תעשיית ההייטק תצטרך לקחת בחשבון שיקולים גיאופוליטיים

בשנתיים האחרונות התוודענו כולנו, בעל כורחנו, למושג "משבר שרשרת האספקה", כאשר הכוונה היא בעיקר לייצור ואספקה של מוצרים ממשיים, כמו למשל שבבים. המשבר הנוכחי באוקראינה חושף את פגיעותה של שרשרת אספקה נוספת, שאני קוראת לה "שרשרת האספקה של הפיתוח". כפי ששרשרת הייצור היא מבוזרת כיום - חלקים מיוצרים במקום אחד ומורכבים במקום אחר - גם תהליכי פיתוח תוכנה מתבצעים כיום באופן יותר מבוזר. המגמה הזו נעשית יותר ויותר נפוצה במיוחד בהייטק הישראלי.

ישראל היא מוקד עולמי של חדשנות, "סטארט-אפ ניישן". אבל כדי להוציא לפועל את החדשנות הזו, את הרעיונות, צריך המון מפתחים ומתכנתים. לכך יש להוסיף את כל מרכזי הפיתוח שהקימו כאן ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, גוגל ואפל. אפשר לומר, שהפכנו בשנים האחרונות גם ל-"R&D ניישן". לאור המחסור החמור במפתחים, חברות ישראליות רבות החלו להעביר חלק מהפיתוח לשלוחות מחוץ לישראל, בשפה שלנו זה נקרא off-shore. אנחנו בקודווליו למשל, בחרנו להקים לפני מספר שנים מרכז פיתוח ברומניה, ואנחנו מקימים מרכזים כאלה עבור לא מעט חברות ישראליות גדולות ומוכרות. בנוסף אנחנו מיישמים מודל היברידי, שבו מנהלי צוותים ישראליים מנהלים מרחוק, צוותי פיתוח ברומניה ובאופן הזה אנחנו מנצחים פעמיים- אנחנו משיגים גם כוח אדם ברמה המקצועית הגבוהה ביותר וגם ניהול שמותאם לצרכים שלנו ושל לקוחותינו.

הון אנושי חשוב

מזרח אירופה הפכה בשנים האחרונות למוקד המרכזי של שלוחות פיתוח עבור ההייטק הישראלי, במדינות כמו גיאורגיה, רומניה, בולגריה - וגם אוקראינה (רוסיה אינה יעד למרכזי off-shore ממגוון סיבות). ההון האנושי במדינות הללו הינו גבוה מאוד, בין היתר הודות לאוניברסיטאות מובחרות, בעיקר בתחומי המדעים והטכנולוגיה- ירושה ברוכה (בהיבט הזה) של עידן ברית המועצות אוקראינה, למשל, היתה בתקופה הסובייטית אחד המקומות העיקריים שהצמיחו מהנדסים, בין היתר בשל הצורך לתחזק את הכור הגרעיני בצ'רנוביל.

מצד שני, ההייטק המקומי במדינות הללו אינו מפותח במיוחד, ועל כן אין חברות סטארט-אפ או טכנולוגיה מקומיות שיכולות לקלוט את כל כוח האדם האיכותי הזה. כמו כן, רמות השכר שם נמוכות בהשוואה לרמות השכר בהייטק הישראלי. תוסיפו לכך את הדמיון המנטלי והתרבותי, את דוברי הרוסית הרבים בארץ, ואת מרחק הטיסה הקצר - ותקבלו יעד מושלם למרכז פיתוח off- shore. אנחנו בחרנו להקים את המרכז שלנו ברומניה משום שמצאנו שם הון אנושי ברמה מאוד גבוהה שמסוגל להשתלב בפרויקטים המורכבים שלנו אבל גם כי מדובר במדינה יותר יציבה מבחינה גיאופוליטית (חלק מהאיחוד האירופי ונאט"ו).

והנה בשבוע האחרון, אחד ממוקדי מיקור-החוץ המרכזיים של ההייטק הישראלי נבלע לתוך מלחמה מבעיתה, שרבים לא ציפו לה ולא נערכו לה. הדי הקרבות השפיעו גם על ההייטק הישראלי, לאור ריבוי המפתחים האוקראינים שנוטלים חלק בתהליכי פיתוח של חברות הייטק ישראליות.

חלק קריטי מהחברה

חשוב להבין ששלוחות הפיתוח הללו הופכות לחלק אינטגרלי מהחברות הישראליות שמפעילות אותן. אני יכולה להעיד שהעבודה היומיומית, הפרסונאלית, המשותפת, מגשרת על המרחק, ונוצרים יחסי קרבה בין הצוותים. ולראייה, אנחנו רואים את הסולידריות שמגלות חברות ההייטק הישראליות למצב ואת המאמצים שעושות חברות שפועלות גם מאוקראינה לסייע ולהבטיח את שלומם של העובדים שנמצאים שם.

קשה להעריך כמה זמן יימשך המשבר הנוכחי וכיצד הוא ישפיע על "הסדר האזורי" ועל חברות ההייטק הישראליות שעובדות בשיתוף עם אוקראינה וסופגות גם הן פגיעה בפעילותן. אבל דבר אחד בטוח- והוא שמעכשיו השיקול הגיאופוליטי יקבל משנה תוקף בבחירת המקום לפתיחת מרכז אוף-שור.

הכותבת היא מנכ"לית ובעלים CodeValue, חברת הייטק ציבורית שמתמחה בענן