"פסח הוא לא מדד למחיר חופשה": אבי ניסנקורן מספר על המעבר מהפוליטיקה לתיירות ועולה למתקפה

משפחה בת ארבעה נפשות שתרצה לנפוש בפסח הקרוב באילת למשך ארבעה לילות במלון חמישה כוכבים, תיאלץ להיפרד מ-20-25 אלף שקל רק על לינה וארוחת בוקר. לכן, לא פלא שברגע שהוסרו ההגבלות לחוזרים מחו"ל, הישראלים חזרו לנפוש בגדול - אבל לא בארץ.

נקודת המוצא של מלונאי אילת היא שיהיה מי שישלם את המחיר שהם דורשים, והם כנראה צודקים - בעיר הדרומית נהנים מעדנת תיירי הפנים, ובעיקר בתקופת הקורונה. עם זאת, שר התיירות יואל רזבוזוב איים לאחרונה כי מלונות שיפקיעו מחירים לא יקבלו מענקים כפיצוי על אובדן הכנסות בתקופת גל האומיקרון.

לא בטוח שהאיום יוכל להתממש, היות שמדובר בנזקים שספגו המלונאים בשנת 2021. בנוסף, מחירי הלינה אינם מצויים תחת פיקוח ממשלתי, אלא נתונים לשוק החופשי. למרות זאת, השר מקווה שהמלונאים ייענו לפנייתו.

"אם רוצים להתמודד עם יוקר המחיה, אפשר לעשות מהלכים שיצמצמו את הרגולציה ויגדילו את אפשרויות הלינה", טוען נשיא התאחדות המלונות, אבי ניסקורן, בראיון ראשון בתפקיד. "צריך לעודד תיירות פנים באמצעות השקעה בשיווק ובתשתיות, ואז נראה שינוי".

בתגובה לדברי שר התיירות, אומר ניסנקורן כי "ממילא המענקים קובעים שמי שאין לו ירידה של 40% בפדיון ו-40% בלינות תיירים אינו זכאי למענק. אי אפשר להתייחס לקריאה להוריד מחירים מהמקום של תיאום מחירים, אבל כולנו מבינים שהם נשענים על ביקוש והיצע. לוקחים את פסח, שהוא השבוע הכי עמוס בישראל, כאינדיקציה ליוקר מחירי החופשה - ושוכחים שאפשר לנפוש גם בינואר ובפברואר".

טבעי ומתבקש לנפוש כשהילדים בחופש מהמסגרות.
"נכון, אבל ברקע יש לזכור שהמלונאים לא קיבלו עדיין את המענקים על המחצית השנייה של 2021. אגב, לצד המצוקה אני רואה אופטימיות, שבאה גם מכיוון של משקיעים. בהשקעות נכונות אפשר לפזר ביקושים, וזה ישפיע על המחירים".

הכול נכון אבל שר התיירות צודק, עדיין יקר לנפוש פה.
"אם תחפשי חופשה לפסח תוכלי למצוא מחירים נוחים בחיפה, בסובב כנרת ואפילו בירושלים ובתל אביב".

"מזהים פוטנציאל בתיירות"

למרות דבריו של ניסנקורן, דוחות רשתות בתי המלון, ובהן פתאל, ישרוטל ודן, דווקא מצביעים על צמיחה בהכנסות וברווח הנקי. לדוגמה, פתאל הציגה דוחות שיא לרבעון השלישי של 2021 עם זינוק ברווח הנקי לרמה של 94 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 270 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2020. כך גם ישרוטל, שהציגה את שהרבעון השלישי של 2021 היה הטוב ביותר שלה, כשהרווח הנקי כמעט הכפיל את עצמו לרמה של 131 מיליון שקל.

הנתונים הללו שומטים את הקרקע מדרישת המלונאים לסיוע ולמענקים. ואגב, סביר להניח שבטיסה שאורכת כשעה מפה אוכל לקבל תמורה הולמת בהרבה בהשוואה למה שהם מציעים.
"יש פה עיוות שוק. ישראל יקרה באופן כללי. המלונאים חיים בתוך עמנו. באילת, למשל, יש 11 אלף חדרים, ומדובר בכמות שלא גדלה זה עשור. הגדלת ההיצע תוזיל מחירים. יש תוכנית לבנות בעיר עוד 3,000 חדרים, חייבים לממש אותה יחד עם פיזור הביקוש לאזורים שונים בארץ.

