הגוש הלעומתי של סין, רוסיה ואיראן: גסיסת המודל הכלכלי הגלובלי

החודשים האחרונים בארץ ובעולם מאופיינים בעלייה חדה בשיעורי האינפלציה ובזעזועים בשוק ההון. השנים האחרונות מאופיינות בנוסף בצמיחת המטבעות הווירטואליות חסרות הבסיס הכלכלי ועליית הגוש הכלכלי הלעומתי של סין, רוסיה, איראן ובנות בריתן. זאת בנוסף ללחימה באוקראינה.

להערכתי, כל המאפיינים הללו הינם תוצאה ישירה של משבר המודל הכלכלי הגלובלי לכל צדדיו - האמון הכלכלי בין המדינות פחת מאוד כאשר כל אחת מהן פועלת רק על פי האינטרסים שלה, האמון במטבעות פוחת עקב הגדלת כמות הכסף במאות אחוזים והעוינות הכלכלית של ארה"ב לסין מביאה לפיצול העולם הכלכלי. הסימפטומים השליליים האלה יימשכו בשנים הקרובות עד להשגת הסכמות כלכליות חדשות בין מדינות העולם. להלן פירוט, הסבר ותחזית.

מודלים כלכליים גלובליים 2022-1850: תנועות בינלאומיות חופשיות ורצופות של הון, מט"ח וסחורות, מחייבות אמון כלכלי בין מדינות ובין מטבעות וממילא מחייבות הסכמים בינלאומיים על כללי המשחק הכלכליים. ההיסטוריה הכלכלית ב- 170 השנים האחרונות הייתה מלווה בתקופות של יציבות והסכמים על כללי המשחק ובתקופות אחרות של משברים בהסכמות אלו, אשר הביאו משברים וזעזועים כלכליים תכופים.

בסיס הזהב

שיטת בסיס הזהב בשנים 1914-1850, התבססה על אמון בזהב, וכללי משחק מותאמים כולל הצמדת המטבעות לזהב והזרמה מוניטרית על פי כמות הזהב בעולם. השיטה פעלה ביציבות עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואז קרסה.

בין שתי מלחמות העולם, היה ניסיון לא מוצלח לחזור לשיטה הקודמת. העולם הכלכלי עבר אז משברים קשים. ההיפר אינפלציה של תחילת שנות העשרים והמשבר הגדול של שנת 1929. בשנת 1931 פרשה ארה"ב רשמית מן השיטה ומכאן ואילך עבר העולם משבר תעסוקתי קשה וירידה חדה בסחר הבינלאומי.

שיטת תחליף בסיס הזהב נוסדה בשנת 1944 (הסכם ברטון וודס) והתקיימה עד שנת 1971 עם פרישת ארה"ב מהשיטה. המודל קבע הצמדת דולר לזהב בשער קבוע לעד, שאר המטבעות - נצמדו לדולר בשער קבוע, עם אופציה לפיחות או ייסוף בתנאים של גרעון או עודף במאזן התשלומים. המודל פעל בהצלחה והביא ליציבות ולצמיחה כלכלית.

המודל קרס כאמור בשנת 1971. ארה"ב פרשה מהצמדת הדולר לזהב ומכאן ואילך ועד סוף שנות השמונים של המאה ועשרים, העולם פעל בוואקום אשר הביא הזרמות מוניטריות, אינפלציה דו-ספרתית ואבטלה (סטגפלציה). ניהול שערי החליפין היה מאולתר ושונה בין מדינות שונות. היקף הסחר הבינ"ל הצטמצם.

המודל הגלובלי 2008-1989 : נפילת הגוש המזרחי הביאה בהדרגה לבניית המודל הגלובלי אשר כלל הפעם את כל מדינות העולם. "כללי המשחק" נקבעו על ידי ארה"ב, קרן המטבע הבינלאומית, גוש היורו וחברות דרוג האשראי.

המודל הגלובלי שאף להגיע לאופטימיזציה ויעילות כלכלית עולמית כאשר הסקטור העסקי "קובע" את כל שיווי המשקל בהתאם לביקוש ולהיצע ("היד הנעלמה" העולמית).

כללי המשחק קבעו ששערי החליפין יהיו חופשיים וניידים ותשואות האג"ח הממשלתי והעסקי ייקבעו בהתאם לשיקולי הסיכון והתשואה של הסקטור העסקי בהתאם לביקוש וההיצע.

לא להתתערב במט"ח

תפקיד המדינה הוא אחד. לשמור על יציבותה הפיננסית, באמצעות שמירה על רמה מתונה ומוגדרת כמותית של גירעון, חוב ואינפלציה. בכל מקרה, על המדינות להימנע מלהתערב בשוקי המט"ח והאג"ח הממשלתי, להוציא תנאי משבר קיצוניים.

המודל ושברו: משבר 2008 הביא לראשונה להזנחת עקרונות המודל הגלובלי. המדינות הגדילו באופן קיצוני את הגרעון והחוב שלהן, הבנקים המרכזיים רכשו אג"ח ממשלתי ועסקי ואף ויסתו את שערי החליפין. ההצדקה לכך הייתה, המשבר הכלכלי החמור של שנת 2008.

בהמשך, מרקל באירופה ואובמה בארה"ב ניסו בהדרגה לשוב לעקרונות הקודמים של המודל. ההצלחה הייתה חלקית.

משבר הקורונה טרף את הקלפים והביא להגדלה קיצונית בגירעונות ובחובות של המדינה, הביא שוב להזרמות מוניטריות מצטברות של מאות אחוזים והביא לרכישות אג"ח ולוויסותי מט"ח חוזרים ונשנים בכל המדינות. המודל הגלובלי וההסכמות השונות - קרסו סופית. במקביל, פחת האמון במטבעות וממילא צמח האמון במקביל במטבעות הווירטואליים.

העולם נכנס מעשית לתקופת המעבר בין המודל הקודם למודל עתידי שעדיין אינו ידוע.

תחזית כלכלית 2022 ואילך: ניסיון העבר מראה שתקופת המעבר בין מודל אחד למשנהו יכולה להיות ממושכת והיא מלווה במשברים כלכליים ופוליטיים הנובעים משבירת האמון בין המדינות, כאשר כל אחת מהן פועלת באופן שונה ולא מתואם עם האחרות.

התחזית שלי היא שהכלכלות בעולם יעברו טלטלה מקרו-כלכלית. עלייה בשיעורי אינפלציה, צמצום מוניטרי והחמרת המשברים בין גושי מדינות. מציאות זו תביא לזעזועים גדולים יחסית בשוקי ההון ואף להאטה כלכלית בעיקר במדינות הסובלות מגירעון חוב גדול. פגיעה צפויה גם בהנפקות ובתנועות ההון בין המדינות.

קיים חשש ממשי שתגבר העוינות הכלכלית-פוליטית בין סין, רוסיה ובנות בריתה מול ארה"ב ובנות בריתה. התוצאה - חזרה לעולם כלכלי דו-קוטבי בו כל צד מנסה לפגוע בשני ופגיעה בפעילות הכלכלית בעולם.

מדינת ישראל היא יציבה פיננסית יחסית לרוב מדינות העולם. הנזק הכלכלי שהיא תסבול יתמקד כמו בעולם בעלייה בשיעור האינפלציה וסטיות תקן ואי- יציבות בשוק ההון. בנוסף, צפויה פגיעה בפוטנציאל ההנפקות של חברות ההייטק הישראליות בארה"ב וכתוצאה מכך - דעיכה מסוימת של ענף זה.

הכותב כיהן כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, מחבר הספרים "חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום" ו"כלכלה פוליטית"