כרית הביטחון של פוטין החלה לרעוד, והמשקיעים הקפיצו את מחיר הנפט

בחודשים האחרונים העריכו אנליסטים כי מלחמה באוקראינה תזניק את מחירי הנפט הגולמי ל־120 דולר לפחות, תסריט שרבים מהם חישבו כ"ודאי" במקרה של מלחמה. ובעוד שהמחירים לא זינקו עד עכשיו באופן כה חד, בין היתר בגלל שמדינות המערב שתלוית בחברות האנרגיה הרוסיות, דאגו כי הסנקציות לא יפגעו בהמשך קצב זרימת הגז והנפט - דווקא יוזמות פרטיות של תאגידים ולחצים גוברים להשית סנקציות גם על האנרגיה הרוסית, החלו להלחיץ את השווקים.

חברת הייעוץ בתחום הסחר Energy Finances העריכה כי 70% מתוצר הנפט הגולמי הרוסי "נאבק כעת למצוא קונים". תגובת המשקיעים, כך מלמדים הנתונים, לא איחרה לבוא: הנפט הגולמי שבר ביום ד' שיא של שבע שנים במסחר, כשזינק מעל רף של 113 דולר, ואילו הגז האירופי טיפס גם הוא ביותר מ־50%.

הזינוק במחירים הגיע בין היתר בעקבות הלחץ הציבורי מצד מחוקקים אמריקאים משני צדי המפה הפוליטית בימים האחרונים להכריז בהקדם על סנקציות גם על מגזר האנרגיה הרוסי, מתוך הבנה כי כל עוד הגז והנפט הרוסיים נשארים מחוץ לתמונה, פוטין יוכל להמשיך בתכניותיו, ללא הפרעה כמעט. עדיין לא ברור אם נשיא רוסיה נע באי־נוחות בכיסאו בימים, אך כן אפשר להעריך במידה לא קטנה של ודאות, שכרית הביטחון הפיננסית האנרגטית שלו נמצאת בסכנה.

 הפגנה נגד השימוש בגז ונפט רוסי ש"ממנים את המלחמה באוקראינה" בגמניה, שבת / צילום: Reuters

ובין אם באופן ישיר, בעקבות שינוי בעמדות מדינות המערב בלחץ דעת הקהל, או כתוצאה מחסימת הפעילות הבנקאית המאפשרת את היצוא, מחירי הנפט המזנקים, בין היתר, עושים כך מתוך הערכה שמגזר האנרגיה שאחראי לקרוב ממחצית מהכנסות המדינה, עשוי לעמוד בקרוב בפני סנקציות מערביות. עד כה, המערב היה זהיר, וניסה למנוע פגיעה ביבוא האנרגיה שלו - ובמצבו הכלכלי - למרות הסנקציות חסרות התקדים שהטיל על רוסיה. כעת, ייתכן שהשוק מעריך כי מדיניות זו כבר אינה בת־קיימא.

ולא שלא נעשים ניסיונות לבטל מראש את הזינוק במחירים. ביום שלישי לדוגמה יצאה הודעה על אספקת חירום מיידית של 60 מיליון חביות מצד ארה"ב ובעלות בריתה. אך לשווא. ההודעה לא הצליחה לצנן את שוק הנפט הגולמי.

ביידן יצטרך להתמודד עם ההשלכות

כל יום שעובר מלמד עד כמה ההשפעה של המלחמה באוקראינה על הבורסות מורכבת ומשתנה מיום ליום, אולם ההשלכות שלה בתחום הסחורות ברורות לחלוטין. בנוסף ולנפט ולגז, המסחר בחיטה בבורסת הסחורות של שיקגו הופסק בגלל עליית המחירים החדה, שהסתכמה ב־30% בשלושה ימי מסחר בלבד. כך גם לגבי מחירי האלומיניום, הפלדה, הפחם, התירס ודגנים אחרים שזינקו מעלה.

החשש המרכזי כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה והדגנים הוא מהשפעה משולבת שתקטין את הצמיחה ותעלה עוד יותר את האינפלציה. עליית המחירים בבריטניה הגיעה לשיא של עשורים עם 5.5% בחודש האחרון, ובתי השקעות חוזים עלייה לאינפלציה חודשית של 7%, בשל מחירי האנרגיה המזנקים. באיחוד האירופי עמדה האינפלציה על 5.8% בפברואר, עלייה לעומת החודש שעבר. התחזיות המוקדמות לפיהן האינפלציה תחזור ליעד של 2% עד סוף השנה נראות כעת אופטימיות, בהתחשב במצב החדש.

הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, שהזהיר בימים האחרונים מההשלכות של המלחמה באוקראינה על מחירי האנרגיה, ואמר לאמריקאים כי היא תגיע לכיס שלהם, צריך כעת להתמודד עם ההשלכות הללו בפועל. אופ"ק - שחתמה בעבר על הסכם תיאום תפוקה עם רוסיה - תתכנס לדון בהגברת התפוקה במהלך היום, אולם אינה צפויה להכריע בעניין.