"הישראלים אוהבים גם לבלות בישראל. אני לא מסכים שהתמורה בעד הכסף לא משתלמת. האיכות של בתי המלון היא טובה וגם השירות טוב, אם כי תמיד אפשר לשפר".
ב-2019 ביקרו בישראל 4.6 מיליון תיירים, מספר שיא, שבחסות הקורונה צנח לשפל. שנת 2020 הסתכמה עם כניסת כ-830 אלף תיירים, ו-2021 עם פחות מ-400 אלף.

כעת מקווים אנשי ענף התיירות לחדש את הנהירה, לאור הסרת הגבלות הקורונה. "אנחנו צופים עלייה מסיבית כבר מחודש מרץ", אומר ניסקורן. "אם נפעל נכון בהיבט השיווקי, כבר ב-2023 נשבור את השיא של 2019. למשרד התיירות יש תקציב של 300 מיליון שקל לשיווק, והציפייה שלנו היא שנראה מהלכים שמעודדים תיירות של בודדים ושל קבוצות".

התחרות על התיירים בעת הזו לא פשוטה. המדינות השכנות פתחו שעריהן מוקדם יותר מישראל.
"נכון, אבל יש לנו יתרונות ברורים גם לתיירות דת וגם לתיירות כללית. לישראל יש פוטנציאל מטורף שהוא רחוק ממימוש. גם משקיעים ויזמים מזהים את הפוטנציאל, כאשר גם בתקופת הקורונה הם הביעו עניין להיכנס לתחום התיירות דרך בניית בתי מלון. ליוון מגיעים 30 מיליון תיירים בשנה, לא נגיע למספר הזה אבל להגדיל את מספר השיא שלנו בעוד כמה מיליונים בהחלט נוכל".

ההבדל הוא שביוון מתייחסים לתיירות כאל משאב כלכלי קריטי. בארץ התיירות לא נתפסת כך.
"זה כמובן מחייב התייחסות מהממשלה והבנה שהתיירות היא לא רק משאב כלכלי, אלא שיש לה השלכה תדמיתית. האתגר הכי גדול שלי הוא לקחת ענף שהמדינה לא רואה כמרכזי ולהפוך אותו לכזה".

האתגר השני, לטענת ניסקורן, נוגע לעידוד תיירות פנים בכל רחבי הארץ, מהלך שיוכל לנרמל את עקומת הביקוש וההיצע. "זה יוכל להיעשות דרך עידוד של בניית בתי מלון ודרך השקעה בתשתיות. הממשלה חייבת להשקיע בנצרת ובטבריה גם לטובת התושבים. בטבריה יש תוכניות מתוקצבות ויש גם התעוררות של בתי מלון חדשים שנבנים בסובב כנרת, ותשתיות כאלה יאפשרו את פיזור הביקוש. יש מעגליות בין הביקוש להשקעה - כשמספר התיירים יגדל, גם התיאבון להשקיע".

הישראלים בסוף מעדיפים ברובם לנפוש באילת ובים המלח.
"ברור שאילת הכי מבוקשת בקרב תיירי הפנים ואחריה ים המלח. המאמצים שנעשו עד כה היו חלקיים. זה משהו שדורש השקעה מהממשלה ומראשי הערים. צריך להדגיש את הייחוד של כל עיר, לצד השקעה בבניית אטרקציות ודרך תשתיות שתואמות לטעם של הצרכן הישראלי בבתי המלון".

בשעתו ניסו ליישם שבתון בימי ראשון אחת לחודש, מהלך שיכל לתרום לתיירות הפנים. האם תנסו לקדם את זה מחדש?
"אני לא רואה את זה קורה כרגע וסבור שיש אפשרות לקדם את תיירות הפנים גם אחרת. בשנה שעברה היו לנו 15 מיליון לינות של תיירות ישראלים בבתי מלון - שיפור בתשתיות יגדיל את המספר הזה".

