מה המשמעות של משבר רוסיה-אוקראינה לעסקים

המתקפה הרוסית על אוקראינה גרמה לחברות מערביות להגיב לכמה אתגרים באיזור, החל משמירה על ביטחון העובדים ועד התמודדות עם נושאים של שרשרת האספקה. כמה מנהלים בכירים מנסים להעריך אם החברות שלהם עלולות להיתקל בהפרעות כתוצאה מהסנקציות המערביות.

בעוד שגודלן הקטן יחסית של הכלכלות הרוסית והאוקראינית - והתפישה שמדובר במדינות שקשה לעשות בהן עסקים - משמעותה שלרוב החברות הבינלאומיות חשיפה מוגבלת למדינות אלה, עדיין ישנן כמה חברות מערביות גדולות שמנהלות עסקים בשתיהן.

אפילו לחברות שלא פועלות באיזור, הפלישה הרוסית לאוקראינה מערימה סיכונים חדשים לכלכלה עולמית שכבר כעת נאבקת באינפלציה גואה כחלק מהשיקום מהמגפה.

נפט וגז

חברות אנרגיה הן בין החשופות ביותר באיזור, וכמה חברות נפט גדולות בנו השקעות משמעותיות ברוסיה. בעוד שחברות אלה צפויות להרוויח ממחירי הסחורות הגבוהים יותר, הן עלולות להיות גם בין אלה שיש להן סיכוי להיחשף לסנקציות או להפרעות בתוך רוסיה.

ענקית הנפט הבריטית בריטיש פטרולאום אומרת שהיא מתכננת להיפטר מאחזקות של כמעט 20% ביצרנית הנפט הנשלטת על ידי הממשלה רוסנפט, צעד שננקט לאחר שפוליטיקאים בריטים לחצו על החברה לצאת מההשקעות שלה ברוסיה. החברה, הנסמכת על רוסנפט עבור כשליש מייצור הנפט והגז שלה, מתמודדת עם הפסד שעלול להגיע עד 25 מיליארד דולר בגלל הצעד הזה. בבריטיש פטרולאום אמרו שמנכ"ל החברה והמנהל הקודם התפטרו מהדירקטוריון של רוסנפט. עדיין לא ברור איך BP תמכור את האחזקות ברוסנפט.

בחברה של (Shell) אמרו שייסוגו מהפעילות ברוסיה. בשל אמרו שהחברה תצא מיוזמות משותפות ברוסיה יחד עם גזפרום הרוסית והחברה גם התפטרה מתפקידה כמממנת של צינור הגז נורד סטרים 2, שלעת עתה מימונו נחסם בלאו הכי בגלל הסנקציות.

באופן נפרד, חברת האנרגיה הנורבגית הגדולה Eqiunor אמרה שתחדל מהשקעות חדשות ברוסיה ותתחיל בתהליך של יציאה מכל היוזמות המשותפות עם הרוסים לאחר שהייתה לה נוכחות ברוסיה במשך יותר מ־30 שנה.

מוצרים לצרכנים

כמה חברות גדולות של מוצרים לצרכנים מחזיקות בתי חרושת באוקראינה, כולל המבשלה הדנית קרלסברג, ענקית המזון משווייץ נסטלה ויצרנית סיגריות דוידוף Imperial Brands. כל החברות האלה הפסיקו לפעול ברוסיה בימים האחרונים וקראו לעובדים שלהן להישאר במקום בטוח בבית.

בפיליפ מוריס אמרו שהחברה מפסיקה את פעילותה באוקראינה, כולל במפעל בחרקיב, כל עוד הכוחות הרוסיים ממשיכים לתקוף את המדינה.

אחת החברות עם החשיפה הגבוהה ביותר היא קרלסברג, שיש לה שמונה מבשלות ברוסיה. בחברה אמרו שהיא מייצרת כ־10% מסך כל ההכנסות שלה ברוסיה. יצרנית היוגורט דנונה אומרת שייצרה כ־5% מהכנסתה ברוסיה, שם היא אומרת שאת רוב המוצרים היא מגדלת, מייצרת ומוכרת לשוק המקומי, ולא מעבירה לייצוא במדינות אחרות.

