מנהל המכון הביולוגי לשעבר: "מפעל חיסונים מקנה למדינה עצמאות"

במאי 2021, היה נראה שהחיסון לקורונה של המכון הביולוגי כבר לא יגיע לשוק הישראלי, שנשלט על ידי פייזר. הוא היה רק בתחילת הניסויים ובמינונים הראשונים שנבדקו הוא לא הראה יעילות שמתחרה בחברות אחרות. פרסמנו אז כתבה על תלאות החיסון הזה, שכותרתה הייתה נס לא קרה לנו. מאז הופיעו וריאנטים שהחיסון של פייזר אינו עומד בפניהם, ולעומת זאת לחיסון של המכון הביולוגי נמצא מינון חדש, גבוה יותר. הוא מוסחר לחברת NRX, שבידיה מספיק הון כדי להעביר אותו ניסויים נוספים. החיסון חזר במידה מסוימת למשחק, אבל פרופ' שמואל שפירא, מנכ"ל המכון הביולוגי בתקופה שבה הוא פותח, כבר לא שם.

"אבא של החיסון"

שפירא עזב במרץ 2021, במפתיע בעיני גורמים מסוימים. הוא אמר שהקדנציה שלו פשוט נגמרה. לאחר מכן האשים את המדינה שעיכבה את פיתוח החיסון. היום הוא נשמע מפויס יותר. "זו הייתה החלטה טובה של המכון לפתח את החיסון ושל המדינה להשית את זה על המכון", הוא אומר. "ביום-יום, המכון מפתח חיסונים נגד איומים ביולוגיים חיסוניים, אבל הם שימושיים גם לאזרחות. פיתחנו חיסון לאבעבועות שחורות, שלשמחתי לא היה בו צורך, טיפול נוגד הרעלה בבוטוליניום וחיסון וטרינרי שנמצא בשלבים מתקדמים של אישורים ואנחנו בטוחים שהוא יהיה הצלחה גדולה".

המוצרים מאושרים על ידי ה-FDA?
"לא, התקינה היא של משרד הבריאות בישראל, למעט החיסון הווטרינרי שאנחנו מעריכים שיהיה בינלאומי".

בדיעבד, אתה חושב שהיה כדאי להעביר את החיסון לחברה מסחרית מוקדם יותר? נראה שבשלב הניסויים הקליניים היה לכם קשה להתקדם במהירות, מסיבות כלכליות וחוסר ניסיון.
"הכוונה שלנו הייתה להגיע עד הוכחת היתכנות. היכולת הזאת הייתה קיימת. כשהגיע הזמן לערוך ניסוי מחוץ לישראל, היה היגיון להעביר אותו למי שיודע לעשות את זה".

אתה כבר לא חושב שהמדינה היא זו שעיכבה אתכם?
"אני לא רוצה לדבר על זה יותר. אמרתי מספיק. אני מאוד גאה בזה ורואה בעצמי אבא של החיסון הישראלי, אבל היום אני בשלב אחר".

NRX אמרו לאחרונה שהחיסון עצמו עבר מוטציה כדי להתאים את עצמו לווריאנט האומיקרון. זה הגיוני לפי היכרותך עם החיסון?
"החיסון בנוי על פלטפורמה שבחרנו באופן מודע, הוא הוכיח את עצמו נגד וריאנטים שונים. הספייק של הקורונה מורכב על וירוס שאינו מסוכן לבני אדם. ישנה אפשרות תיאורטית שהוא יעבור מוטציה כך שהוא ייקשר טוב יותר לתאי אדם, ואז יתאים יותר גם לווירוס קורונה שעבר אותו תהליך".

זה לא מסוכן?
"זה וירוס שקיים בטבע, ולכן הסכנה היא כמו בכל וירוס שקיים בטבע, שפתאום ישנה את טיבו, כלומר אני לא חושב כרגע שהוא מסוכן. הוא נמצא בבסיס החיסון לאבולה. עד היום לא היו איתו בעיות".

לדברי שפירא, מה שבאמת חסר בישראל הוא מפעל חיסונים. "זה חלק מהעצמאות של המדינה. נכון שאי אפשר לצפות מה תהיה הטכנולוגיה בבסיס החיסון נגד מגפות העתיד, אבל יותר קל להסב מפעל קיים מאשר לבנות מחדש. צריך להיערך תמיד לפנדמיה כאיום אפשרי".

החברה הבעייתית והמיזוג שמתעכב

שפירא מונה לאחרונה לסמנכ"ל הטכנולוגיה של חברת סנט-טק, המפתחת בדיקה לקורונה ומחלות נוספות על בסיס "אף אלקטרוני". החברה הוקמה על ידי הראל הרשטיק, שהורשע ברצח לוכד הנחשים יעקב סלע, ולאחרונה יצא מהכלא כאסיר ברישיון. החברה מנסה כעת להתמזג לשלד הבורסאי נקסט ג'ן, אבל עברו של הרשטיק עורר הדים שליליים לגבי החברה ובמקביל עיכבה רשות ני"ע את המיזוג. בינתיים מניית חברת השלד ירדה, והיא נסחרת לפי שווי של 45 מיליון שקל. לפי הערכות, המינוי של שפירא נועד לנסות להציל את המיזוג, שמתעכב כבר קרוב לשנתיים.

"הלב שלי הוא בחברה", אומר שפירא. "רציתי להיות שוב מעורב במו"פ מדעי. ניהלתי מספיק בחיים שלי. מצאתי חברה שבה אני חושב שיש קוקטייל מצוין של מדענים טובים, תשתיות טובות וציוד, אבחון ואלגוריתמיקה, ופטנט טוב ומבטיח".

ומה לגבי העניין המוסרי? הרי יש עוד חברות.
"יש פה איש מאוד מוכשר שריצה את עונשו. הוא מופת לשיקום. אני מזהה אצלו את הרצון לתרום לחברה".

אתה מחליף אותו באופן מלא?
"כבר ציינתי שאני מאמין בקדנציות ובתחלופה. אני סמנכ"ל הטכנולוגיה ובאתי לעשות עבודה. הוא ייסד את החברה, הפטנט הוא שלו והחברה חייבת ותשמח להסתייע בו".

לא בטוח שהרשטיק הוא האדם הבעייתי היחיד שהחברה הזאת מושכת.
"יש יותר מדי פוקוס על הצד הזה של החברה. אני מסתכל על אנשים טובים שהחברה מושכת. האלוף יעקב עמידרור, פרופ' זאב רוטשטיין שסיים לאחרונה את תפקידו כמנכ"ל הדסה. אנשים באו לחברה הזאת מתוך בחירה ולא כברירת מחדל. אני לא חושב שהחברה הזו היא עיר מקלט. היא לא שונה מכל חברה אחרת".