זו שנה שכמעט שלא נפשו בה בחו"ל. ברגע שהחסמים מוסרים, זה יהיה על חשבון חופשות בישראל.
"יש לנו אתגר עם פתיחת שמיים, וברור שהמספר של הנוסעים יגדל, אבל ננסה לשמר את תיירות הפנים, בין היתר על ידי פיזור ביקושים".

"יש ענפים חוץ מההייטק"

כששר האוצר קרא למורי הדרך לשנות מקצוע, האמירה הזו שיקפה הלך רוח שמדאיג רבים בענף - צניחה בביקוש ללימודי תיירות אקדמאיים.
"כוחות השוק עשו את שלהם וזה אחרי שגם בית הספר תדמור נסגר (בית הספר המרכזי למלונאות, מר"ח). אנחנו צריכים לייצר עתודה ניהולית ונדחוף גם את זה. אנשים יכולים להתפרנס בכבוד בענף שהוא ייחודי בהתנהלות שלו. הקורונה הרחיקה עובדים וגם זו נגזרת של ההתאוששות. המדינה צריכה להבין את החשיבות של הענף הזה גם דרך עידוד של עובדים להשתלב בו, יש עוד ענפים חוץ מהייטק".

המלונאים תולים בין השאר את מחירי הלינה היקרים גם בעודף רגולציה ביחס לחו"ל גם בהיבט תשלומי הארנונה, שבמדינות רבות נשענים על תפוסות. אלו שינויים אתם מקדמים?
"מבחינת הרגולציה יש שיפורים קטנים, כמו בנושא הכשרות או ביטול האגרות לעובדים זרים, אבל עדיין היא מכבידה כמו בכל הנוגע לרישוי עסקים. דברים זזים בצורה איטית אבל נגביר את הקצב. גם בתחום הארנונה שבישראל לא מתכתבת עם התפוסה.

"בקורונה בתי מלון סגורים נאלצו לשלם ארנונה. אנחנו פועלים לשכנע את שר האוצר ליישם גבייה של ארנונה על פי תפוסה או על פי חלוקה שתפריד, למשל, את התשלום על שטחים ציבוריים. זה נטל כבד וזה חלק מההוצאות הקשיחות שמתגלגלות למחירים".

לא כולם מרוצים מהמינוי

יום לפני מועד הבחירות לתפקיד נשיא התאחדות המלונות, שהתקיימו בסוף 2021, הוגשה עתירה על ידי מספר מלונאים החברים בהתאחדות בטענה שניסנקורן לא עומד בתקנות הארגון.

לדבריהם, התקנות קובעות שרק בעלים או מנהל של מלון יכול להיות חבר בארגון, ובהתאם לכך להגיש מועמדות לתפקיד. ואולם, ביהמ"ש דחה את העתירה, וניסנקורן נבחר ברוב גדול.

המלונאים שניסו לבלום את המהלך לא קיבלו את הבחירה בניסנקורן, והחליטו להקים ארגון מתחרה באמצעות חטיבה באיגוד לשכות המסחר, בראשות אוריאל לין. לארגון החדש הצטרפו עד כה כ־15 בתי מלון קטנים, בהשוואה לכ-440 בתי מלון שמייצגת ההתאחדות.

על כך אומר ניסנקורן כי "ההתאחדות קיימת עשרות שנים, ותמשיך להיות הגוף היציג בו חברים בתי המלון. היא תביא את הענף לקרקע יציבה ולצמיחה".

נזכיר כי ב-2014 מונה ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות, והחליף בתפקיד את עופר עיני. הוא כיהן בתפקיד כחמש שנים ואז החליף אותו ארנון בר-דוד. בסוף מאי יתקיימו בחירות חדשות לתפקיד היו"ר, שבהן יתמודד עיני מול בר-דוד. ניסנקורן מסרב להביע תמיכה פומבית באחד מהמועמדים.

גם כאשר הוא נשאל על האפשרות שיחזור לפוליטיקה, הוא בוחר בתשובה דיפלומטית, ואומר "אני מגשים את עצמי לטובת הציבור, ובעיקר עומד על הערכים שלי".