אכזבה לקברניטי הבורסה בת"א: חברת המדדים העולמית MSCI הודיעה בלילה שבין שני לשלישי כי החליטה שלא לכלול את ישראל במדדי המניות המובילים שלה באירופה. ההחלטה התקבלה לאחר סקר שערכה חברת המדדים בקרב מנהלי נכסים מובילים ובעלי עניין נוספים בזירה הגלובלית, כלומר עם גופי ההשקעה הגדולים בעולם, והסיבה שהטתה את הכף נגד ישראל היא הפערים בין ימי המסחר בארץ לעולם, ובהקשר הנוכחי בעיקר מול אירופה.
"השחקנים בשוק חלוקים בדעותיהם לגבי הסיווג האזורי המתאים של מדד MSCI ישראל לתהליכי ההשקעה שלהם, בפרט עקב חוסר ההתאמה הנוכחית של ימי המסחר בין השווקים בישראל לאירופה. לעת עתה MSCI קבעה כי היא תשמור על הסיווג האזורי של ישראל בתוך המזרח התיכון, ותמשיך לשתף שחקנים בשוק בנושא לגבי כל התפתחויות משמעותיות בשוק", הסבירו בחברת המדדים האירופית.
ברשות ני"ע ובבורסה בתל אביב חששו כי ב-MSCI יקבלו את ההחלטה על בסיס סוגיית ימי המסחר, וניסו להקדים תרופה למכה. לגלובס נודע שלפני כחודש וחצי שלחה יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, מכתב להנהלת MSCI, שבו התחייבה כי אם נושא ימי המסחר יהווה את המכשול העיקרי, הרשות והבורסה ינקטו את הצעדים הרגולטוריים הדרושים כדי להתאים את ימי המסחר. דברים דומים היא השמיעה בקולה לפני כחודש, בכנס וירטואלי גדול של משקיעים בינלאומיים מארה"ב. עם זאת, מבדיקת גלובס עולה כי לאיגוד בתי ההשקעות לא היה ידוע על יוזמה שכזו מהתקופה האחרונה.
ענת גואטה, יו''ר רשות ני''ע / צילום: איל יצהר
השאלה הגדולה היא עד כמה היו יכולים ברשות ני"ע, גם אם המהלך ייעשה בתמיכת הבורסה בתל אביב, לחייב את השחקנים בשוק, בדגש על הבנקים המקומיים, לשנות את שבוע המסחר, כלומר לבטל את המסחר בימי ראשון ולחייב מסחר מלא בימי שישי - כמקובל באירופה. ניסיונות למהלך שכזה עלו על הפרק בעבר מספר פעמים, כולל לפני כשנה וחצי, בסבב שיחות שהתרחש מתחת לרדאר, אך ללא תוצאות.
הניסיון הפומבי ביותר לשינוי ימי המסחר בת"א, שאף הגיע לדיון בכנסת, התרחש באמצע העשור הקודם. באוגוסט 2014 החליט דירקטוריון הבורסה לתמוך במעבר למסחר בימים שני עד שישי - במקום ראשון עד חמישי, ואף שלח מכתב בנושא לחברי הבורסה במטרה לקבל את התייחסותם להשפעות של השינוי. הזמן חלף וההצעה אף נכנסה להצעת החוק לשינוי מבנה הבעלות בבורסה (שהסתיימה בהנפקתה), אך לבסוף היא לא יצאה לפועל, משני שיקולים עיקריים.
איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: איל יצהר
הראשון, והבעייתי יותר, הוא התנגדות של מנהלי המסחר, בעיקר הבנקים, לשינוי. הבנקים התנגדו לשינוי ימי המסחר בטענה שמהלך שכזה יעלה להם הרבה כסף, ומצד שני יביא לתועלת מועטה ולא ישנה את מצב הבורסה.
מי שעמדו על הרגליים האחוריות כנגד המהלך לאורך השנים היו ועדי העובדים של הבנקים, שטענו כי מדובר בשינוי מהותי ביחסי העבודה, שנוגד את שבוע העבודה המקובל בישראל.
לבנקים השפעה מהותית על היקפי המסחר, ועל פי הערכות בשוק, 90% מהמסחר של הציבור הרחב, סוחרי הריטייל, מתבצע על ידי הבנקים (הגופים המוסדיים סוחרים בעיקר באמצעות מחלקות הברוקראז' של בתי ההשקעות).
לכך יש להוסיף את התנגדותו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת דאז, משה גפני, שטען כי השינוי יביא לחילול שבת גם אם המסחר יסתיים בימי שישי בשעה 14:00, טרם כניסת השבת.
הרציונל מאחורי שינוי ימי המסחר
הסיכויים לשינוי ימי המסחר ללא תמיכת הבנקים קלושים, אך קשה להתעלם מהיתרונות ומהחסרונות הגלומים בו. ראשית מדובר בהתאמה של השוק הישראלי, שהוא קטן יחסית, למתרחש בשווקים הגלובליים, ומבט קצר על המתרחש באוקראינה לדוגמה, או סביב העלאות הריבית של הפד האמריקאי, מגלה עד כמה הוא מושפע מהם בלאו הכי.
