עם הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה, האפשרויות הפתוחות בפני המערב הולכות ומצטמצמות

שבעה ימים אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה, הלחץ גובר על ארה"ב וארגון הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) לעשות יותר על-מנת לעזור לאוקראינה, אך האפשרויות לפעולה רק הולכות ומתמעטות.

רוסיה ממשיכה לחדור עמוק יותר לאזורים העירוניים באוקראינה, ואחת האפשרויות הקיצוניות יותר שנידונו הייתה הכרזה על אזור אסור לטיסה, שהייתה מונעת מרוסיה לשגר מטוסים למתקפות בשמי אוקראינה ובולמת טקטיקה צבאית מרכזית של הרוסים; אבל הרעיון הזה נדחה על-ידי ארה"ב ומדינות נאט"ו.

"מבחינות רבות, זו השאלה שאנשים רבים עזבו בשקט. למה לא פשוט להילחם נגדם צבאית? אבל זה לא משהו שאף חברה בנאט"ו חושבת לעשות. ויש לזה סיבה, שהיא שכדי שיהיה מעל שמי אוקראינה אזור אסור לטיסה, בנסיבות הקיימות, צריך לקבל החלטה להפיל מטוסי קרב רוסיים", אמר ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ביום רביעי, "וזה לא משהו שאף מדינה מערבית חושבת לעשות".

פקידים בכירים בריטים אומרים כי בעוד שאזור אסור לטיסה נידון בדרגים הבכירים ביותר של הממשלה, זו אינה אפשרות ריאלית בהתחשב בסיכון שהוא יוביל לעימות ישיר מול מוסקבה.

יצירת אזור אסור לטיסה יעיל והמשכי מעל אוקראינה, בייחוד עם כמה מדינות בנאט"ו, תצריך מאות מטוסים, לא רק כדי לאכוף את האיסור אלא גם כדי לתדלק את הכלים המסיירים בגבולות. בנוסף, יהיה צורך בתיאום בין חילות האוויר של כמה מדינות. ובמקרה שרוסיה תתקוף כלי טיס של מדינה השייכת לברית, הדבר ייחשב כהתקפה על כל 30 המדינות החברות בה.

הממשלה הבריטית אמרה כי תמשיך במקום זה להטיל יותר סנקציות על אזרחים רוסיים פרטיים, תשלח עוד נשק לאוקראינה ותקל על פליטים הנמלטים מהסכסוך להתיישב בבריטניה.

יחד עם זאת, לסנקציות לא תהיה השפעה ישירה בשדה הקרב, ומנהיגי המערב מכירים בכך. "זה ייקח זמן", אמר בשבוע שעבר הנשיא ג'ו ביידן כשארה"ב החלה להפעיל צעדי ענישה כלכליים, שכללו הוצאה של כמה מהבנקים הגדולים ביותר ברוסיה מהמערכת הפיננסית הבינלאומית.

עם זאת, פקידים בכירים מקווים שהמכה הכלכלית חסרת התקדים תכאיב לכלכלה הרוסית במהירות, כלומר שבזמן שפצצות יוטלו על קייב, יסתערו האזרחים הרוסים על הבנקים, חברות רוסיות רבות יתמוטטו, ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין יראה את ההשלכות של מעשיו בזמן אמיתי.

אזור אסור לטיס יכול להיות חלק מהסכם שלום בסופו של דבר.

בעוד שחברות נאט"ו דחו כל רעיון למעורבות ישירה, הן חיזקו לאחרונה את העמדה המתגוננת שלהן. בימים האחרונים נמצאים יותר ממאה מטוסי קרב מ־30 מקומות שונים בכוננות גבוהה, ויותר מ־120 ספינות עושות סיורים בין הים הבלטי לים התיכון. כמו כן, אלפי חיילים גויסו במדינות המזרחיות של הברית. 

סוגיית הנשק הגרעיני 

הוראתו של פוטין לצבא להעלות את רמת הכוננות ביחידות נשק הגרעיני, גורמת גם היא לחשש אצל חברות נאט"ו לגבי הסיכון הפוטנציאלי הכרוך במעורבות צבאית. לא נראה שעדיין ישנו קונצנזוס לגבי איך המערב צריך להגיב להסלמה כזו, ודיפלומט אחד אמר כי אולי שינוי העמדה הגרעינית הרוסית היה רק ניסיון להסיט את תשומת-הלב מהאופן בו מתנהלת המלחמה.

אבל אם פוטין יממש את האיום שלו, המדינות בנאט"ו שיש להן נשק גרעיני ייכנסו גם הן לכוננות גבוהה, כך אמרו בכירים בברית.