מכוניות

כמה יצרניות רכב גדולות מחזיקות פעילות ברוסיה, וחלקן החליטו להפסיק בה בגלל הסכסוך. אחרות מזהירות שצפויות הפרעות לפעילותן.

חברת המכוניות והמשאיות וולבו עצרה את פעילותה ברוסיה עד להודעה חדשה, תוך ציון "הסיכונים האפשריים הכרוכים בסחר בחומרים עם רוסיה, כולל הסנקציות שהוטלו על ידי איחוד אירופה וארה"ב".

בחברת דאימלר אמרו שיפסיק לשלוח חלקי משאיות לשותפה הרוסית קמאז לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה.

חברת רנו הצרפתית היא אחת השחקניות הגדולות ביותר בשוק המכוניות הרוסי. ב־2014, לצד שותפתה ניסאן, קנתה רנו נתח שליטה בחברה AvtoVAZ, יצרנית לאדה שהייתה בעבר בבעלות המדינה. החברה סגרה באופן זמני בית חרושת ליד מוסקבה בגלל "נושאים לוגיסטיים מסוימים" שנבעו מהצעדים המערביים נגד רוסיה.

מנכ"ל רנו לוקה דה מאו אמר שהחרפת המתחים בין רוסיה ואוקראינה עלולה להוביל "לעוד משבר של שרשרת האספקה הקשור לחלקים שהיו אמורים להגיע ממדינה אחרת". באופן נפרד, החברה סטלאנטיס, בעלת המותג ג'יפ אמרה שתהיה מוכנה להעביר או לצמצם את ייצור כלי הרכב שלה ברוסיה אם סנקציות מערביות יפריעו לפעילות.

במקומות אחרים, אאודי, חברת הבת היוקרתית של פולקסווגן, הפסיקה למכור את המכוניות שכבר נמצאות אצל סוחרי רכב ברוסיה כדי שתוכל לתמחר את הדגמים מחדש באופן המשקף את הירידה בערך הרובל. הסכסוך פגע גם בפעילות פולקסווגן בגרמניה, שעצרה חלק מהייצור שלה שם בגלל שהיא כבר לא מצליחה להשיג מערכות חיווט המיוצרות במפעלים באוקראינה.

יצרניות הרכב, שכבר מתקשות בגלל המחסור במעבדים, עלולות להתמודד עם צרות נוספות אם מלאי הפלדיום שרוסיה מייצאת יקטן.

חברות תעופה

ההשלכות של הפלישה גרמו לעשרות מדינות לאסור על חברות תעופה רוסיות מלהיכנס לשטח האווירי שלהן, וגררו איסור רוסי מקביל כפעולת תגמול. בעוד שרוסיה היא מסלול עמוס אצל כמה חברות תעופה, ההפרעה הגדולה יותר מגיעה מהגבלת השימוש בשמיים הטריטוריאליים של רוסיה, שמשמשים במסלולים רבים המחברים בין אירופה ואסיה.

כיום האיסור לטוס בשמי רוסיה נוגע ל־38 מדינות, כולל כל חברות האיחוד האירופי, בריטניה וסין; כלומר קבוצה שלמה של חברות תעופה שביטלו יעדים או שינו מסלולים. בחברה הפינית Oyj, למשל, עצרו טיסות מהלסינקי ליפן, דרום קוריאה וסין בתגובה למתקפה, בעוד שוירג'ין הפסיקה קו תובלה בין לונדון לשנחאי.

האיסורים על שימוש בשמיים הטריטוריאליים מתווספים למגבלות הנובעים מחששות לבטיחות הטיסות. בסוכנות הבטיחות בטיסה של האיחוד האירופי הורו לחברות תעופה להימנע מהשטח האווירי של אוקראינה, וכן מהשטח האווירי של מולדובה ובלארוס השכנות. לחברות תעופה אסור לטוס במחוז הדרום מערבי של רוסיה רוסטוב וכן במרחק של 200 מיילים ימיים מגבול אוקראינה.

