דרום אדום: זעפרן טק מקימה מרכז מו"פ בעוטף עזה ותייצר תוספי מזון ומוצרי קוסמטיקה

שוק הזעפרן העולמי נמצא בצמיחה בשנים האחרונות, בין היתר בזכות מחקרים רבים שמצאו כי הצמח יכול לסייע במצבי דיכאון, חרדה והפרעות קשב וריכוז, ולהאט תהליכי הזדקנות. לענף נכנסות עוד ועוד שחקניות כמפתחות תוספי תזונה ומוצרי קוסמטיקה, אך לעומת זאת, חברות שמגדלות זעפרן הרבה יותר קשה למצוא מעבר לאירן, השחקנית החזקה בשוק, ספרד ומרוקו.

על הרקע הזה נולד שיתוף הפעובין זעפרן טק, שמגדלת את הצמח בתנאי מעבדה Indoor, לבין נווה פארמה, שמתמחה בתכשירים רפואיים ותוספי מזון. השתיים יקימו חברה משותפת שבה תחזיק זעפרן טק ב-70% מהבעלות, ונווה פארמה (בראשות ניצן פרימור) תתחייב לרכוש ממנה לפחות 100 ק"ג של מיצוי זעפרן בשנה תמורת 2,000 דולר לק"ג (מה שמשקף מחיר של 23 אלף דולר לק"ג זעפרן טהור). בנוסף נרכשה פעילות הזעפרן של נווה פארמה, שמסתכמת במכירות של 4 מיליון שקל בשנה.  לדברי טל וילק גלזר, מנכ"לית זעפרן טק, "במהלך 2022 נצא עם קו מוצרים של תוספי מזון, שכבר היום הבסיס שלהם נמכר על ידי נווה פארמה, ונוסיף קו נוסף של מוצרי קוסמטיקה". 

 ניצן פרימור, מנכ''ל נווה פארמה / צילום: נווה פארמה

זעפרן טק הוקמה ביולי 2020 על ידי שמוליק ינאי, והיא חברה בת של סטיבוס (לשעבר סידו) האמריקאית, הנסחרת ב-OTC בארה"ב. הטכנולוגיה הייחודית שלה מאפשרת פיתוח מכולות גידול אוטומטיות המנוהלות מרחוק בתנאי מעבדה Indoor ומבטיחה אספקת זעפרן בכמות גבוהה ואיכותית בכל ימות השנה, לצד חיסכון במשאבי טבע וכוח אדם.

"אין לנו אף מתחרה שמגדל זעפרן Indoor בצורה מבוקרת. הכול גדל בטבע בחקלאות מסורתית, ויש חסם גדול של אספקה כי חקלאות מערבית לא נכנסת לשם כמעט", מספרת וילק גלזר. נציין כי עד היום גייסה החברה 9 מיליון שקל, וכעת היא עומדת לפני סבב גיוס נוסף. בהתייחס להנפקה שעליה דובר כבר לפני כשנה אומר ינאי כי "ההבטחה שלנו הייתה הנפקה תוך כ-18 חודשים, ואנחנו מתכוונים לעמוד ביעד, כמובן כתלות בזה שהשוק יהיה פתוח. אנחנו על סף מכירות, ומתקדמים כמתוכנן". 

נווה פארמה נוסדה ב-1996, והיא מתמחה בפיתוח, ייצור, ושיווק של תכשירים רפואיים ומוצרי בריאות המשווקים בכ-50 מדינות בעולם. לדברי המנכ"ל ניצן פרימור, "מיום ליום מתפרסמים עוד ועוד מחקרים קליניים המגלים יתרונות נוספים לזעפרן, עד כי הולך ונוצר מחסור עולמי בצמח. העובדה שניתן יהיה להסתמך על זעפרן ישראלי באיכות פרמצבטית מעולה, מעוררת תקוות גדולות בשוק העולמי".

"כשהתחלנו את העבודה בחברה לא היינו מספיק מודעים לאספקטים הבריאותיים", מודה וילק גלזר. "היום אנחנו מבינים שיש שם פוטנציאל עצום. החברות הגדולות לא נכנסות לתחום, כי הן לא רוצות להתבסס על מזוודות זעפרן מאירן. יש חברה אחת שנשענת על חקלאים מספרד, אבל יש מחסום בדמות הכמות שהם יכולים לספק.

"אנחנו מאמינים שהשוק הרפואי של הזעפרן הוא שוק אסטרטגי, והמטרה שלנו הייתה למצוא דיזיין פרטנר. ברגע שיש לי שותף שעוזר לי להבין לאן אני צריכה לכוון, היכולת שלי להביא ערך לשוק היא הרבה יותר גבוהה. כבר היום נווה פארמה מוכרים באירופה, והמטרה היא להרחיב מכירות גם בצפון אמריקה ולהיכנס למוצרים נוספים שמכילים זעפרן. נעשה הוכחת יעילות לשימושים חדשים, וב-2023 נצא עם מוצרים בכיוונים שונים".

לאחרונה קיבלה החברה מענק מהמדען הראשי בתמ"ת, והשנה היא צפויה להקים מרכז מחקר ופיתוח במושב מבקיעים בעוטף עזה, ולהתחיל לייצר ברמה לא-מסחרית. "ב-2023 נקים את המפעל המסחרי הראשון, ונוכל לייצר כמה מאות קילוגרמים בשנה", אומרת וילק גלזר. "אנחנו מאוד רוצים שהמפעל הזה יהיה בישראל, ועכשיו אנחנו מחפשים קיבוץ או מושב שיהיו מעונייינים בשת"פ הזה".

