החברה הערבית: עשור של ירידה בילודה ועלייה באלימות

הנתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביעים על מגמת ירידה בשיעור הילודה בישראל ב-3.8% בשנת 2020, ממשיכים מגמה של ירידה בשיעור הילודה מאז שנת 2018. אלא שמגמה זו אינה ייחודית למדינת ישראל. על-פי מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים של המאה ה-20, חלה ירידה ניכרת בשיעורי הפריון ברוב המדינות המתועשות, כך ששיעור הפריון הכולל הממוצע במדינות ה-OECD (1.71 נכון לשנת 2018) הוא נמוך משיעור התחלופה (2.1). עם זאת, מספר הילדים הממוצע לאישה היה גבוה בשנת 2020 בישראל יותר מכל מדינות ה-OECD ועמד על 2.9 ילדים לאישה.

אחד הנתונים המפתיעים הוא הירידה החדה שחלה בעשור האחרון בשיעור הילודה בחברה הערבית. כך, בשנת 2020, כאשר מספר הילדים בחברה היהודית עמד על שלושה ילדים למשפחה, ירד לראשונה שיעור הפריון של נשים מוסלמיות מתחת לשלושה ילדים ועמד על 2.99, ואילו בקרב נשים ערביות עמד שיעור הפריון על 2.82. זאת ועוד, ביישוב הערבי כאבול עמד ממוצע הילודה לאישה על 1.73, והיישוב המוביל בשיעור הילודה לא היה כלל ישוב ערבי.

נתונים אלה מנפצים את המיתוס כי שיעור הילודה בחברה הערבית גבוה בהרבה משיעורו בחברה היהודית. לצד הנתונים הללו, מחקרם של ד"ר אבו סריחאן ופרופ' יונתן אנסון מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון מצביע על ירידה של כמעט 50% בפריון בחברה הבדואית בנגב במאה ה-21. זאת, לעומת סוף המאה ה-20, כאשר שיעור הפריון באותה חברה עמד על יותר מ-10 ילדים לאישה והיה מהגבוהים בתולדות האנושות.

הירידה בשיעור הילודה במדינות המתועשות מושפעת משינויים מבניים כלכליים, חברתיים ותרבותיים, אולם הגורם המשפיע ביותר הוא ככל הנראה העלייה בשיעור הנשים המשכילות שתורמת לעלייה בשיעור התעסוקה שלהן, חיזוק מעמד האישה ושינויים במבנה המשפחתי.

הסיבות שהביאו לירידה בשיעור הילודה במגזר הערבי דומות לאלה שהביאו לאותה מגמה במדינות המתועשות. גם החברה הערבית עברה שינויים מבניים במהלך העשור האחרון. לצד העלייה ברמת השכלתן של נשים ערביות (הסטודנטיות הערביות באקדמיה מהוות מעל 50% מהסטודנטים הערבים), חלה עלייה גם בשיעור התעסוקה של נשים ערביות, שעומד על 40% לעומת 18% בשנת 2005. עם זאת, נתון זה עדיין רחוק משיעור התעסוקה של נשים יהודיות שעומד על 75%.

השינויים באורח החיים ובדפוסי הצריכה בחברה הערבית, לצד יוקר המחיה, משפיעים גם הם על גודל המשפחה. אם נוסיף עליהם גם את המחסור בקרקעות לבנייה, כאשר מחירו של דונם אדמה בגליל אינו נמוך מהמחיר במרכז הארץ, בשילוב המחסור במקורות מימון (הנתח של החברה הערבית בשוק המשכנתאות הוא 2% בלבד) - כל אלה מחייבים חשיבה רציונלית והתאמה של גודל המשפחה למצב הכלכלי.

ללא ספק החברה הערבית עברה תמורות רבות ושינוי מבני כלכלי וחברתי. העלייה המשמעותית בשיער ההשכלה במיוחד בקרב נשים שינה והשפיע בצורה משמעותית על אורח החיים בחברה הערבית, מה שגרם לירידה בשיעור הילודה בעשור האחרון.

כמו כן, למצב הכלכלי ולמחסור בקרקעות לבנייה יש מכנה משותף, והוא ששניהם מהגורמים המסבירים את התופעה לירידה בשיעור הילודה ובעלייה בשיעור האלימות והפשיעה בחברה הערבית בעשור האחרון.

הכותב הוא משפטן ורואה חשבון, מרצה במחלקה לכלכלה, המכללה האקדמית ספיר