"אחת הסיבות העיקריות שבגללן התחלתי לחשוב על מכירת החברה ברצינות הייתה דווקא בגלל המצב המצויין בשוק ב-2021", כך מגלה איריס שור, מנכ"לית חברת טכנולוגית השיווק אוריבי (Oribi) שנמכרה אתמול ללינקדאין בתמורה לכ-100 מיליון דולר. בגילוי נדיר, חשפה שור בפוסט בפייסבוק את השיקולים העיקריים שהביאו אותה למכור את החברה הצומחת, שהייתה יכולה לצאת גם לגיוס הון של עשרות מיליוני דולרים לפי שווי גבוה הרבה יותר.
"על פניו, השנה החולפת הייתה שנת חג ליזמים", כותבת שור. "גיוסים בשוויים גבוהים במיוחד, אינסוף קרנות חדשות שנכנסו למגרש והנפקות על ימין ועל שמאל. מדהים, לא? לא בטוח. נוצר במצב שבו השוויים בגיוסים מהון סיכון גבוהים הרבה יותר מאשר שוויים של חברות באקזיט או בהנפקה - שלאחד משניהם כל חברת סטארט-אפ מגובת הון סיכון מכוונת בסוף".
"אני מכירה לא מעט סיפורים על חברות טובות שגייסו בשוויים כל כך גבוהים שבגללם החברה 'נתקעה': לא היה ניתן להגיע לאקזיט ולא לגיוסי המשך טובים. כך שמצאתי את עצמי בנקודה שבה היה ברור לי שאם אגייס את הסיבוב הבא, לא תהיה לי אופציה למכור את החברה בשנים הקרובות. כמובן שהייתי יכולה לגייס את הסיבוב בשווי הגיוני, 'של פעם', אבל זה היה יוצר איתות בעייתי למשקיעים בסיבובים עתידיים או לרוכשות פוטנציאליות. בקיצור, למרות מסיבת ה'הייטקס' מסביב, ניצבתי בצומת דרכים לא פשוט".
"משבר זהות לגבי מי אני כיזמת וכמנכ"לית"
לינקדאין, הרשת החברתית העסקית שרכשה מיקרוסופט לפני כחמש שנים, ביצעה בעצמה מהלך עסקי ראשון בישראל כאשר רכשה אמש את אוריבי. הרכישה אמורה לספק למנהלי הקמפיינים שמפרסמים מודעות ממומנות בלינקדאין מערכת אנליטיקס קלה לתפעול ולהתקנה שמקבילה במובנים רבים למערכת גוגל אנליטיקס. לינקדאין זוכה לביקורת רבה על ממשק ניהול פרסום לא נוח וקשה למדידה, ואוריבי, שפיתחה ממשק ניהול ידידותי למשתמש שמיועד בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, אמור לסייע לרשת החברתית העסקית להתחרות טוב יותר בגוגל ופייסבוק על ליבם של מנהלי הקמפיינים.
שור, שהקימה את החברה לפני שש שנים, תפקח על פתיחת מרכז הפיתוח של לינקדאין בישראל ותנהל אותו. אוריבי היא חברה קטנה יחסית בנוף ההייטק הישראלי, היא גייסה כ-30 מיליון דולר סך הכל ומעסיקה כ-50 עובדים.
"הסיפור הקלאסי של אקזיטים הולך ככה: עשרות משקיעים רודפים אחריך עד שיום אחד מגיע הטלפון הגדול מבכירים בגוגל, פייסבוק או מיקרוסופט שמספרים כמה הם מעוניינים לקנות את החברה. אבל האמת היא שסיפור כזה הוא מאוד נדיר. בניגוד לסיפור הקלאסי שבו היזמים בכלל לא העלו על דעתם למכור את החברה, אני, כמו רוב היזמים, תמיד הסתכלתי גם על התסריט הזה. עד השנה האחרונה, אמנם לא עשיתי משהו אקטיבי כדי לקדם תסריט של רכישה אבל זה תמיד היה אי שם בזוית העין.
"התקופה שבה לקחתי החלטה לבחון ברצינות את נושא מכירת החברה היה ממש בשיא תקופת ההנפקות הסוערת של הסטארט-אפים הישראליים, בקיץ 2021," כותבת שור. "הדבר היחיד שראיתי בפיד הפייסבוק והלינקידאין שלי באותה התקופה הוא חברות חוגגות הנפקות מוצלחות ועובדים קורנים מאושר".