איפה הייתם רוצים להיות עוד חמש שנים?
"אנחנו משחקים משחק כפול. אז מצד אחד נרצה להיות מובילי שוק בתחום ייצור הזעפרן, ולהעביר את שוק הזעפרן העולמי תהליך התבגרות - מחקלאות מסורתית לחקלאות מתקדמת ומודרנית. חסה ואנדיב כבר מגדלים בחקלאות ורטיקלית, אבל בכל הנודע לפקעות השוק עדיין לא שם. אנחנו גם נרצה להיכנס לגידולים מתקדמים נוספים.

"מהצד השני, התוכנית היא לבנות מותג חזק של מוצרים מבוססי זעפרן, ולהגדיל את כמות השימושים. אנחנו מאמינים שהצמח הזה יכול להיות שחקן מרכזי הרבה יותר ממה שהוא היום".

אזור התעשייה

מי קיבל את הפרס הכלכלי מהאמירויות?

פרס ABLF למנהיגות עסקית הוענק בדובאי למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא, בקטגוריית הכלכלן המצטיין. מלכא הוא הישראלי הראשון שנכלל בין הזוכים.

 רון מלכא / צילום: דוברות משרד הכלכלה והתעשייה

מדובר בפרס המוענק זה 15 שנה על ידי הפורום האסיאתי למנהיגות עסקית, בשיתוף משרד הכלכלה של איחוד האמירויות, ומי שמעניק אותו הוא השייח' נהיאן מבראק אלנהיאן, המכהן כשר הסובלנות והדו קיום באמירויות. בין הזוכים בעבר נמנים ראשי ממשלות, שרים וראשי תאגידי ענק כלכליים. השנה קיבלו את הפרס 20 מנהיגים כלכליים ועסקיים, מתוכם גם כאלה הפועלים בתחום הגנת הסביבה ולמען העצמת נשים.

בנימוקים לבחירה במלכא צוינה "תרומתו יוצאת הדופן כדיפלומט וככלכלן לקידום שותפות חוצת מגזרים בין ישראל לאסיה ולאמירויות, תוך סיוע וחניכה של חברות ישראליות בשווקים חשובים אלו". נציין כי מלכא היה שגריר ישראל בהודו ובסרי לנקה, ופעל לחיזוק קשרי המסחר והכלכלה עמן. כחלק מתפקידו הנוכחי הוא עוסק בקידום הקשרים העסקיים הבינלאומיים של ישראל, ומעורב בתהליך לכינון הסכם סחר חופשי בין ישראל לאיחוד האמירויות. סבב השיחות השלישי בין הצדדים שעסק בנושא זה התקיים לאחרונה.

"הפרס הוא עדות נוספת למעמדה של ישראל בכלכלה העולמית ובהוויה האזורית, והוא ניתן לכל המשק הישראלי, מגזר ציבורי ופרטי כאחד", אומר מלכא. "ישראל נמצאת בשיא של כל הזמנים ביצוא של שירותים - לרבות הייטק, אבל לא רק - ובצמיחה כלכלית חסרת תקדים הממצבת אותה כאחת הכלכלות הצומחות בעולם המערבי וככלל.

"העובדה שהפורום הכלכלי המוביל באסיה החליט להעניק השנה את הפרס בפעם הראשונה גם לישראלי מעידה רבות על ההערכה לה זוכה כלכלת ישראל, גם ביבשת אסיה החשובה לנו כל כך".

אזור התעשייה 2

לצאת לחופשה ולקבל על זה כסף

מה עושה סטארט-אפ בצמיחה שמעוניין לגייס ולשמר עובדים, אבל לא יכול להשקיע בהם כמו חברת הייטק גדולה? בסטארט-אפ רייזאפ, שמציע שירות דיגיטלי המסייע לאנשים להתנהל כלכלית, מצאו פתרון: לשלם לעובדים שמסכימים לצאת לחופשה.
במסגרת המהלך, שהחל בסוף 2021 כפיילוט והפך כעת לקבוע, עובד שייצא לחופשה בת 10-5 ימים יקבל בונוס בשכר, שנע בין 1,400 ל-2,000 שקל לפי מספר ימי החופשה. ניתן לקבל את הבונוס פעם אחת בשנה.

"עולם ההטבות הוא מטורף. חברות משלמות לעובדים אפילו על טיפולי זוגיות, והדרכות הורים", מודה אחראית משאבי האנוש של רייזאפ, יעל אלקלעי. "אנחנו הבאנו רעיון אחר: ראינו שהקורונה גרמה לעובדים להרגיש חוסר ודאות ושחיקה, ומצד שני הם לא יצאו לחופשים ונוצרו להם יתרות חופש. מאחר שהיכולת של עובד להיות פרודוקטיבי תלויה בהתאווררות מדי פעם, מצאנו פתרון שגם נותן תחושה שרואים את העובד וגם פותר לנו בעיה".

רייזאפ נוסדה ב-2017 על ידי יובל סמט (שמכהן כמנכ"ל), יפתח בר, תמרה הראל כהן וחנן רובין. החברה מעסיקה כ-60 עובדים.

 יעל אלקלעי / צילום: דרור עינב

חדשות טובות

קבוצת צוות 3, בהובלת המנכ"ל והבעלים ניר גלבוע, תרמה עשרות לחצני מצוקה עבור "פורום מיכל סלה", הפועל למניעת אלימות כלפי נשים באמצעות חדשנות וטכנולוגיה.