מחירי החיטה מזנקים לשיא שלא נראה מאז משבר הסאבפריים

בידודה של רוסיה מהמערב ושיתוק הנמלים בים השחור גורר עליית מדרגה בזינוק של מחירי הסחורות. לצד זינוק של מחיר חבית נפט מעל ל-111 דולר, למרות שחרור מהמלאים של 60 מיליון חביות מצד ארה"ב, מחירי החיטה עולים בחדות לשיא שלא נראה מאז ערב משבר הסאבפריים ב-2008. באופן חסר תקדים הופעל הבוקר מנתק זרם במסחר על החיטה בבורסות הסחורות של שיקגו, וכעת החוזים העתידיים על החיטה מזנקים ב-7.5% ומחירי הפחם קופצים בכמעט 10% ליותר מ-300 דולר.

לצד ניתוק הקשרים כלכליים של עשרות שנים מצד חברות הנפט הגדולות בעולם, גם ענקיות התובלה מרסק (Maersk) וחברת הספנות של הים התיכון (MSC) הצטרפו אתמול למגמה והפסיקו לתת שירותים בנמלים רוסים. אמנם לכלכלת רוסיה יש נתח קטן מהתוצר העולמי (1.9%) ולאוקראינה חלק קטן עוד יותר (0.18%), אבל הן מהיצואניות הגדולות גם למדינות המזרח וגם לאירופה והמערב, של חיטה, תירס ועוד סחורות חקלאיות. שתי המדינות יחד אחראיות ל־29% מיצוא החיטה בעולם, על פי נתונים ממשרד החקלאות האמריקאי. המשק הישראלי מושפע באופן עקיף מההתפתחויות בעולם. משקל הסחר מול רוסיה (יצוא כ-1.5% ויבוא כ-0.6%) ואוקראינה (סביב 0.25% יבוא ויצוא) נמוך, כך שהסיכון העיקרי מההרעה הגיאו-פוליטית טמון בתרחיש שבו ההתפתחויות יובילו להאטה משמעותית בגוש היורו. 

בתוך כך, היום פורסמו נתוני האינפלציה בגוש האירו שהצביעו על עלייה בפברואר לשיא כל הזמנים -5.8% לעומת הצפי ל5.6%. העלייה במחירי הסחורות צפויה להאיץ את האינפלציה בעולם אך גם להאט את הצמיחה, מה שצפוי לעמוד בלב הדילמה של הבנקים המרכזיים באם להמשיך בכוונתם להעלאות את הריבית על מנת לרסן את האינפלציה. משקי הבית במקומות רבים בעולם ירגישו את המשבר בדרך של עליית מחירי המזון, כשעוד קודם למשבר אלו עלו על רקע העלייה במחירי התשומות שנרשמה כתוצאה משיבושים בשרשרת האספקה העולמית בשל הקורונה. חברות המזון עשויות לנצל את העלייה במחיריי הסחורות החקלאיות, להקדים ולהעלות מחירים עוד לפני השפעת השיבושים ביצוא. יחד עם זאת, המשק הישראלי נערך למשבר כפי ששר האוצר אביגדור ליברמן אמר בשבוע שעבר לגלובס. לדבריו, בכירי משרד האוצר כבר עשו הערכת מצב בערב שלפני הפלישה לאוקראינה, כשבמסגרת הערכת המצב נבחנו מלאי החיטה, הדלק, והפחם של ישראל כדי למנוע מצב בו מלאי המדינה יתרוקנו. 

חשש מהאטה תוך כדי עלייה באינפלציה - סטגפלציה

על פניו ההאצה בסביבת האינפלציה לא משאירה ברירה לפד אלא להתחיל בתהליך של העלאה הדרגתית של הריבית, אבל השווקים מעריכים שהכלכלה לא תוכל להכיל העלאות ריבית מתמשכות ועולה האפשרות להאטה תוך כדי עלייה באינפלציה - כלומר, סטגפלציה.

לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות איי.בי.איי, "המשק הישראלי תלוי במידה רבה יותר במידת ההצלחה של הפד למתן את סביבת האינפלציה בארה"ב מבלי להוביל להאטה חריפה. עד כה, למרות שהזרמת הנזילות מצד הפד נמשכה, הספיקו החששות לירידה ניכרת בנזילות ולעלייה בסביבת הריבית בכדי להוביל לסנטימנט שלילי בנכסי הסיכון עם דגש על סקטור הטכנולוגיה, שאליו חשוף מאוד היצוא הישראלי. מכיוון שסביבת המכפילים בסקטור הטכנולוגיה עדיין גבוהה, הסקטור ממשיך להיות רגיש מאוד לסביבת האינפלציה בארה"ב מחשש לריסון מואץ מצד הפד, ומציב סיכון גבוה יותר להתמתנות הפעילות בסקטור הטכנולוגיה המקומי, לאחר ההאצה בשנתיים האחרונות".

להמשך העלייה במחירי הסחורות בעולם, עם דגש על מחירי האנרגיה, יהיה ביטוי באינפלציה בשוק המקומי שחרגה מהיעד של בנק ישראל והסתכמה ב-12 החודשים האחרונים ב-3.1%. גוזלן מעריך כי מדדי המחירים לצרכן פברואר מרץ צפויים לנוע סביב 0.4%-0.5% כל אחד עם השפעה ניכרת של מחירי האנרגיה ולבסס את הקצב השנתי מעל לגבול העליון של היעד לפחות על אמצע השנה.

"העלייה באינפלציה בפועל ובציפיות לאינפלציה לטווחים הקצר-בינוני מחזקת את ההערכה להעלאת ריבית בנק ישראל בהחלטה הקרובה באפריל", הוסיף גוזלן. "כמו כן, קיים סיכוי גבוה להעלאה נוספת ביולי, שכן סביבת האינפלציה בעת ההחלטה צפויה אף היא להיות מעל לגבול העליון של היעד. עם זאת, מעבר להחלטות אלו, המשך העלאת הריבית באופן המגולם בשוק הבין בנקאי מאופיין להערכתנו באי ודאות גבוהה. הסיבה לכך טמונה באופן ההתפתחויות הגלובליות הן מבחינת הפעילות והן מבחינת ההשפעה המצטברת של העלאות הריבית בארה"ב, כל זאת כאשר קצב האינפלציה השנתי צפוי להתמתן לאורך המחצית השנייה ובהדרגה תורגש גם השפעת הרפורמות להגברת התחרותיות".