אנה סורקין, שהתחזתה ליורשת גרמנייה, הצליחה להונות את עשירי ניו יורק ונידונה ל-4 עד 12 שנות מאסר ב-2019, שוב מוצאת את עצמה מאחורי סורג ובריח. בתחילת 2021 השתחררה סורוקין, ניסתה להתחיל את חייה מחדש בניו יורק, ואף הגישה בקשה לאשרת שהייה קבועה בארצות-הברית. אלא שהבקשה לא אושרה, וכך, 60 יום לאחר שחרורה, נעצרה שוב על-ידי רשויות ההגירה, משום שנשארה בארצות-הברית מעבר לאשרת השהייה שלה.
סורוקין (היום בת 31) הצליחה לשכנע, להונות בין השנים 2013־2017 לא רק את חבריה וחברותיה הקרובים ביותר, כולל בן הזוג שלה. מלונות פאר, בנקים ומוסדות פיננסים וכמה מהאנשים החזקים ביותר באליטה של ניו יורק נפלו בפח של היורשת המזויפת בהונאה מתמשכת בהיקף של מאות אלפי דולרים. היא זייפה בשיטתיות מסמכים בנקאיים ואפילו המציאה בנק כדי לקבל אשראי, הלוואות והשקעות. את סיפורה יוצא הדופן, שפורסם לראשונה כתחקיר ב-"ניו יורק מגזין", מגוללת הסדרה "להמציא את אנה", עבורה שמשה סורוקין עצמה יועצת, מתוך כותלי הכלא. מאז שנכלאה בפעם הראשונה, סורוקין המשיכה לשמור על פרופיל חברתי גבוה - מתחזוקה שוטפת של העמודים שלה ברשתות החברתיות ועד ראיונות לכלי תקשורת מובילים, ביניהם ה"ניו יורק טיימס" ו"בוקר טוב אמריקה".
מתוך הסדרה ''להמציא את אנה'' / צילום: באדיבות נטפליקס
דלבי: "לא מתכוונת לצפות בסדרה"
סורוקין כתבה טור עבור מגזין "Insider", שם ציינה שהיא לא מתכננת לצפות בסדרה של נטפליקס, גם בגלל שהיא לא יכולה להשיג חשבון נטפליקס כשהיא מאחורי סורג ובריח, וגם כי אין לה עניין בזה. היא הודתה אומנם שהיא סקרנית לגלות איך פירשו יוצרות הסדרה את הסיפור והדמות שלה, אבל הוסיפה כי "גם אם הייתי מצליחה לגרום לזה לקרות, צפייה בגרסה בדיונית של עצמי בזמן שאני בבית המשוגעים הזה לא נשמעת כמו חוויה מושכת במיוחד".
"בזמן שהעולם שוקל את המבטא של ג'וליה גארנר ב'להמציא את אנה', האני האמיתית יושבת בתא בכלא של מחוז אורנג' בצפון מדינת ניו יורק, בבידוד", אלו השורות הפותחות את הטור שכתבה, שחשף גם שהיא נדבקה בקורונה בזמן שהותה בכלא. "אני בטוחה שאחיה, אבל לא הייתי כל-כך חולה כבר שנים", כתבה. סורוקין תיארה איך התגובה של הכלא לאסירים חולי קורונה רק מחמירה, לדעתה, את המצב: "התגובה לתוצאה חיובית בבדיקת קורונה היא פשוט לנעול אותך. זה נוח להם. רוב האנשים כאן נדבקו במהירות והפסיקו להתלונן על תסמינים מחשש להישלח לבידוד. הצוות מתעקש להשתמש במילים ‘בידוד רפואי', למרות שאין בזה שום דבר רפואי. פשוט גורמים לאסיר לשבת בתא עם חור בדלת. המקום הזה הוא כמו צלחת פטרי עבור וירוסים וחיידקים".
סורוקין מתארת את ההסתגלות לחיים במתקן כליאה: "נחשבתי ל'בחורה לבנה לא-רגילה', לא כמו כל השאר כאן. ניסיתי להיות ‘חברמנית', וזה השיג עבורי דברים. לא תמיד, אבל רוב הזמן. דברים קטנים - מספיק כדי להיות תחרותית לגביהם. התחמקתי מדברים שאחרים לא. זה לא שרציתי את האישור שלהם. זה היה יותר בגלל שלא רציתי להתמודד עם ההשלכות של לא לקבל אותו".
