האינטרנט באוקראינה עובד כרגיל. מה יקרה בישראל בזמן מלחמה?

בימים האחרונים אמנם ישנם דיווחים ברחבי העולם על עומסים בתשתיות האינטרנט באוקראינה, אך בהתחשב במצב הקשה במדינה לא מדובר בעומסים נרחבים. מעבר לכך, ניתן אפילו להגיד שהאינטרנט מתפקד מעבר למצופה בזמן מלחמה.

העמידות של האינטרנט האוקראיני מפתיעה אף יותר לאור העובדה שמי שתוקף את המדינה זו רוסיה, שנחשבת למעצמת סייבר. "זה נראה טבעי וברור שרוסיה תרצה שהאינטרנט מאוקראינה ימשיך לתפקד? שכתבים יוכלו לדבר ואנשים יוכלו ליצור קשר, לתאם מיקומים ולשלוח תמונות על שיירות? אולי ביום הראשון, רוסיה אמרה שהיא לא תוקפת שום דבר חוץ ממטרות צבאיות, אז כביכול יש היגיון של לחוס על אינטרנט. אבל ברגע שהרוחות פנו נגדם, למה האינטרנט של אוקראינה עדיין למעלה?", שואל גור שץ, נשיא וסמנכ"ל תפעול של חברת Cato Networks. 

לשץ, שהחברה שלו מספקת לארגונים תשתית תקשורת בסיסית לצד מעטפת אבטחה מתקדמת באמצעות ענן, יש תשובות. "יש לזה שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה שאין לה אינטרס לפגוע באינטרנט, היא חושבת שתקשורת חופשית ותקשורת פנימית זה בסדר. אבל אין ספק שהגישה לאינטרנט פועלת לרעת הרוסים. מעוררת את דעת הקהל נגדם, ומשמשת ערוץ תקשורת ושליטה אוקראיני. האפשרות השנייה היא שהאינטרנט האוקראיני קשה מאוד לשיתוק, כך שזה עלול להיות מבצע לא אפקטיבי, לא שווה את המאמץ ואף רוסיה עלולה לחשוף יכולות שהייתה מעדיפה לשמור", הוא מסביר.

 גור שץ / צילום: Photoset

לדבריו, תשתיות האינטרנט באוקראינה טובות יותר מאלו של ישראל. "כשמסתכלים על איכות של אינטרנט במדינה, זה מורכב משני דברים: הגאוגרפיה והכלכלה. לאוקראינה יש מזל מאוד גדול בשניהם", אומר שץ. "רוב התקשורת האינטרנטית באוקראינה יוצאת ונכנסת דרך קווים קרקעיים. יש להם אולי כבל תת מימי אחד, והוא לדעתי אפילו משרת את רוסיה. אם מישהו היה רוצה לנתק את ישראל מהאינטרנט, הוא היה צריך לנתק 4 כבלים תת מימיים וכך 99% מתעבורת האינטרנט בישראל הייתה יורדת. לאוקראינה יש חיבורים טובים מול אירופה, ולחבל ולפגוע בתשתית כזו זה הרבה יותר מורכב, והרבה יותר קל לתקן".

הנקודה השנייה, זו הכלכלה. "המדינות בהן האינטרנט הכי יקר בעולם אלו המדינות עם תשתית גרועה או מדינות שהיה בהן מונופול גדול וההפרטה לא הלכה טוב", מסביר שץ. "הכלכלה באוקראינה במצב לא טוב, כמעט בכל התחומים, אבל הליך ההפרטה שם היה טוב. יש שם תחרות בין ספקי שירות ויש להם רשתות שונות טובות. סך הכל, הכיסוי שם הוא טוב".

על פי שץ, שאלת מיליון הדולר היא מה רוסיה מתכננת לעשות: "רוסיה לא רוצה לחשוף יכולות שעדיין לא חשפה, ומדובר ביכולות חד פעמיות. אני יכול להעריך שביום שהם יתחילו לחסום את האינטרנט באוקראינה, משהו גדול יקרה והם ירצו להשתיק את הכתבים הזרים. יהיה איזה שינוי משמעותי, משהו בקרקע. אז או שהם ישלמו את המחיר הגדול מאוד אם הדבר הזה יתפרסם או שהם יחסמו ויחשפו יכולות. אבל יהיה להם בכל זאת קשה להוריד אותו בגלל הגאוגרפיה, המבנה של האינטרנט והכלכלה שם".

 רוסיה שומרת את הסייבר למערב

"רוסיה היא מעצמת סייבר מספר 2 בעולם. לרוסיה יש יכולות והיא תשתמש בהן במקומות שהיא רוצה להשפיע באופן אמיתי, ואוקראינה זה לא המקום הזה. אם הייתי מצפה למתקפות סייבר רוסיות מהותיות, הייתי אומר שזה יהיה באזור של המערב, כתגובת נגד לסנקציות", שץ קובע.

הסיבה לכך נעוצה שהתכונה המרכזית בסייבר, שזה כלי שלא משאיר עקבות. "סייבר הוא נשק שנורא מפתה להשתמש בו. רוסיה עכשיו מתמודדת מול נאט"ו והיא חושקת במהלכים שונים נגד המערב שהם לא הכרזת מלחמה מול נאט"ו. ברגע שנאט"ו סגרה שורות, מאוד קשה לבצע פעולה צבאית. כך שסייבר זה בדיוק הכלי שמאפשר לה פעולה בלי שיוך. הם לא יכולים להאשים את התוקף, כי לא בטוח שאפשר לזהות מי הוא. אז האזור של הסייבר הרוסי יהיה בעיקר חברות אמריקאיות ואירופאיות, כל המקומות שרוסיה תיתן תגובה א-סימטרית על הסנקציות, בלי שאפשר לשייך ישירות אליה ועם קריצה שיהיה ברור מאיפה הגיעו", אומר שץ.

מאסק נרתם

סגן ראש ממשלת אוקראינה, מיכאלו פדורוב, שמכהן גם השר האחראי על טרנספורמציה דיגיטלית, פנה בימים האחרונים אל אלון מאסק וביקש את עזרתו בחיבור לאינטרנט הלוויני של החברה שלו, פרויקט Starlink. הפרויקט מתבסס על אלפי לווינים זעירים שפועלים במסלול הלוויני הנמוך מסביב לכדור הארץ, והם מתקשרים עם מקלטים שיושבים על הקרקע. בתגובה, אמר מאסק כי השירות של Starlink זמין באוקראינה, והטרמינלים (שדרכם מתחברים ללווינים) הגיעו בביטחה לאוקראינה.

"בעיקרון, אפשר להשתמש בחיבור מ-Starlink מכל מקום, אבל המטרה היא לעזור בתקשורת במקומות מרוחקים ללא חיבור טוב לאינטרנט. משמע, הפתרון אמור לסייע במקומות שאין חיבור אינטרנט רגיל ולכן זה פתרון שולי יחסית", מסביר שץ.