הקריפטו כאן כדי להישאר, ואסדרת התחום היא צו השעה

שר האוצר אביגדור ליברמן, הביע לאחרונה דאגה מהגידול המתמשך של תחום הקריפטו וה-NFT, הן באשר להשלכותיו על המלחמה העולמית בהלבנת הון והן באשר להשלכות התחום על פעילות המערכת הפיננסית. ואכן, השר מודאג ובצדק. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת יצירת מטבעות דיגיטליים, בעלי ערך מסויים, הניתנים להעברה מיד ליד ללא תלות בצד שלישי מרכזי שיהיה אחראי על המנגנון.

דמיינו לעצמכם שכרטיס להופעה שרכשתם באינטרנט נשלח אליכם באמצעות הדואר האלקטרוני, בקובץ JPEG או PDF, ויש עליו ברקוד, שייסרק בשער הכניסה להופעה. אתם יכולים למכור את הכרטיס לאדם אחר, ולהעביר לו את הקובץ בדואר האלקטרוני או בווטסאפ. הבעיה היא שאפשר להעביר את הקובץ הזה למספר בלתי מוגבל של אנשים, ואדם לא הגון יכול למכור את אותו כרטיס ליותר מאדם אחד, למרות שרק אחד הקונים (זה שהגיע ראשון לשער) יצליח להיכנס להופעה. טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותרת את הבעיה הזו, ללא צורך בשומר עם הסורק שעומד בשער. ביטקוין, למשל, הוא מטבע דיגיטלי בעל ערך, שיכול לעבור רק לאחד בכל פעם, ללא צורך בצד שלישי מרכזי שיאשר או לא יאשר את ההעברה.

תעשיית הארנקים הדיגיטליים: כפטריות אחרי הגשם

מדובר במערכת מקבילה למערכת הפיננסית ובייחוד לתעשיית הבנקאות הקונבנציונלית. אנשים מעבירים תשלומים אחד לשני באמצעות קריפטו, ועוקפים בכך את המערכת הבנקאית. אנשים מחזיקים הון רב בארנקי קריפטו במקום להחזיק אותו בחשבונות בנק, ומשקיעים אותו בקריפטו ובמוצרים נגזרים בעולם הקריפטו במקום להשקיע אותו במערכת הפיננסית הקונבנציונלית. כאשר מדובר בהיקפים נמוכים יחסית (ולמרות שמדובר בסכומים הולכים וגדלים, עדיין מדובר בהיקף נמוך ביחס להון המוחזק ומנוהל במערכת הפיננסית המוכרת) - תעשיית הקריפטו פועלת כגורם משבש (disruptor) המניע את המערכת הקונבנציונלית להשתכלל ולהשתפר; כאשר מדובר בהיקפים גבוהים - תעשיית הקריפטו עלולה לייצר סיכון סיסטמי רוחבי לכלכלה.

כאשר הון נשמר ומועבר במערכת מקבילה למערכת הפיננסית המוכרת, מתגבר הסיכון להלבנת הון. כיום, המערכת הפיננסית הגלובאלית פועלת על פי סטנדרטים בינלאומיים של זיהוי ומעקב אחרי תנועות כסף בתוך המערכת, במטרה להילחם בנסיונות הבלתי פוסקים של גורמים עבריניים להכניס כסף שמקורו בעבירה לתוך המערכת הפיננסית, לטשטש את מקורו האפל, ולהשתמש בו כאילו הופק באופן לגיטימי.

אך יש לזכור שלצד הסיכונים, גלומים בעולם הקריפטו יתרונות טכנולוגיים אדירים. המדובר בטכנולוגיה שתשנה את האופן שבו המערכת הפיננסית פועלת, וזה ישפיע על כל אחת ואחד מאיתנו. כיום, כדי להחזיק דולרים צריך חשבון מט"ח בנוסף לחשבון העו"ש השקלי, כדי לסחור בניירות ערך צריך לפתוח חשבון ייעודי נוסף, ולפני שטסים לחו"ל אנחנו מצטיידים במזומן במטבע המקומי כדי לחסוך בעמלות ההמרה של חברות כרטיסי האשראי. העברות בינלאומיות הן כבר עניין שלוקח שבועות. בעתיד הקרוב יכול להיות לנו ארנק דיגיטלי אחד, שיחזיק באיזה מטבעות שאנחנו רוצים ויתמוך בכל פעולה פיננסית שנבצע, בארץ או בחו"ל, בצורה מידית ובטוחה. נשמע נהדר, נכון? האמת היא שלא מדובר בחזון אוטופי. הטכנולוגיה שתתמוך במציאות הזו כבר כאן, ומה שחסר כדי שזה יקרה זו רגולציה.

כל עוד החשש להלבנת הון מרחף מעל תחום הקריפטו, בנקים יתייחסו בחשדנות לכסף שמקורו במטבעות דיגיטליים, וכל עוד ספקי השירות בתחום הקריפטו יפעלו ללא פיקוח, רכושם של הלקוחות אינו בטוח. בהיקפי פעילות גדולים - כשלים יכולים להשפיע על כולנו פה. רגולציה נכונה ומדוייקת שתכניס את תעשיית הקריפטו, המתנהלת כיום במעין יקום מקביל למערכת ה"קונבנציונלית", היא הפתרון היחיד. רגולטורים בעולם עדיין מהססים לייצר אסדרה בתחום (ולא, אכיפה אגרסיבית ללא יצירת כללים ברורים למי שאינו רוצה להסתבך, כפי שקורה כיום בארצות הברית, אינה הדרך הנכונה לפקח על תחום הקריפטו).

אבל במהלך מעניין, ראשי תעשיית הקריפטו פועלים כדי למלא את הוואקום הרגולטורי. באמצע פברואר 2022 הודיעה חברת קוינבייס , בורסת מטבעות דיגיטליים שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, שקבוצה של 18 חברות בכירות בתעשיית הקריפטו, (ביניהן פידלטי , קראקן, רובין-הוד  ועוד) בהובלתה פיתחה פלטפורמה טכנולוגית שתאפשר לספקי שירות בתחום לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בתחום איסור הלבנת הון בכל הקשור בהעברות של נכסים דיגיטליים. היוזמה צפויה להתרחב גם למדינות באירופה ובמזרח הרחוק, ולהפוך לסטנדרט התנהגות שמי שאינו עומד בו למעשה לא יוכל לפעול בתעשיה.

זהו צעד ראשון וחשוב ביצירת מטריה רגולטורית שתפקח על תעשיית הקריפטו. את הצעד הבא צריכים לעשות הרגולטורים, במטרה להביא לשילובה של תעשיה זו בתוך המערכת הפיננסית הקיימת בשלב הראשון, ולשיפורה לטובת הציבור כולו בשלב השני.

הכותב הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע ג'פה לנדה, ובעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך