גם השבוע עמד בסימן המלחמה הנוראית באוקראינה. תשומת לב רבה הוקדשה להשפעה של המלחמה על ההייטק הישראלי וחברות הטכנולוגיה הישראליות ששוכרות שם עובדים, אך מעבר אליהם לאוקראינה יש גם תעשיית סטארט-אפים מקומית אותנטית, שאפילו הולידה הצלחות בינלאומיות מרשימות. איכשהו היזמים האוקראינים מאחורי הסטארט-אפים האלו מנסים להמשיך לעבוד ולתפקד תחת מציאות בלתי אפשרית של מלחמה. שוחחנו עם שניים מהם השבוע.
השפעה אחרת של המלחמה, שעדיין לא זכתה להתייחסות מספיקה, נוגעת לכסף הרוסי שהושקע בהייטק הישראלי. גופים כמו בנק סברבנק הרוסי או האוליגרך רומן אברמוביץ' השקיעו בשורת סטארט-אפים כחול לבן. עכשיו, כשהכסף הרוסי של גופים ואישים אלו הופך מוקצה, גם הסטארט-אפים הישראלים צריכים לחשוב מה לעשות הלאה עם בעלי המניות הנפיצים.
מעבר לאוקראינה, בסוף השבוע התפרסם במוסף G של גלובס ראיון ראשון אי פעם לכלי תקשורת ישראלי עם ניב כרמי, אחד משלושת מייסדי חברת הסטארט-אפ ההתקפי NSO. למעשה NSO קרויה על שמות שלושת מיסדיה - N לניב (כרמי), S למנכ"ל שלו חוליו ו-O לעמרי לביא. כרמי עזב אחרי שנה בלבד את NSO וכיום אפילו לא מזהה עצמו כאחד ממייסדיה בשיחות עסקיות. אנחנו איתרנו אותו בשוויץ.
השבוע התפרסם גם אחד הגיוסים המפתיעים ביותר של התקופה האחרונה. חברת וויו (Veev), שעוסקת בבנייה טרומית, גייסה 400 מיליון דולר. הגיוס מפתיע כיוון שענף טכנולוגיית הבנייה מתאפיין לרוב בסכומי כסף נמוכים משמעותית מאשר תחומי התוכנה או סייבר. אז מה בכל זאת גרם למשקיעים לשים כסף גדול על וויו?
סיכום השבוע בהייטק וטכנולוגיה עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן.
1. ה-N שמאחורי NSO
ניב כרמי, איש צבא ומודיעין לשעבר, הוא המייסד הלא מוכר מבין שלישיית מקימי חברת הרוגלה NSO. הוא מכר את מניותיו, עזב את הארץ ועבר לגור בעיירה פסטורלית בשוויץ, הכי רחוק מהשערוריות שמעוררת החברה שלו לשעבר. בראיון ראשון הוא מדבר, בזהירות, על החברה המושמצת שייסד לפני יותר מעשור וגם על פולוס, החברה שהקים לפני שש שנים בשוויץ, שעוסקת בטכנולוגיה לחילוץ והצלה בזירות של אסונות טבע, אבל המוצר שלה יכול גם לשמש לצורכי האזנה. "אם לקוח יעשה שימוש פסול, יהיה לי קשה לעצור אותו. למרות שמי שרוצה להאזין לגורמי טרור או פושעים ימצא מערכות מתקדמות משלנו שמיועדות למשימות הללו", כרמי טוען.
2. בית זה ארבע קירות שיצאו ממפעל
בשנה שעברה קרס סטארט-אפ הבנייה הטרומית האמריקאי קאטרה לאחר שגייס מעל 2 מיליארד דולר, חלק גדול מהם מקרן הענק סופטבנק. על אף הכישלון, החזון של בניית בתים במפעל עדיין חי ונושם והשבוע הודיע הסטארט-אפ הישראלי וויו (Veev), הפועל בתחום, על גיוס ענק של 400 מיליון דולר. וויו, שהוקמה על ידי שני יזמי טכנולוגיה ישראלים ותיקים, אמנם השלימה עד היום רק בניית 150 יחידות דיור בפועל אך היזמים והמשקיעים שלה סבורים שהטכנולוגיה שפיתחה תאפשר פיצוח של שיטת הבנייה התעשייתית.
