ליידרמן: "לפד לא תהיה ברירה אלא להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית"

הפסקת הקשרים הכלכליים עם רוסיה בדרך של סנקציות וחרמות החריפה בהתאם לעליית המדרגה בעוצמה הצבאית שהפעיל פוטין. ניתוק חלק מהבנקים ברוסיה ממערכת ה-SWIFT (סוויפט) היו הקדימון להקפאת הנכסים של הבנק המרכזי הרוסי, ובתגובה הרובל התמוטט בכ-35% לשפל כל הזמנים בתחילת המסחר, על הברוקרים ברוסיה נאסר לקבל הוראות מכירה של זרים, והבורסה במוסקבה סגורה להיום (ב').

הפלישה לאוקראינה: מה צפוי בשווקים ומה ההשלכות על ישראל? צפו בראיון של כתב גלובס גיא בן סימון עם פרופ' ליאו ליידרמן

הנפילה ברובל הרוסי הביאה את הבנק המרכזי להעלאות את הריבית מ-9.5% ל-20%, מהלך שבלם במעט את התרסקות המטבע הרוסי שאיבד בסופו של יום 20% מערכו. יחד עם זאת, בשווקים במערב נרשמה תגובה מתונה עם ירידות סביב ה-1% במדדים המובילים בבורסות אירופה, ובוול סטריט המדדים נסחרים בירידות קלות. בשוק הסחורות נרשמת עליית מחירים בהובלת החיטה והפלדיום, ומחיר חבית נפט (מסוג ברנט) מזנק בכ-5% מעל ל-98 דולר לחבית. כתוצאה מבריחת המשקיעים לחוף מבטחים בעתות משבר, הזהב עולה מעל 1,900 דולר לאונקייה, והדולר מטפס.

עליית מחירי הסחורות בעולם בעקבות שיבושי האספקה הצפויים נוכח הלחימה במזרח אירופה, צפויה להביא לעליית האינפלציה בעולם, וזאת כשעוד קודם לכן קצב האינפלציה עלה כתוצאה משיבושי האספקה בשרשרת העולמית כתוצאה ממשבר הקורונה - מה שהביא את הבנקים המרכזיים לשנות את המדיניות. פרופסור ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק פועלים, אומר בראיון לגלבוס, כי נוכח חלקה של רוסיה ואוקראינה בכלכלה העולמית, ההשפעה על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת, ולגבי האינפלציה, לפד לא תהיה ברירה אלא להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית.

כיצד אתה מאפיין את התגובה של השווקים הפיננסים בעולם ובישראל מתחילת המשבר רוסיה-אוקראינה?

"ברור הוא שהנושא העיקרי כעת במזרח אירופה הוא ההומניטארי, הפגיעה לחיי אדם היא עצומה והנזקים עצומים. זה כאילו שהייתה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה ברוסיה ואוקראינה, עם פגיעות בנפש וברכוש. יחסית לעוצמות האלה, התנודות בשווקים הפיננסיים נראות סבירות ובמובן מסוים מתונות".

 ליידרמן ליאו / צילום: יונתן בלום

האם אתה צופה מיתון בכלכלה העולמית ובישראל כתוצאה מהמלחמה?

"לא. צפויה האטה מסוימת של הצמיחה הגלובלית, וגם בישראל, אולם לא גלישה למיתון. רוסיה ואוקראינה מהוות רק כ- 2% מהתמ"ג העולמי ומהסחר העולמי. אצלן בוודאי יהיה מיתון עמוק בשנים הקרובות, אך מבחינת העולם, חשובות יותר ההשפעות העקיפות של המשבר, כגון העלייה במחירי האנרגיה והדגנים, מאשר ההשפעות הישירות. עם זאת, חברות שמנהלות עסקים עם גורמים ברוסיה ובאוקראינה עלולות להיפגע משמעותית מהמשבר".

האם העולם הולך להתפרצות אינפלציונית?

"מוקדם לקבוע את עוצמת ההשפעה של האירועים על האינפלציה לאורך זמן. בטווח הקצר, צפויה האצה של האינפלציה כתוצאה מהעלייה במחירי הסחורות והשיבושים שייווצרו בסחר הבינלאומי, המצטרפים לשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית שנוצרו בזמן הקורונה. עם זאת, אם המלחמה תסתיים בקרוב, או המצב יתייצב בצורה זאת או אחרת, ייתכן שיהיה תיקון בחלק ממחירי הסחורות כבר במחצית השנייה של השנה. העובדה שגם בארה"ב ובישראל הציפיות לאינפלציה לחמש ועשר שנים עלו רק בצורה מתונה יחסית, מלמדת אותנו שבשוק מאמינים שלא מדובר בהתפרצות אינפלציונית לאורך זמן".

