תעשיית קרנות הנאמנות בישראל שינתה בפברואר באופן סופי את הכיוון - יחד עם השווקים הפיננסיים. לאחר רצף ממושך של גיוסים, שנחלש מאוד בינואר, נרשמו בפברואר פדיונות בהיקפים גדולים של כ-3.5 מיליארד שקל, במיוחד בחלקו השני של החודש. הפדיונות האלה מגיעים אחרי שבינואר גייסה התעשייה 3 מיליארד שקל, כך שמתחילת השנה מדובר בפדיון של כחצי מיליארד שקל.
בחודש שעבר עברו רוב הגופים הגדולים לפדיונות, ובראשם אלטשולר שחם עם פדיון של 1.2 מיליארד שקל. בינואר פדה בית ההשקעות כ-800 מיליון שקל, בזמן שרוב בתי ההשקעות הגדולים גייסו, כך שמתחילת השנה הוא כבר פדה 2 מיליארד שקל. יחד עם הפדיונות של נובמבר-דצמבר, יצאו מהקרנות של אלטשולר שחם בארבעת החודשים האחרונים מעל 3 מיליארד שקל.
הפדיונות באלטשולר שחם הם לא רק בקרנות, אלא גם בקופות הגמל וההשתלמות, והם נובעים מביצועי חסר בהשקעות בשנה האחרונה בכל אפיקי ההשקעות. מאז יולי הצליחו המתחרים בשוק הגמל לנייד אליהם מאלטשולר שחם יותר כספים מאלה שבית ההשקעות העביר אליו מהמתחרים.
איבד למתחרים 15 מיליארד שקל בחצי שנה
בין יולי לינואר האחרונים איבד אלטשולר שחם למתחרים סכום אסטרונומי של 15 מיליארד שקל, 3.4 מיליארד מתוכם בינואר לבדו. גם בקרנות הפנסיה הוא עבר לאבד כסף למתחרים, לראשונה מאז הוקמה קרן הפנסיה שלו בשנת 2008. בקרנות הנאמנות הפדיונות הן על רקע התגברות דירוגי המכירה במערכות הבנקאיות, לצד סגירת תיקים בחברת ניהול התיקים, שרובם מנוהלים בקרנות נאמנות.
בתעשיית הקרנות אלטשולר פעיל רק בתחומי הקרנות המנוהלות והמחקות, כך שהוא לא נהנה מהעובדה שדווקא בתחום קרנות הסל נרשמו בחודשיים האחרונים גיוסים בתעשייה. בחודש פברואר אי-הנוכחות שם דווקא שיחקה לטובתו, כאשר בתעשיית קרנות הסל נרשמו בפברואר פדיונות של כ-470 מיליון שקל, אחרי גיוסים של מעל 2 מיליארד שקל בינואר.
שי ירון, מנהל קרנות הנאמנות של אלשטולר שחם, הסביר כי "בבית ההשקעות שלנו יש חשיבה לטווח ארוך - אנחנו משקיעים לטווח הארוך ומקבלים החלטות לטווח ארוך. אנחנו לא חושבים שהתנהלות לזמן קצר משפרת את התשואה של הלקוח. לאלטשולר שחם יש את כמות הקרנות האקטיביות הוותיקות (מעל 10 שנים) הכי גדולות בשוק, יותר מפי שניים ממה שמקובל בתעשייה, וזו הדרך היחידה להתרשם מהיכולות שלנו. ב-2020 היינו המגייסים הגדולים והנה עכשיו אנחנו פודים. יש איזה תבנית בענף שמעודדת משקיעים לא להתמיד, אלא לקפוץ בין קרנות. זאת טעות. הנתונים שלנו מראים שעדיף להישאר ולהתמיד עם מנהל אחד טוב בטווח הארוך".
לצד אלטשולר שחם, גם הגופים הגדולים הנוספים בשוק ירצו לשכוח את פברואר. מגדל שוקי הון, שהיה המגייס הגדול ביותר במשך כמעט שנתיים, פדה בחודש שעבר כחצי מיליארד שקל, וגם מיטב דש (442 מיליון שקל), הראל (388), קסם (364) ופסגות (268) פדו סכומי כסף גדולים מאוד. לעומתם דווקא הגופים הקטנים סיימו את החודש עם גיוסים, בהובלת אפסילון (90 מיליון שקל), איילים, פורסט ותמיר פישמן.
ההסבר לפערים בין תוצאות הגופים הגדולים לתוצאות הקטנים נעוץ בין היתר בכך שחלק מהגופים הגדולים גייסו הרבה מאוד כסף בחודשים האחרונים, ומדובר מה שנקרא "כסף חם", שבורח בעתות משבר. החברות הגדולות גייסו בעיקר בקרנות מעורבות בחודשים האחרונים - ואלה מוצרים מוטי אג"ח וסולידיים, שבגלל הירידה באג"ח נרשמו בהם פדיונות.
