץ והייתה עלולה לפגוע גם בבני אדם. כדי למנוע את התפשטותה, 586 אלף עופות מטילות הושמדו, בנוסף ל-355 אלף ברווזים ותרנגולי הודו. על-פי משרד החקלאות, ההשמדה צפויה לגרום למחסורים ניכרים בביצים למאכל.

שפעת העופות גם היוותה דחיפה נוספת לרפורמה ווטרינרית. מנכ"ל משרד החקלאות הקודם, שלמה בן אליהו, כינה חלק מהלולים בישראל "לולי זבל" בשל התברואה הירודה בהם. הווטרינר הראשי במשרד החקלאות יזם רפורמה באוקטובר 2019 שמטרתה שדרוג הלולים בישראל, והחל מחודש מרץ 2022 לא תהיה אפשרות לאכלס מחדש לולים שאינם עומדים בתקנות הווטרינריות החדשות והמחמירות יותר.

לכן, משרד החקלאות פתח כ-600 מיליון מכסות ביצים נוספות, המהוות תוספת משמעותית של כ-25% לסך מכסות הביצים בישראל. נציגי הלולנים התנגדו להרחבת המכסות וטענו כי מדובר בביטול בפועל של התכנון הריכוזי בענף. התקנות בכל זאת עברו את ועדת הכלכלה בשל החשש ממצב בו אין תקנות כלל, והשנה הנוכחית נפתחת בלי מגבלות ותכנון ריכוזי בענף המתנהל בצורה זו במשך עשרות שנים.

כעת, האחריות על החלוקה בפועל של מכסות הביצים עוברת למועצת הלול, הנמצאת בשליטת המגדלים. אלא שכאמור, היא לא חילקה אפילו מכסה אחת חדשה. "כל עוד קיים משטר מכסות במדינת ישראל, האחראי על חלוקת המכסות היא ועדת המכסות, שהיא גוף בתוך המועצה לענף הלול", טענו גורמים במשרד החקלאות. "משרד החקלאות הגיש לכנסת תקנות לקראת שנת 2022, במסגרתם הגדיל את כמות המכסות לחלוקה בצורה שתוכל לתת מענה לחסר בייצור המקומי כדי לעודד הגדלת ייצור מקומי, ולא להיות תלויים בעשרות מיליוני ביצים מיבוא".

המדינה עדיין מעדיפה לחזק את הייצור המקומי

לפני כשבוע אישר משרד החקלאות מכסות יבוא מיוחדות של כמיליארד ביצים. מדובר בכמות גדולה כמעט פי עשרה ממכסות היבוא בשנה שעברה, שעמדו על 110 מיליון ביצים בלבד. עם זאת, לא בטוח שזה יעזור.

אלעד מלכא, מנכ"ל "האינטרס שלנו", ארגון חברתי שמטרתו להשפיע על מקבלי ההחלטות, סיפר לגלובס כי ישראל מייבאת ביצים בעיקר משלוש מדינות: ספרד, איטליה ואוקראינה. "אוקראינה כמובן לא ממש רלוונטית, ולא בטוח שליצרנים בספרד ובאיטליה יהיו מספיק ביצים לייצא כדי למלא את המכסה", הוא מוסיף. "גם הולנד יצואנית ביצים, אבל חוסר הסנכרון בין הרגולטורים לא מאפשר סחר כרגע".

בנוסף, יוסי שליו, סמנכ"ל הסחר של רשת טיב טעם, התראיין השבוע לגלובס ואמר: "כרגע אין מחסור במוצרים קריטיים מאוקראינה, ממנה מייבאים תבואה, משקאות חריפים וביצים. אולם צריך לזכור שמלאי הביצים בארץ אף פעם לא מספיק לצריכה הרגילה בחג הפסח, ומשרד החקלאות יצטרך לתת מענה ולתת חלופות אחרות".

