האם מחקר של הכנסת קבע שהממשלה הציתה את גל ההתייקרויות?

שם: אלי כהן

מפלגה: הליכוד

תוכנית: שבע-תשע, 103FM

תאריך: 17.2.2022

ציטוט: "מחקר של הכנסת קבע שמי שהצית את גל ההתייקרויות הייתה הממשלה עצמה"

ציון: לא נכון ברובו

ח"כ אלי כהן (הליכוד) התראיין לתכנית "שבע תשע" ונשאל על התמודדות הממשלה עם יוקר המחיה. כהן ענה: "אתמול פורסם לבקשתי בערוץ 12, מחקר של הכנסת שלמעשה מעיד שמי שהצית את גל ההתייקרויות הייתה הממשלה עצמה. והיא הציתה והעלתה את המחירים הבסיסיים ביותר; של החשמל, המים, הארנונה, הגז לבישול, התרופות, זאת אומרת כל משפחה בישראל משלמת אלפי שקלים יותר".

יומיים לפני הריאיון מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) פרסם מסמך שכותרתו "הערכת השפעת מדיניות הממשלה על יוקר המחייה ועל עליית המחירים", שהוכן לבקשתו של כהן. יום לאחר מכן דיווחו על הנתונים בחדשות 12, שם הראו רשימה של התייקרויות בעקבות העלאת המיסים של הממשלה, הכוללת: כלים חד-פעמיים, משקאות מתוקים, שמנים ותחליפי דלק, פליטות פחמן, מע"מ על שירותים דיגיטליים, חשמל, ארנונה, ביטוח חובה ואגרת טיסה. כל אלו ביחד, כך חדשות 12, צפויה להביא לעלייה 1,235 שקל בהוצאה השנתית של משק בית ממוצע.

נינו לכהן כדי להבין היכן כתוב במסמך שהממשלה "הציתה את גל ההתייקרויות". הוא ענה: "את נתוני העלאות המחירים והלגיטימציה לחברות להעלאות תמצא בתקציר בעמודים הראשונים". בתקציר אכן מופיעה פסקה שיכולה להצדיק את דבריו של כהן: "במסגרת חוק ההסדרים הוטלו מיסים חדשים העשויים לתרום לעליות המחירים וליוקר המחייה בישראל, הן באופן ישיר והן ביצירת אווירה של העלאת מחירים בעיקר בשווקים ריכוזיים. בלוח להלן אפשר לראות כי משקל התוספת להוצאות משקי בית בחמישון התחתון בגין המיסים החדשים וצעדי הממשלה נאמד בכ-0.71% מהצריכה ובחמישון העליון בכ-0.57% מהצריכה, קרי השפעת המיסים החדשים היא רגרסיבית".

עם זאת, יש לשים לכמה סייגים שמופיעים בדוח. עוד מופיעה בתקציר הפסקה הבאה: "יש לציין שהמחיר של מוצרים או שירותים רבים כגון ארנונה, חשמל, מים ואגרות מתעדכנות מעת לעת בעקבות שינוי במדד המחירים לצרכן ומרכיבים נוספים כמו שכר במגזר הציבורי, כך למעשה נוצר מנגנון לעליית מחיר שמזין את עצמו, כלומר עלייה במחיר נובעת מעלייה במדד שנובעת מעלייה במחירים וחוזר חלילה".

יש גם להסתכל בדוח המלא. לגבי מחירי המים כתוב במפורש שלא הממשלה מעלה אותם אלא שהתעריף מתעדכן בכפוף לחוק, בהתאם לנוסחה קבועה. מה גם שההתייקרות שמוצגת שם היא ביחס למחירי 2018 או 2017 (לצריכה ביתית או לתעשייה בהתאמה), ולא ביחס למחירי הממשלה הקודמת. למעשה, כפי שהראינו בכתבה של המשרוקית, מחירי המים דווקא צפויים לרדת ביחס למצב הקיים. כלומר, שלא כפי שכהן טוען, הדוח לא מייחס את התייקרות תעריפי המים לממשלה הנוכחית. הדוח גם מתייחס להמלצות של רשות המים להתחיל ביולי 2022 להעלות את מחירי המים לחקלאות בהדרגה עד 2028, צעד שעשוי להעלות את מחירי התפוקה החקלאית. עם זאת, מדובר בהמלצות שהתקבלו בפברואר 2021, בימי הממשלה הקודמת.

לגבי הארנונה, הדוח גם שם מציין במפורש שהיא מתעדכנת בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק, ולא בגלל יוזמה של הממשלה. כמו כן, גם כאן מוצגת התייקרות מאז 2016 ולא רק ביחס לשנה הקודמת. הסתכלות בחוק ההסדרים מ-1992, שתיקונים לו קבעו את נוסחת העדכון לארנונה, מעלה שהעדכון לשנת כספים מסוימת נעשה במאי של שנת הכספים הקודמת. כלומר, העדכון בארנונה ל-2022 נעשו במאי 2021, בימי הממשלה הקודמת, ושאת עדכון התעריפים תחת הממשלה הנוכחית נרגיש רק ב-2023. מנתוני משרד הפנים עולה שהעלייה הנוכחית אינה חריגה ביחס לעליות קודמות. גם אגרת הנסיעה לחו"ל, כך המסמך, עולה בשל נוסחה שקבועה בחוק.

גם מסי הבלו על סולר וגז טבעי לתחבורה מוזכרים שם. אבל לפי המסמך, ההחלטה על העלאה מדורגת של הבלו עד 2024 התקבלה ב-2018, בימי ממשלת נתניהו הרביעית. כל הגורמים שצוינו עד כה מופיעים תחת השפעת הממשלה על יוקר המחיה, אך הכוונה היא לממשלה הנוכחית אלא לכך שההעלאות האלו נובעות לא מכורח השוק (או לא רק), אלא גם מקביעות פוליטיות, גם אם כאלה שכובלות את ידי הממשלה הנוכחית.