קצין אחד בנאט"ו העריך כי בתסריט כזה מדינות מערביות ישלחו לאוקראינה סיוע יותר משמעותי בערוצים פרטיים, בלי לפרט מה כרוך בזה. פקיד אירופאי אחד אמר כי זה כבר נידון בדרגים ממשלתיים.

"המצב מסלים, ונראה שפוטין רוצה שהוא יסלים, הוא פועל לפי היגיון המלחמה", אמר הפקיד האירופאי.

ביום שישי, שרי חוץ של מדינות חברות בנאט"ו יערכו שיחות חירום על אוקראינה. בין הנושאים שיידונו, כך אמרו פקידים אמריקאים, תהיה השאלה איך הברית יכולה לתמוך באוקראינה למרות שהיא לא מדינה חברה בברית. הם הודו כי אין הרבה אפשרויות לכך.

"אנחנו לא יכולים לעשות הרבה בלי להיגרר למלחמת עולם שלישית - זו הייתה הדילמה שלנו", אמר קצין בנאט"ו.

אפילו משלוחי הנשק מהמערב שכיום נכנסים לאוקראינה דרך פולין יכולים לגרום להחרפת העוינות בין רוסיה ונאט"ו, אומרים כמה פקידים בכירים, ומדינות הברית חלוקות בשאלה כמה סיוע צבאי להעביר לאוקראינה. בסוף השבוע, הדיפלומט הבכיר ביותר באיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, אמר כי גוש המדינות ישלח לאוקראינה מטוסי קרב וכמו כן יממן משלוחי כלי הנשק התקפיים שישלחו לאוקראינה מדינות האיחוד.

כמה פקידים בכירים המכירים את הדיונים אמרו כי מעולם לא היה הסכם על צעד כזה, שרק נידון בין שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי. ביום שלישי, פקידים בכירים בכמה מדינות שיש להן מטוסי קרב מהסוג עליו יודעים הטייסים האוקראיניים לטוס, אמרו כי הם לא רוצים לשלוח את המטוסים על אף דבריו של בורל. 

נאט"ו ופקידים אירופאיים אמרו כי היה חשש גדול לגבי התקפות רוסיות על הערוצים המספקים לאוקראינה תחמושת וציוד אחר דרך פולין. הצבת החיילים בבלרוס וכן סביב קייב מצביעות על כך שרוסיה מתכננת לחתוך את מערב המדינה ובכך לעצור את משלוחי הנשק והסיוע ההומניטרי לתוך אוקראינה. 

מחיר ההיבריס והתוקפנות

מדינות חברות בנאט"ו כנראה קיבלו את העובדה שלא משנה מה יעשו, פוטין נחוש בדעתו להרחיב את הסכסוך. קנצלר גרמניה אולף שולץ אמר ביום שלישי כי ההפצצה הרוסית של תשתיות אזרחיות והריגת אזרחים באוקראינה היו כנראה רק תחילתה של הסלמה רוסית.

"אוקראינה ממש נלחמת על שרידותה", אמר כי שולץ. "אלה יהיו ימים מאוד מאוד דרמטיים". הוא הבטיח לנסות לפתור את הסכסוך במשא-ומתן, אבל הוסיף כי פוטין דחה כל ניסיון להגיע להסכם שלום.

כלי נשק שניתנו על-ידי מדינות נאט"ו כבר עזרו לאוקראינה לפגוע בכוח הרוסי המונה יותר מ־150 אלף חיילים. בעוד שלאוקראינה עדיין יש סיכוי קטן לנצח את הכוחות הפולשים, במערב מקווים שהעוצמה שהראו האוקראינים בקרב תשנה את מאזן הכוחות בכל שיחות הפסקת אש שיתרחשו, וישפרו את עמדת המשא-ומתן של קייב.

גם אם הממשלה האוקראינית תיפול, פקידים מערביים מצפים שהאוקראינים ימשיכו להילחם. "אם פוטין יצליח להשתלט על הערים, זה לא סוף הסיפור", אמר דיפלומט אירופאי אחד ביום שלישי.

הלחימה המוקדמת על-ידי הכוחות האוקראיניים והאזרחים מכינה את השטח להתמרדות אפילו אם תצליח רוסיה להשתלט על מרכזי אוכלוסייה ולהקים ממשלה משלה. "אני חושב שלפוטין יהיה מרד בידיים שהולך להיות מאוד מתיש ומשפיל לו, לצבא שלו ולכלכלה שלו", אמר הפקיד האירופאי. "רוסים רגילים ישלמו את מחיר ההיבריס והתוקפנות הזו".

קורטני מקברייד, דניאל מייקלס ומקס קולצ'סטר השתתפו בהכנת הכתבה.