מעבר לכך, מחזורי המסחר בימי ראשון קטנים משמעותית לעומת המחזורים באמצע השבוע, לפעמים עד כדי 50% בלבד, בין היתר מאחר שאין מסחר גדול אל מול שחקנים מחו"ל. עם זאת, יש לציין מנגד, כי דווקא קיום מסחר בימי ראשון שיחק לא פעם לידי שוק ההון המקומי. המסחר בישראל בימי ראשון הוא כמעט היחידי בעולם, ומי שרוצה להתאים את עצמו לאירועים מאקרו-כלכליים המתרחשים בין שישי בערב לשני בבוקר יכול לנצל את המסחר בישראל, ולרשום רווחים או לצמצם הפסדים על סקטורים הנסחרים בתל אביב.
המושפעת הגדולה מההחלטה - מניית הבורסה
עבור שוק ההון המקומי מדובר באכזבה, מכיוון שההחלטה שלא לאפשר לישראל הצטרפות למדדי הבנצ'מרק האירופיים מונעת מגופי השקעה בינלאומיים להזרים השקעות בהיקפים של מיליארדי דולרים אל שוק ההון הישראלי.
המהלך היה אמור לייצר חשיפה מוגברת של חברות ציבוריות ישראליות למשקיעים בינלאומיים מגוונים, אשר נוכחותם יכולה הייתה לייצר ערך מוסף רב לשוק ההון המקומי ולכלכלה הישראלית בכללותה.
"למדד האירופי, לדוגמה, יש מוצרי השקעה שעוקבים אחריו בהיקף של כ-170 מיליארד דולר, והחלק של ישראל היה יכול להגיע לבין 1% ל-1.5%, כלומר עשויה הייתה להיות לכך משמעות עצומה עבור השוק הישראלי", אמר בחודש שעבר עו"ד אופיר איל, מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות ניירות ערך, בריאיון לגלובס.
ביום המסחר שהתקיים לאחר קבלת ההחלטה נראה כי המושפעת העיקרית מההחלטה של MSCI היא מניית הבורסה, שנכון לשעה 14:00 איבדה כ-10% מערכה. אפשר לציין גם את מדד הבנקים, שירד נכון לאמצע יום המסחר ביותר מ-2%, כאשר לפחות ארבעת הבנקים הגדולים היו צפויים ליהנות מהכנסת ישראל למדד האירופי. מעבר לכך לא נרשמה השפעה גדולה להחלטת MSCI על הבורסה המקומית.
"לא ראינו דרמות בשוק כי אף שחקן זר לא יקדים וייקח פוזיציה על סמך המחשבה שאולי יצרפו את ישראל למדד, והוא עשוי להשיג כמה אחוזי תשואה בשל כך", הסביר גורם בשוק ההון. "לא פעם כאשר יש עדכון מדדים אנחנו רואים שחקני נוסטרו שאוהבים להקדים ולשנות פוזיציות במגמות שייכנסו או ייצאו ממדד מסוים, וכך להבטיח לעצמם תשואה ביום העדכון בפועל".
אל מול המתנגדים להכללת ישראל במדד היו דווקא לא מעט תומכים בשינוי. אלו הדגישו את העובדה שמשקיעים גלובליים רבים מנצלים כיום את אירופה ואסיה כאבני בניין להשקעה שלהם בשווקים מפותחים, וכי שמירה על מדד MSCI ישראל במזרח התיכון עשויה לגרום למשקיעים מוסדיים בינלאומיים להיות פחות חשופים לחברות בישראל. בנוסף, הקשרים החזקים שהתפתחו בשנים האחרונות בין האינדיקטורים המקרו-כלכליים של ישראל לאלה של אירופה הודגשו כסיבה מרכזית לכך שיש לסווג מחדש את ישראל לאירופה.
זו לא הפעם הראשונה שהחלטה של MSCI הביאה לאכזבה בישראל. בפעם הקודמת החלטה לגבי ישראל עלתה לרבים מהחברות ומהמשקיעים בשוק ההון המקומי מיליארדים רבים של דולרים. בשנת 2010 שינתה חברת המדדים את סיווגה של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח (אגב הצירוף של ישראל ל-OECD), מהלך שצמצם באופן משמעותי את חלקה של ישראל במדדים - והפך אותה מראש לשועלים במדינות המתפתחות לזנב לאריות במדינות המפותחות. כעת, קיבל שוק ההון המקומי בשורה מאכזבת נוספת.
ההיסטוריה והמשמעות של החלטת MSCI
● MSCI החליטה לא לכלול את ישראל במדד האירופי בעיקר נוכח הפערים בימי המסחר בבורסה בת"א
● רשות ני"ע התחייבה לפעול לשינוי שבוע המסחר בישראל אם זהו המכשול היחיד
● ניסיונות עבר לשינוי ימי המסחר נכשלו בעקבות התנגדות הבנקים לפעילות בימי שישי
● הניסיונות נתקלו בעבר בהתנגדות יו"ר ועדת הכספים לשעבר גפני בטענה שיובילו לחילול שבת
● מניית הבורסה בת"א הגיבה בירידה חדה, גם מדד הבנקים ירד
● עבור שוק ההון המקומי מדובר באובדן של מיליארדי שקלים מצד משקיעים זרים
● התומכים בהכנסת הבורסה בת"א למדד האירופי: המדדים המאקרו־כלכליים של ישראל מחייבים זאת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.