"התחיל הווייב של פורים, אבל בראש כבר האקשן של פסח": ביקור ברשת "הסטוק"

במטבחון של:

רשת "הסטוק"

משתתפים בשיחה:

1. דודו שליקר, בן 39, נשוי + 3, מנהל מכירות ארצי. 4 חודשים בחברה
2. שיר פנחס, בת 24, נשואה, קופאית ומוכרת. 9 שנים בחברה 
3.  בניה אבקסיס, בן 26, בזוגיות, אחראי משמרת. שנתיים בחברה 

על מה מדברים:

איפה אנחנו? בקניון רננים ברעננה, בסניף הדגל של רשת "הסטוק", מתוך 33 הסניפים. כמו כל חנויות הדיסקאונט, המוצרים פה זולים והכמויות גדולות. אך המיקום בקניון מבקש לשדר סטייל. "בעולם הסטוק אין שירות ואין עיצוב מיוחד. אבל אנחנו מתנהלים אחרת", מסביר דודו שליקר, מנהל המכירות.

"איש מכירות בדם". שליקר הגיע לרשת לאחר 15 שנה בעולם הקמעונאות. "בקורונה הבנתי שהחיים זה לא רק עבודה ותכננתי חופשה ארוכה". ואז התקשר אליו בעלי הסטוק, עופר ברק, והציע לו להיות מנהל המכירות. "אני איש מכירות בדם. גם אם אדבר על אשתי זה יהיה בפאשן ומכירתיות". את הבוקר הוא מתחיל ברפרוף על האפליקציה של הרשת "לראות את ביצועי המכירות. יש לי גם קבוצות ווטסאפ של החנויות, קרית גת, קסטינה, רמלה. אני מג'נגל ביניהם ומתעדכן".

מקפצה בזוגיות. שיר פנחס, קופאית בת 24, עובדת ברשת מאז התיכון. "התחלתי בגיל 15, בסניף בת ים". ובניה אבקסיס, אחראי המשמרת, פה בשביל "מקפצה בזוגיות. חברה שלי מרעננה, ועברתי לגור איתה". הוא מגיע ב-8:30 בבוקר "ומוודא שהסחורה החדשה מונחת במדפים לפני פתיחת הדלתות".

הפרלמנט של יוסף. בכל משמרת יש צוות קבוע. "עובדי הבוקר שלנו, עוזי, קובי, יוסף לוגסי ויוסף ראובן, נפגשים כל בוקר ל"פרלמנט הסטוק" ברולדין. לפעמים אני מצטרף אליהם", מספר אבקסיס. "זו מסורת שמחברת ביננו. אם יש לקובי אזור מסוים ועוזי ראה שהמדף לא מסודר - אז הוא יסדר. הסטוק נתפס כמסחרה אבל יש פה רגש".

וייב של פורים. בחנות יש כבר אווירת חג: "התחיל הוייב של פורים. אנשים קונים המון אביזרים ופיצ'פקס", אומר שליקר. פנחס מרגישה לרגע מוכרת בקסטרו: "כקופאית אנשים מתייעצים איתי 'תגידי, איך התחפושת הזאת?'". ואבקסיס כבר שקוע בדבר הבא: "כל הגלגלים בראש זזים לקראת האקשן של פסח. איפה ישב כל דבר, מה יהיה בכניסה, מה במדפים. זה הרבה מאוד עבודה".

כמו קופה ראשית. פנחס רואה דמיון בין הסדרה לחיים האמיתיים. "יש לקוחות של 'נו, כמה זמן התור' ו'למה את מתעכבת', וחלק שקטים. אבל אם היו שמים לנו מצלמה בקופה, זה לא היה מעניין", היא צוחקת. "הקופאיות פה יותר חייכניות". אבל, היא מודה: "עבודה עם לקוחות זה קשה. אם לקוח כועס אני נושמת עמוק. אני הפנים של הרשת".

איפה הקופאית. כמו כל מקום, גם פה סובלים ממצוקת כוח אדם עקב בידודים. אבקסיס: "קופאית חסרה זה תור ארוך, ותור ארוך זה לקוחות לא מרוצים. המשפט הכי מוכר פה זה 'למה אין עוד קופה'".

צהריים בחדרון הקטן. את ארוחת הצהריים הם אוכלים יחד בחדרון קטן ומבולגן, שמתפקד כמשרד. שליקר אוכל כל פעם במקום אחר. "תלוי בפגישה. לפעמים אני אוכל לבד בדרך בכביש 6 בדור אלון, במקביל למיילים. משלב בין פקקים, חניה ועבודה".

עובדים ומבזבזים. אחת התופעות הנפוצות בחנות היא שאנשים מוציאים יותר משתכננו. פנחס: "אנשים אומרים בקופה 'נכנסתי לקנות משהו קטן ב-20 שקל ויצאתי עם 500 שקל". גם העובדים נופלים: "בזבזתי המון מאז שאני כאן", מודה שליקר. "לא קורה שאני חוזר בלי בובה לילדה או משהו לבית. חמותי אמרה לאשתי 'מה את רוצה? ירקן מביא עגבניות, והוא מביא שמיכות פוך".