סורוקין כותבת כי זמן השהות שלה בכלא אילץ אותה להתעמת עם כל מיני סוגיות - החל מעוולות מערכת ההגירה והכליאה ועד לחשבון נפש אישי, על העבר, ההווה והעתיד שלה: "האם לנצח ישפטו אותי לפי שנות ה-20 המוקדמות שלי? האם יש משהו אחר שיכולתי לעשות כדי לסגור את הפרק הזה? האם לנצח אהיה תקוע בעבר מבלי לקבל הזדמנות להמשיך הלאה? והכי חשוב - האם אני שמתי את עצמי כאן?".
אנה דלבי בתקופת שחרורה ממעצר ב־2021, / צילום: Reuters, Richard Drew
320 אלף דולר לפיצוי הקורבנות
למרות שדיברה בעבר על חרטה, בראיון לרשת BBC אמרה סורוקין שכעת שזו לא המילה הנכונה, משום שהיא מרמזת על עצב, והיא לא עצובה על מה שעשתה, למרות שלא הייתה עושה זאת שוב.
באותו ראיון נשאלה סורוקין האם הפשע משתלם. היא ענתה שבמובן מסוים - התשובה היא כן. "לא יכולתי לענות ‘לא' בכנות במצב שלי, כי כן קיבלתי תשלום. אם הייתי עונה ‘לא', זה היה להכחיש את המובן מאליו. אבל לא אמרתי שהפשע משתלם באופן כללי", הסבירה אחר-כך בראיון אחר, ל"ניו יורק טיימס". התשלום שקיבלה מנטפליקס, 320 אלף דולר, משמש אותה להחזיר חובות ופיצויים לקורבנותיה. "מעולם לא ביקשתי מנטפליקס לקנות את הסיפור שלי, זה פשוט קרה", מבהירה סורוקין.
היא לא הורשתה לשמור על כל הכסף שקיבלה מנטפליקס, תחת חוק של מדינת ניו יורק שמונע מפושעים להרוויח מהפשע שביצעו. נטפליקס כמובן שיתפה פעולה עם הרשויות, שהקפיאו את חשבון הבנק של סורוקין, ואפשרו לקורבנותיה זכות ראשונים להגיש תביעות פיצויים נגדה. לפחות 170 אלף דולר שימשו להחזר חובות לבנקים.
סורוקין נמצאה אשמה בארבע עבירות של גניבת שירותים, שלוש עבירות של גניבה גדולה וסעיף אחד של ניסיון גניבה גדולה באפריל 2019. אחרי השחרור שלה, כעבור כ-3 שנות מאסר, היא סיפרה על כוונותיה לקחת את המושכות לידיים ולהשיג שוב שליטה על הנרטיב שלה: "אני מנסה להפוך את תשומת-הלב שאני מקבל למשהו חיובי".
המעצר השני לא מאט אותה
אומנם סורוקין זכתה רק לחודשיים של חופש, אבל גם המאסר השני לא עוצר אותה. מלבד "להמציא את אנה". היא עובדת בימים אלה על סדרה תיעודית, על ספר אוטוביוגרפי ומתכננת גם פודקאסט. ב-60 הימים מאז שהשתחררה ועד שנעצרה שוב, פרסמה סורוקין יותר מ-70 פוסטים, ואיכשהו, למרות היותה במעצר, היא, או מי מטעמה, מנהלת חשבון אינסטגרם פעיל גם משם.
לפי פרסום במגזין Esquire, סורוקין הייתה אמורה להיות מגורשת ב-26 במרץ 2021, אך ערערה על ההחלטה. הערעור נדחה ביוני 2021, אבל סורוקין הגישה בקשה למקלט בארצות-הברית, בטענה שהיא מרגישה לא בטוחה לחזור לגרמניה וכי משפחתה קיבלה איומים לאחר שידור הסדרה. נכון לעכשיו, כאמור, היא שוב אסירה. "התא שלי די מדכא", מספרת סורוקין בראיון ל"ניו יורק טיימס", "יש לי סל שלם רק של ניירת משפטית. יש לי הרבה ספרים - בעיקר ספרים. זה הכי חמור שזה יכול להגיע".
דלבי: "אני מצטערת על הבחירות שלי"
יכול להיות שחשבון הנפש אותו פוגשת סורוקין בכלא בכל זאת נותן את אותותיו. למרות שהיא לא מצטערת במפורש, בראיון האחרון ל"ניו יורק טיימס", היא כבר נשמעה אחרת: "אני מרגישה צער על הבחירות שעשיתי. בהחלט, אני לא מרגישה שהעולם היה מקום טוב יותר אם אנשים היו רק מנסים להיות יותר כמוני. אני מרגישה שהשתנתי מאוד רק בגלל העובדה שנחשפתי לכל-כך הרבה אנשים וראיתי חיים של אנשים אחרים... לאחר שהייתי בכלא ועברתי דרך מערכת המשפט הפלילי, הבעיות שלי לפני כן פשוט נראות מגוחכות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.