רוסיה היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, אחרי סעודיה. היא מייצאת בין ארבעה לחמישה מיליון חביות נפט גולמי ביום. היא ספקית הדלק השנייה בגודלה לארה"ב, בין היתר, ולפי הערכות אמריקה רכשה נפט רוסי בשווי 18 מיליארד דולר ב־2021. היא גם הספקית הגדולה ביותר של פחם, גז טבעי ונפט לאיחוד האירופי. אם אפילו חלק גדול מכך ייגרע מהשוק (אנליסטים מעריכים פגיעה ביצוא של 10% בלבד עד כה), מחירי האנרגיה עשויים לזנק עוד יותר.

"לא רוצים לגעת בחביות הנפט הרוסיות"

במקביל, ההשלכות של החרם המיידי של חברות ועסקים מהמגזר הפרטי - שלא היו צפויים לפני המשבר והפכו למציאות בימים האחרונים - הופכים את הסחר עם רוסיה ל"תפוח אדמה לוהט", גם מעבר לסנקציות הממשלתיות. "אף אחד לא רוצה לגעת עכשיו בחביות רוסיות", אמר סוחר בתחום הנפט מניו יורק ל"רויטרס".

לדבריו, הנפט שנשלח כעת למערב בספינות הוא בעיקר התוצר של עסקאות שנחתמו לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה. "אף אחד לא רוצה להיראות עכשיו כאילו הוא קונה סחורות רוסיות, שמממנות את המלחמה נגד האזרחים באוקראינה", הוסיף. בהתאם, מחיר חבית נפט גולמית אוראל רוסית נמוך ב־20 דולר ממחיר חבית ברנט'ס.

ענקיות הנפט הבינלאומיות ברחו מרוסיה

ענקיות הנפט העולמיות מיהרו בימים האחרונים לברוח מרוסיה. "בריטיש פטרולאום" הודיעה על מכירה מיידית של 20% בהם החזיקה ב"רוסנפט" הממשלתית הרוסית - מכירה שלא יצאה עדיין לפועל בגלל השעיית המסחר ואיסור רוסי על חברות זרות למכור אחזקות; גם "של" הודיעה על חיסול מיידי של האחזקות שלה בפרויקט גז מונזל יחד עם "גזפרום" בצפון רוסיה; אתמול הודיעה גם "אקסון מוביל" כי תנתק את הקשרים עם רוסיה ותחסל את הפעילות במדינה. "אנו מתחילים בצעדים להפסיק את הפעילות שלנו ולצאת מפרויקט סחלין־1" הודיעה החברה, שנחשבה בעבר למקורבת במיוחד לרוסיה. גם אקווינור הנורבגית הודיעה על משיכת השקעותיה ופעילותה במדינה.

הזינוק בנפט מלווה בזינוק בכל תחום האנרגיה, כולל תוצרי לוואי הקשורים לו כמו פלדה ואלומיניום. באירופה הזינוק האדיר במחיר הגז - 55% בימים האחרונים לרמה של 194 אירו למגה־ואט שעה - מביא לחשש מההשפעות ארוכות־טווח.

שר הכלכלה הגרמני, רוברט האבק, שמבקר בוושינגטון בימים אלה, הבטיח לגרמנים בבוקר יום רביעי כי למדינה "יש מספיק גז טבעי ומקורות אנרגיה לאביב ולקיץ". הוא סירב לפסול את הארכת תקופת הפעילות של תחנות הכוח הפחמיות, שגרמניה שאפה לסגור עד 2030, ואמר כי "הבטחת אספקת האנרגיה בגרמניה גוברת על שיקולי המאבק בשינויי האקלים". עם זאת, הוא הבהיר כי גרמניה צריכה להשקיע באנרגיות מתחדשות כדי להגיע לעצמאות אנרגטית.

השפעות עקיפות בלבד על ישראל, בינתיים

לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות איי.בי.איי, "המשק הישראלי ממשיך להיות מושפע באופן עקיף מההתפתחויות בעולם. משקל הסחר מול רוסיה (יצוא כ־1.5% ויבוא כ־0.6%) ואוקראינה (סביב 0.25% יבוא ויצוא) נמוך, כך שהסיכון העיקרי מההרעה הגיאו־פוליטית טמון בתרחיש שבו ההתפתחויות יובילו להאטה משמעותית בגוש האירו. לעומת זאת, המשק הישראלי תלוי במידה רבה יותר במידת ההצלחה של הפד למתן את סביבת האינפלציה בארה"ב מבלי להוביל להאטה חריפה".

להמשך העלייה במחירי הסחורות בעולם, עם דגש על מחירי האנרגיה, יהיה ביטוי באינפלציה בשוק המקומי שחרגה מהיעד של בנק ישראל והסתכמה ב־12 החודשים האחרונים ב־3.1%. גוזלן מעריך כי מדדי המחירים לצרכן פברואר מרץ צפויים לנוע סביב 0.4%־0.5% כל אחד עם השפעה ניכרת של מחירי האנרגיה ולבסס את הקצב השנתי מעל לגבול העליון של היעד לפחות על אמצע השנה.

גיא בן סימון