שירותי בריאות

חברות תרופות עולמיות רוצות לוודא שהתרופות והחיסונים שלהן ימשיכו להגיע למטופלים באוקראינה. אוקראינה נסמכת במידה רבה על תרופות ממדינות זרות: תרופות וחיסונים מיובאים היו שווים 2.5 מיליארד ב־2020, על פי נתוני מסחר של האו"ם. הנתח הכי גדול מזה מגיע מגרמניה, בה יש לחברות תרופות מערביות רבות מפעלי ייצור.

בחברה Roche Holding אמרו שהיא עובדת כל העת לוודא שלמטופלים באוקראינה וברוסיה גישה לתרופות ולאבחון. בחברה הדנית Novo Nordisk, אחת מיצרניות האינסולין הגדולות ביותר בעולם, אמרו שבוחנים את הביטחון הרפואי של כמאה מטופלים של תרופות החברה באוקראינה.

טכנולוגיה

בשנים האחרונות, חברות בארה"ב ובאירופה עשו מיקור חוץ של שירותי טכנולוגיה לאוקראינה. לאחר הפלישה הרוסית, הפסקות באינטרנט התרחשו ברחבי המדינה, כך נמסר מגוף משקיף שמנוהל על ידי מכון הטכנולוגיה של גיאורגיה.

חברות טכנולוגיה, כולל יצרנית התוכנה הגרמנית SAP וחברת הטכנולוגיה הפיננסית מלונדון Revolut, וכן שוק השירותים המבוסס בישראל Fiverr ופלטפורמת עיצוב האתרים Wix אומרים שהם מחזיקים עובדים באיזור. מ־SAP נמסר שהחברה סגרה את המשרד שלה בקייב ונקטה צעדי בטיחות על מנת לתמוך בעובדיה, בזמן ש־Wix הודיעה שפינתה את עובדיה לפולין ולטורקיה.

מנכ"ל Grammarly, סטרטאפ שנוסד באוקראינה ואמור לשפר את רמת הכתיבה של אנשים, אמר שהוא מקווה שהמצב בין רוסיה ואוקראינה יתפוגג במהירות אבל החברה שלו גם מתכוננת לרע ביותר. בפוסט בלינקדאין כתב המנכ"ל בראד הובר ש־Gramamrly "נותרה מחויבת לאוקראינה", עדיין מחפשת עובדים לכמה תפקידי צוות ויש לה תוכניות מוכנות למניעת הפרעה לשירותים שהיא מספקת.

בינתיים, ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות נתונות ללחץ גם מצד רוסיה וגם מצד המערב להגיב לסכסוך באוקראינה.

חקלאות

חברות חקלאיות אמריקאיות הפועלות באוקראינה סוגרות משרדים ומתקנים במדינה בתגובה למתקפה הרוסית. בחברה Archer Daniel Midland Co אמרו שהפסיקו לפעול באוקראינה, שם חברת המסחר ועיבוד התבואה מעסיקה יותר מ־630 עובדים. מפעלי החברה באוקראינה כוללים מתקן למיצוי שמן מזרעים בצ'ורנומורסק, מסוף דגנים בנמל אודסה, שש ממגורות דגנים ומשרד מסחר בקייב.

ענקית החקלאות Bunge, המעסיקה באוקראינה יותר מאלף עובדים, השהתה את פעילותה בשני מפעלי עיבוד נפרדים במדינה.

בחברה Cargill, אמרו שספינה שחכרה נפגעה מפגז מול חופי אוקראינה בים השחור ביום חמישי. בחברה ספקית המזון, המפעילה באוקראינה נמל ייצוא, אמרו שהספינה עדיין ראויה לשיט ואף אדם לא נפגע מהפגז. כל צוות הספינה בריא ושלם והיא מפליגה בשעה זו לרומניה, כך מסרה דוברת של החברה.