מגדל שוקי הון, שהייתה כאמור המגייסת הגדולה של 2021, גייסה אשתקד בהרבה מוצרים מנייתיים בחו"ל ובאג"ח - ושניהם נפגעו מאוד בימים האחרונים (רוב הפדיונות היו בחלק השני של החודש, עם פתיחת המלחמה).
סיבה אפשרית נוספת היא שבחברות קטנות לעיתים הקרנות משמשות לפעילות של ניהול תיקים, וזו פעילות שלא פעם קל יותר לשמר בה את הלקוחות בתקופות סוערות, ולכן הן רשמו פחות פדיונות ונפגעו פחות.
האקטיביות הובילו את הפדיונות, הכספיות עצרו את הדימום
מאחורי הפדיונות הגדולים בשוק קרנות הנאמנות עומדות כמה סיבות. ראשית, המלחמה באוקראינה גרמה במהלך החודש ירידות בשוקי העולם, למרות שמדובר היה בירידה מתונה יחסית לעומת התחזיות.
הגורם המרכזי לירידות, מעבר למלחמה באוקראינה, היה החשש מעליית ריבית מהירה בארה"ב, ולכן מי שהובילו את המגמה היו המניות עם המכפילים הגבוהים, בעיקר מניות הטכנולוגיה והצמיחה. מיעוט החברות האלה הוא אחת הסיבות לביצועי היתר של הבורסה בישראל, כמו גם התמחור האטרקטיבי יותר בהשוואה לעולם והעובדה שבישראל יש יותר מניות ערך - תחום שמתפקד היטב בחודשים האחרונים.
בשוקי המניות בעולם נרשמו ירידות בפברואר. מדד S&P 500 ירד ב-3% וכבר איבד 8.2% השנה, והנאסד"ק ירד כ-3.4%, והוא נמוך ב-12% מהרמה שבה החל את השנה. במהלך פברואר נכנס הנאסד"ק לטריטוריה המכונה "שוק דובי", לאחר שהשלים ירידה של מעל 20% מהשיא (שהיה בנובמבר האחרון). בגרמניה ובצרפת נרשמו החודש ירידות חדות יותר.
מנגד, בדומה למגמה של החודשים האחרונים, השוק הישראלי המשיך להפגין ביצועי יתר גם בפברואר, בעיקר בכל הקשור למניות בת"א. בניגוד לירידות שנרשמו בכל העולם, השוק הישראלי מסיים את פברואר עם עליות בת"א-35 (2.9%) ובת"א-125 (1.25%).
גם מניות הבנקים, שהובילו את 2021 בבורסה המקומית, בלטו בפברואר עם תשואה חיובית של מעל 2.7%. מי שבלט במיוחד בת"א היו מניות תשתיות הגז והנפט על רקע הזינוק במחירי הסחורות בשל המלחמה באוקראינה. מדד ת"א נפט וגז קפץ החודש ב-8.6% והיה הסקטור הבולט של פברואר.
אולם, כאמור, למרות החוזקה של השוק הישראלי, שוק קרנות הנאמנות סיים את החודש עם פדיונות גדולים. הקרנות האקטיביות המסורתיות סיימו את החודש עם פדיון גדול של כ-2.7 מיליארד שקל. בתעשייה הפסיבית נרשם פדיון כולל של כ-870 מיליון שקל, והקרנות המחקות סיימו את החודש עם פדיון של כ-120 מיליון שקל, בעוד שקרנות הסל פדו כ-750 מיליון שקל.
על פי בית ההשקעות מיטב דש, הגיוסים המשמעותיים ביותר החודש נרשמו במפתיע בקטגוריית מניות בארץ, ומרבית הגיוס הגיע מן הקרנות המחקות. למרות הטלטלות היומיות שאפיינו את שוק המניות בישראל, הקטגוריה גייסה סכום של כ-70 מיליון שקל בקרנות האקטיביות, וגיוס של כ-270 מיליון שקל בקרנות הפסיביות.
לעומת זאת, הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו החודש פדיון כ-290 מיליון שקל בקרנות הנאמנות האקטיביות, ואת הפדיון הגדול ביותר החודש בתעשייה הפסיבית, בסכום של כ-540 מיליון שקל, פדיון שהתחלק בין קרנות הסל, שפדו כ-230 מיליון שקל, ובין הקרנות המחקות, שפדו כ-310 מיליון שקל.
במקביל, על רקע העלאות הריבית הצפויות השנה ועליית התשואות במק"מים אחרי תקופה ארוכה של קיפאון סביב 0%, נבלמה יציאת הכספים המסיבית מהקרנות הכספיות. הקרנות הכספיות באופן כללי לא גייסו ולא פדו בפברואר, אבל היה פער גדול בין הקרנות הכספיות השקליות, שגייסו כ-160 מיליון שקל, ובין הקרנות הכספיות הדולריות, שפדו כ-160 מיליון שקל.
נכון לסוף ינואר היקף הקרנות המנוהלות עומד על 217 מיליארד שקל, לעומת 221 מיליארד שקל בסוף ינואר 2022. התעשייה הפסיבית מנהלת כ-168 מיליארד שקל, לעומת 172 מיליארד שקל שניהלה בסוף ינואר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