על כך מוסיף המסמך התייחסות למסים חדשים שהממשלה הנוכחית הטילה או העלתה. ראשית, מס על כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים, שאכן עשויים להעלות את יוקר המחיה. עם זאת, מצוין במפורש או בעקיפין שהמסים האלו מטרתם לא להגדיל את הכנסות המדינה אלא לצמצם את הרכישה של המוצרים האלו, והנטל למשק הבית מחושב בהנחה שהצריכה לא תשתנה. אבל מאחר שמטרת המסים היא הקטנת הצריכה, הרי שניתן להסתכל על כך כהשגת המטרה של המס. מסים שאין חולק על תרומתם ליוקר המחיה הם הטלת בלו על חומרים ממיסים, שמנים ותחליפי דלק. כמו כן מצוינים מסים חדשים שטרם נכנסו לתוקף, בין אם בגלל שהם מתוכננים להיכנס לתוקף בשלב מאוחר יותר (מס פחמן ואגרת הגודש) או כי טרם עברו (מע"מ על ייבוא שירותים דיגיטליים).

לסיום, המסמך מציג טבלאות בהן ניתן לראות כמה ישלמו משקי בית בשל ההתייקרויות והמסים, בטבלה אחת לפי משק הבית הממוצע ובטבלה שנייה בחלוקה לחמישונים. בשתי הטבלאות נבדק את תוספת ההתייקרות של האלמנטים הבאים: כלים חד-פעמיים (231 שקל לשנה למשק בית ממוצע), משקאות מתוקים (146 שקל), חומרים ממיסים ותחליפי דלק (196 שקל), אגרת גודש (192 שקל), מס פחמן (110 שקל), מע"מ על שירותים דיגיטליים (138 שקל), חשמל (242 שקל), ארנונה (85 שקל), ביטוח חובה למכונית (63 שקל) ואגרת טיסה לחו"ל (23 שקל). בסה"כ, כך הממ"מ, משק בית ממוצע ישלם עוד 1,427 ש"ח לשנה. הממ"מ הבהיר שמדובר ברשימה חלקית בלבד. הטבלה הזו היא הרשימה עליה התבססו בחדשות 12.

חשוב להסתכל על הפרטים בתוך הטבלה: אגרת הגודש תיכנס לתוקף ב-2025 ומס הפחמן ב-2023, והמע"מ על שירותים דיגיטליים עוד לא עבר ולכן לא ניתן לדעת מתי ייכנס לתוקף. אלו כבר שוות 340 שקל. פירוש הדבר הוא שאכן, עם כניסת כל המסים הללו לתוקף אלו יהיו הסכומים הממוצעים שמשקי הבית ישלמו בגינם, אבל כהן דיבר על "הצתת גל ההתייקרויות", קרי עליות המחירים הנוכחיות, ולכן לא ניתן לכלול את המסים הללו בחישוב.

בנוסף, תעריפי החשמל, הארנונה ואגרת הטיסה לחו"ל (350 שקל נוספים), כפי שצוין במסמך עצמו, מתעדכנים אוטומטית ולא מדובר ביוזמה של הממשלה. בנוסף, מצוין במסמך עצמו במפורש שהממשלה צמצמה את העלייה בתעריפי החשמל. בכתבה של המשרוקית צוין שהדבר נעשה באמצעות הורדת הבלו על הפחם, שההתייקרות שלו היא גם מה שמביא להתייקרות תעריפי החשמל. כלומר, קרוב ל-700 שקל, כמעט מחצית מהסכום אותו חישב הממ"מ, טרם נכנס לתוקף או שאינו תוצר של החלטת הממשלה (ולמעשה, מדיניות של הממשלה אף הורידה את הסכום הזה).

בנוסף, אין שום אזכור של גז לבישול ושל תרופות כהתייקרויות של הממשלה הנוכחית. גז לבישול לא מוזכר כלל במסמך, והתרופות רק מוזכרות כדוגמה לשינוי במדד מחירים של יבוא מוצרי צריכה. התרשים מראה שמחירי מזון, משקאות ותרופות (כקטגוריה אחת) היו גבוהים ברבעון השלישי של 2021 לעומת רבעונים קודמים שהיו תחת ממשלות קודמות. עם זאת, מעבר לכך שקשה לחלץ מהקטגוריה הזו מה מקומן של התרופות, ההתייקרות הזו מופיעה תחת הפרק שמסביר על יוקר המחיה ואינפלציה, ולא בפרק שמפרט על ההתייקרויות להן גרמה הממשלה. כמו כן, תחת הגרף שמראה את ההתייקרות המסמך מציין: "אפשר לראות כי החל מהרבעון השני של 2021 חל גידול חד במדדי המחירים של רוב קבוצות הסחורות". הרבעון השני הוא הרבעון האחרון של הממשלה הקודמת.

לסיכום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) אכן פרסם מחקר שמגיע למסקנה שהמסים החדשים שהטילה הממשלה הביאו לעליית מחירים ישירות וכמו כן באופן עקיף על-ידי "יצירת אווירה של העלאת מחירים". עם זאת, סעיפים רבים אותם ציין כהן אינם בשליטה ישירה של הממשלה או שכלל לא הוזכרו על-ידי הממ"מ, וכמו כן חלק מהמסים טרם נכנסו לתוקף. לכן דבריו של כהן לא נכונים ברובם.