"היה אפשר לחשוב שזה יעשה לי חשק עצום להצעיד את אוריבי לשם אבל אני חייבת להודות שזה עשה לי את ההיפך. התחלתי לשאול את עצמי אם באמת מעניין אותי לנהל חברה ציבורית בעתיד והתשובה נטתה לכיוון הלא. כן, אני יודעת, זה אחד המשפטים שאסור לאף יזם או יזמת להגיד ואפילו לא לחשוב. זה העמיד אותי גם במשבר זהות לגבי מי אני כיזמת וכמנכ"לית.
"אני 'בילדרית' במהות שלי וממש אוהבת ליצור דברים. ככל שהחברה גדלה והתרחקתי יותר מניהול המוצר, מהשיווק ומהעבודה הצמודה עם הצוותים השונים, גם נהניתי פחות מהעבודה והייתי פחות מאושרת. זה כמובן לא אומר שלא הייתי יכולה להצעיד את אוריבי להיות חברה גדולה מאוד או ציבורית יחד עם אנשים אחרים או בהובלה של מישהו אחר, אבל זה כמובן מייצר הרבה אתגרים חדשים".
"בשנים האחרונות התחלתי גם פחות להאמין בתרבות ה'צמיחה בכל מחיר'. סטארט-אפ שווה צמיחה מהירה, זה ברור וחלק מובנה מכללי המשחק. אבל במקרים רבים, הצמיחה המהירה מגיעה על חשבון בניית מוצרים טובים או בניית תרבות טובה. וכך כשחברות רק מתמקדות בצמיחה של לפחות פי 2-3 בהכנסות כל שנה, נוצרות אינסוף חברות עם בסיס רעוע, בלי יכולת אמיתית להגיע לרווחיות. זו נקודה נוראית ליזמים להיות בה - הבחירה בין עמידה ביעדים שבלעדיהם לא יהיה ניתן לגייס את הסיבוב הבא לבין הרצון לבנות חברה טובה ויציבה ומוצר באמת טוב. השנה האחרונה, עם גל הגיוסים בשוויים דימיוניים וגל ההנפקות האדיר, לקחה את נושא הצמיחה המהירה בכל מחיר, ועל חשבון כל דבר, לאקסטרים. השינוי הזה גם הוביל אותי להרבה התלבטויות לגבי ההמשך".
"בקיץ של 2021 החלטתי שאני רוצה, לפני גיוס הסיבוב הבא, לבחון לעומק את האופציה של מכירת החברה. הקצבתי לעצמי עד סוף דצמבר להגיע להחלטה - מכירה של אוריבי או לא".
"מה שעבד לטובתי היה שהטכנולוגיה של אוריבי ייחודית ושהפתרון שאנחנו מציעים רלוונטי למספר יחסית גבוה של חברות. מה שלא עבד לטובתי, היה שלא היה לי שום קשר לרוב הרוכשות הפוטנציאליות של אוריבי. רוב הרכישות של סטארט-אפים באות בעקבות שיתופי פעולה ארוכים, לרוב של שנים, בין החברה הרוכשת לסטארט-אפ. בגלל אופי המוצר של אוריבי, לא היו לנו שיתופי פעולה כאלה".
"התחלתי בשיחות ראשוניות עם כמה חברות בהן היו לי קשרים, עם אחת מהן התחלנו תהליך רציני. אבל, רציתי עוד אלטרנטיבות, גם כדי ליצור תהליך יותר תחרותי אבל בעיקר כדי שיהיו לי עוד אלטרנטיבות לפרטנר העתידי. הייתה לי בסך הכל שיחה אחת עם לינקדאין לפני אותה תקופה ופניתי אליהם אקטיבית. הייתה לנו כימיה מאוד טובה מהשיחה הראשונה. מאותה שיחה התחלנו בסדרה של עשרות פגישות עמוקות, רובן סביב הטכנולוגיה, שבסופן קיבלנו הצעה והחלטנו מהצד שלנו שזו החברה שאנחנו רוצים להצטרף אליה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