לדברי מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נעמה קאופמן-פס, משרד החקלאות הגדיל לקראת שנת 2022 את כמות המכסות בשוק המקומי כדי לעודד גידול ביצים בישראל, ועליו לוודא שיש מספיק ביצים בישראל מייצור מקומי ולהפחית תלות ביבוא. "זו המשמעות של ביטחון מזון", טענה קאופמן-פס. "הצעת תיקון שהוגשה לוועדת הכלכלה של הכנסת נועדה לאפשר הסרת מספר חסמים, ביניהם לאפשר הסבת מבנים קיימים ששימשו לגידול שלוחות עוף אחרות ללולי הטלה, בכל הארץ (ללא מגבלת מרחק ממקום מגורי בעל המכסה, ע"ד) ובכל צורות ההתיישבות החקלאית (קיבוצים ומושבים שיתופיים, ע"ד). תיקון זה יאפשר אכלוס בלולים שהוקמו לאחרונה או המוקמים בימים אלה, בתמיכת המשרד".

במילים אחרות, למרות הפתיחות הניכרת ליבוא, העדיפות הראשונה של משרד החקלאות היא עדיין חיזוק הייצור המקומי. מנכ"לית משרד החקלאות דיברה על התיקון ל"תקנות המועצה לענף הלול". מדובר במהלך שנועד לסייע למגדלים חדשים לעמוד בדרישות הסף לקבלת מכסות ייצור, בין השאר על-ידי הקלה על המרת לולי עוף ללולי הטלה, ואישור אכלוס ללולים בעלי כלובים.

כדי לשפר את תנאי המחיה של העופות, משרד החקלאות שאף לחייב כל מקבל של מכסה חדשה בשימוש בלולים ללא כלובים בלבד. כשהתברר עומק המחסור הצפוי בביצים, משרד החקלאות שב על עקבותיו והציע לבטל את הדרישה ללולים ללא כלובים - כל עוד הלול הוא מודרני ועומד בדרישות הווטרינריות שהוחמרו לאחרונה. התקנות הוגשו לוועדת הכלכלה, אך זו עדיין לא קבעה מועד לדיון בהן.

האם הכול מונע מאינטרסים אישיים?

מלכא מ"האינטרס שלנו" הסביר כי יש גם עניין פרסונלי בסירוב של מועצת הלול לפעול. "איתן דוידי הוא אחד מהמגדלים הגדולים בארץ שיש לו השפעה גדולה על החלטות מועצת הלול", סיפר מלכא. "במקרה, הוא גם זה שסבל יותר מכל מהמשמדת המטילות - כ-300 אלף מהמטילות שהושמדו במסגרת המלחמה בשפעת העופות שייכות לו. נציגי הלולנים בוועדת המכסות דואגים לו ומונעים מכסות חדשות ממגדלים עד שהוא ישלים את הלהקה שלו. בשל העובדה שהמכסות לא מחולקות, דוידי הוא היחיד בתור לקניית פרגיות, והופך למעין מונופוסון".

כפי שציין סמנכ"ל הסחר של טיב טעם, הייצור הישראלי המוגבל מלמעלה לרוב לא מצליח לעמוד בביקוש של חג הפסח, ולכן נפתחת כל שנה מכסת יבוא שמשלימה את הייצור המקומי. עם זאת, נראה כי הפעם עלול להיות מחסור משמעותי הרבה יותר, וייתכן כי היבוא מלא יצליח לפצות עליו. דווקא בשם השמירה על ביטחון המזון של ישראל, נוצר מצב המונע את הרחבת הייצור במקרה של מחסור, ואנחנו עלולים לראות זאת בקרוב בכל רשתות השיווק.

ממועצת הלול נמסר כי: "המועצה פועלת להקצאת המכסות החדשות ותוספות המכסות למגדלים קיימים על פי התקנות. ההרשמה לקבלת מכסות חדשות תסתיים על פי תקנה 5 ב-1 במרץ. מאחר ומכסות חדשות יוקצו למי שיבנה לול חדש נטול כלובים תוספת המכסות תבוא לידי ביטוי בביצים בשוק רק ב-2023. ההרשמה לתוספות מכסות למגדלים קיימים על פי תקנה 7 הסתיימה בסוף ינואר. כל הבקשות עוברות בחינה של עמידתן בתנאי התקנה בימים אלו. כל הבקשות שימצא כי הן עומדות בתנאים יוקצו בחודש מרץ".