מה תחזית האינפלציה שלכם בישראל?

"אנו העלינו את תחזית האינפלציה ל- 2.5% ב- 12 החודשים הקרובים. חשוב לציין שהנחנו שהמלחמה במזרח אירופה תהיה קצרה יחסית. בכל מקרה, עיקר סיכוני האינפלציה הם כלפי מעלה, והציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות ובמקרים מסוימים עברו מעל ל- 3%, הגבול העליון של יעד האינפלציה".

האם תכניות הפד ובנקים מרכזיים אחרים להעלות ריבית נכנסו למלכוד?

"אין ספק שמצב של 'סטגפלציה', עלייה באינפלציה והאטה בצמיחה, מקשה על החלטות הבנקים המרכזיים. עם זאת, לאור העלייה בסביבת האינפלציה שנוצרה עוד לפני המלחמה-למשל בארה"ב, היכן שהאינפלציה השנתית עברה את ה- 7%- לא תהיה ברירה לבנק הפדרלי אלא להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. עם זאת, ניתן לצפות לתוואי מעט מתון של העלאות הריבית במהלך השנה יחסית לתוואי שתוכנן טרם המשבר. גם בישראל אנו סבורים שבנק ישראל יצטרך להעלות את הריבית, כדי להתאימה למצב המשק והעלייה המתמשכת בציפיות לאינפלציה".

מה השפעות המשבר על שערי החליפין?

"שוקי מטבע חוץ ממשיכים לתפקד בתצורה סדירה ויציבה יחסית. מכיוון שעיקר הפגיעה בצד הריאלי של כלכלות המערב תהיה במערב אירופה, סביר להניח שנראה המשך להתחזקות מתונה של הדולר בעולם. באשר לשקל, הגורם המרכזי שמשפיע על שער החליפין בטווח הקצר ממשיך להיות מצב השווקים בוול סטריט והשלכותיו על פעולות המשקיעים המוסדיים בישראל. בדרך-כלל, כאשר וול סטריט נכנסת לגאות, המשקיעים המוסדיים כאן נאלצים לאזן מחד את התיקים, תוך מכירת דולרים ורכישת השקל, שעובר אז ייסוף. ולהיפך, מתחילת השנה ראינו ירידות בוול סטריט שיצרו ביקוש לדולרים כאן, דבר שהביא לפיחות השקל".

אז מה צפוי כאן בשקל דולר?

"אנו לא נופתע לראות חזרה למסלול התחזקות השקל מול הדולר כבר בשבועות הקרובים, בעיקר אם סיום הלחימה, או התייצבות המצב, יובילו לראלי בוול סטריט. ייתכן מאוד שנראה אז שקל חוזר לתחום מתחת ל- 3.20 תמורת דולר".

מה לגבי תגובת שוקי אג"ח בזמן המשבר?

"גם כאן, יש עלייה בסיכונים, ללא טלטלה של ממש בתשואות. עם תחילת הפלישה של רוסיה, משקיעים עברו למצב של risk off על ידיד מכירת מניות ואג"ח קונצרניות ורכישת אג"ח ממשלתיות, הנחשבות ל"נכס הבטוח". התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ירדה אז במתינות ל- 1.85%. אולם, כבר לקראת סוף השבוע, התשואה חזרה לרמה של 1.90%. התנהגות דומה ראינו במסחר באג"ח ממשלתיות כאן. באשר לאג"ח חברות, ראינו בארה"ב ובישראל פתיחה מסוימת של המרווחים, אם כי בצורה מתונה".

כיצד נראים מדדי המניות בישראל יחסית לחו"ל בתקופה זאת?

"שוק המניות בישראל ממשיך להתאפיין בעוצמה יחסית. מתחילת השנה ועד אתמול, מדדי ת"א 35 ות"א 125 נותרו ללא שינוי, בזמן שה- S&P500 ו- יורוסטוקס 50 ירדו כ- 8%. יש כאן המשך לתופעה שצפינו בה בשנה שעברה: הפתיחה המהירה יחסית של המשק מהסגרים של הקורונה, הגידול המהיר ביצוא, ההתקדמות המהירה בכיוון של תעסוקה מלאה בשוק העבודה, והמצב הפיסקלי הטוב יחסית (תוך עלייה חדה בהכנסות ממסים) באו לידי ביטוי גם בתמחור הנכסים בבורסה של ת"א. עיקר התגובות בשוקי ההון הן במחירי הסחורות ובמדדי המניות. שונה המצב בנוגע לשערי החליפין (למעט הרובל) ושוקי אג"ח".