3. סטארט-אפים תחת אש
אוקראינה ידועה כמעצמה באספקת שירותי מיקור חוץ לחברות טק זרות (כולל ישראליות), אבל חוץ מזה יש לה גם תעשיית סטארט-אפים עצמאית, שהולידה אפילו הצלחות בינלאומיות כמו אפליקציית תיקון הכתיבה באנגלית Grammarly. היזמים האוקראינים שעומדים בראש סטארט-אפים מוציאים עצמם עסוקים במילוט העובדים למערב המדינה הבטוח יותר, תוך שהם מנסים גם לשוב לעבודה סדירה ככל האפשר. דיברנו עם שניים מהם ושמענו על תוכניות החירום שהכינו מבעוד מועד, אבל ממש לא חשבו שישתמשו בהן.
4. פרטיות עולה ביוקר
עדכון הפרטיות שהכניסה אפל אשתקד פגע קשות בתוצאות של פייסבוק, שהשווי שלה נחתך במעל 200 מיליארד דולר אחרי הדוחות האחרונים, אך הוא הקשה גם על חברות שמתבססות על פרסום בפייסבוק לגיוס לקוחות. העלות החציונית של רכישת לקוח בפייסבוק עבור חברת מסחר מקוון קפצה ב-2021 ל-87 דולר, זינוק של 77%. סטארט-אפ בתחום התוכנה לארגונים נדרש להוציא 188 דולר בפייסבוק כדי להגיע ללקוח שיתנסה בשירות- עלייה של 40% בהשוואה ל-2020. הנתונים האלו מגיעים מסטארט-אפ ישראלי צעיר בשם וארוס, שמפתח מערכת להשוואת מדדי ביצוע עסקיים בין חברות.
5. הנפקה? זה לא בשבילי
לינקדאין, הרשת החברתית העסקית, רוכשת את הסטארט-אפ אוריבי, שמודד אפקטיביות של קמפיינים פרסומים, תמורת כ-100 מיליון דולר. אחרי השלמת העסקת, היזמת מאחורי אוריבי איריס שור פרסמה פוסט ארוך כדי להסביר: "התקופה שבה לקחתי החלטה לבחון ברצינות את נושא המכירה היה בשיא תקופת ההנפקות הסוערת של הסטארט-אפים הישראליים. היה אפשר לחשוב שזה יעשה לי חשק עצום להצעיד את אוריבי לשם, אבל אני התחלתי לשאול את עצמי אם באמת מעניין אותי לנהל חברה ציבורית בעתיד והתשובה נטתה לכיוון הלא".
6. הכסף הרוסי גם בהייטק
האוליגרך רומן אברמוביץ' מושקע בסטארט-אפים כמו ויה ואופן ווב והבנק הרוסי סברבנק הוא גם אחד מבעלי המניות בגט. הסנקציות על גופים רוסיים מציבה גם חברות ישראליות בסיכון
7. אל תקרא לי חד-קרן
קונקטים, שמפתחת "סופר אפליקציה" למנהלים ועובדים ברשתות מזון, מפעלים וחברות בנייה, בחרה בגיוס זהיר לפי שווי של 800 מיליון דולר על פני הפיכה ליוניקורן. למה בעצם?
8. נוירו-מרקטינג
הסטארט-אפ דריל, שמאחוריו שתי יזמות צעירות, מנסה לנתח באמצעות כלים פסיכולוגיים בשילוב ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית את שפת הגוף של הקונים בסופרמרקט כדי לספק תובנות שיווקיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
