בתום 12 ימי לחימה במזרח אירופה, מחיר הנפט ממשיך לטפס בחדות והבוקר אף נגע במחיר של 130 דולר לחבית. סוחרי נפט מהמרים כי המחיר של חבית יכול להגיע ל-200 דולר. כך, המסחר הספקולטיבי בשוק הנפט הראה מוקדם יותר היום על ספר הפקודות כי יש 1,200 חוזים עתידיים (לסוף מרץ) במחיר של 200 דולר לחבית.
נראה כי ברוסיה לא ציפו לסנקציות חריפות כמו אלו שהושתו עד כה על ידי המערב, שמאותת לנשיא פוטין כי השתנו סדרי עולם ושלאגרסיה שהפגין יש ויהיה מחיר כלכלי כבד. וכך, תפקידו של הנוזל השחור שוב עולה לקדמת הבמה בחסות הסנקציות ומחירו מזנק לשיא שלא נראה מאז 2008. הנפט נסחר כאמור במחיר קרוב ל-130 דולר לחבית, נוכח הקפיצה בתעריפי ההובלה ופרמיות הביטוח שמסבכות משמעותית את העסקאות לסוחרים. ההזמנות מהים הבלטי והים השחור נתקעו בגלל היעדר ביטוח, והרוכשים נמנעים לרכוש נפט מרוסיה. מעבר לכך, כשבנקים רוסים מנותקים ממערכת סוויפט, זה לא מקל על המסחר העולמי בסחורות.
מבחינת המערב הדרך לעצור את פוטין נעוצה בהורדת מחיר הנפט ופגיעה בהכנסות של רוסיה. אתמול דווח כי ארה"ב בוחנת הפסקה של רכישת נפט רוסי, ובבריטניה מסרבים לפרוק חביות של נפט רוסי. עוד קודם לכן הכלכלנים בשוק העריכו כי 70% מהנפט הרוסי לא מוצא רוכשים. עולה השאלה האם ניתן לכסות על הגז של רוסיה בשרשרת האספקה העולמית.
לדברי מיטל בר דוד, אנליסטית האנרגיה של בנק מזרחי טפחות, תלוי על איזו תקופה מדובר. "ככל שמשך הזמן שרוסיה לא מייצאת נפט מתארך - החוסר שנוצר משמעותי יותר ולא ניתן יהיה למלא את מקומו. רוסיה פועלת בתיאום מוחלט עם אופ"ק, היא מייצאת מיליוני חביות ביממה של נפט בעיקר לשווקים האירופיים אך גם לסין והיעדרותה מהשוק בשל הסנקציות, אם תתארך, היא משמעותית מאוד. בתסריט כזה, מחירי הנפט להערכתנו יישארו ברמת מחירים גבוהה".
נועם מאירוביץ', מנהל השקעות במגדל שוקי הון מעריך דווקא כי מחיר הנפט לא יישאר ברמות שיא אלו. "אם מישהו היה צריך להיזכר עד כמה האנרגיות המתחדשות נחוצות, המערכה הנוכחית הוכיחה זאת. זה לא שהביקוש העולמי לנפט הכפיל את עצמו, אלא יש בעיות של היצע. מי שמחזיק בנפט בעולם אלו מדינות שהמערב לא רוצה להיות תלוי בהן. התוקפנות הרוסית הנוכחית הוכיחה למה צריך להיזהר ממנה. בהסתכלות בטווח של כמה שנים קדימה, תחום האנרגיות המתחדשות הינו תחום בתמחור יחסי מאד נוח. לנסות למצוא עכשיו היגיון בשיגעון הוא לא בר קיימא".
במקביל, לחצי האינפלציה שהיו פה עוד קודם צפויים להתגבר, כאשר מדד הסחורות של בלומברג רשם את העלייה השבועית החדה בהיסטוריה. החששות מאינפלציה העלו זיכרונות מההיפר-אינפלציה של המאה שעברה, ששורשיה היו נעוצים במשבר הנפט של אחרי מלחמת יום כיפור, והחרם על מדינות המערב שתמכו בישראל.
איפה יעצור מחיר הנפט, מה ההשפעות על המשק ומה עושים עם תיק ההשקעות? כתב גלובס גיא בן סימון בשיחה עם ד"ר יעקב מימרן, גיאולוג ולשעבר הממונה על ענייני הגז והנפט במשרד התשתיות, עם נועם מאירוביץ', מנהל השקעות ממגדל שוקי הון, ועם מיטל בר דוד, אנליסטית אנרגיה מבנק מזרחי טפחות | דוח שווקים
רוסיה מעכבת את פתחית הבורסה
בתוך כך, רוסיה מעכבת את פתיחת הבורסה במוסקבה מחשש לקריסה נוכח בידודה מהעולם המערבי לאור סנקציות חסרות תקדים לאחר הפלישה לאוקראינה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הבהיר כי לא ישלח חיילים לאוקראינה וסלל את הדרך להמשך התקיפה הרוסית. אך כבר עתה ניתוק הקשרים עם רוסיה והורדת מסך ברזל כלכלי על המדינה מקדמים את קריסת הכלכלה הרוסית. המסחר ברוסיה אמנם לא נפתח אבל התעודות סל שנסחרות מחות לרוסיה קרסו ביותר מ-65%.
מהלכי המנע של מוסקבה לקריסת הרובל, כמו הכפלה של הריבית ל-20% והגבלות על תנועות הון, לצד הגבלות תנועות הון החוצה מרוסיה, ככל הנראה לא יעזרו במקרה של ניתוק המדינה מהחמצן הפיננסי העולמי. קשה אומנם למפות את פרטי יישום הסנקציות ואת ההשלכות, אבל מבחינת הבורסות ניתן לומר כי מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה בורסות אירופה ירדו בחדות וסימנו את תחילת ההשלכות של משבר האנרגיה. לעומתן, בורסות ניו יורק מדלגות על המשבר לעת עתה; ובמוסקבה אפשר לומר שההלוויה לשוק ההון הרוסי יצאה לדרך.
ב-24 בפברואר מדד S&P 500 עלה ב-1% (אך רחוק בכ-10% מהשיא), ומדד נאסד"ק איבד 1.1% (ורחוק בכ-16% מהשיא). בניגוד לשוק האמריקאי, באירופה הבורסות מסמנות כניסה לשוק דובי - כלומר נפילה של 20% מהשיא. מאז פלישת רוסיה לאוקראינה מדד דאקס הגרמני נפל בכ-6.8% ונושק לירידה של 20% מהשיא, קאק 40 הצרפתי איבד 7% (והשלים נפילה של 18% מהשיא), ומדד הפוטסי 100 הבריטי הסתפק בירידה של 3% (והשלים ירידה של 9% מהשיא).
שערי חליפין במוסקבה / צילום: Associated Press, Dmitri Lovetsky
לא צפויה השפעה מהותית על המדיניות המוניטרית
עבור האמריקאים הסכנה הגדולה ביותר היא לא אובדנה של אוקראינה כדמוקרטיה אלא העלייה של האינפלציה, והמשבר הנוכחי עשוי לתדלק את האינפלציה תוך כדי האטה כלכלית - סטגפלציה. אבל אם מישהו חשב שהמערכה באוקראינה תעכב את התוכניות של הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) להמתין עם ריסון התמריצים לכלכלה ולהעלות את הריבית, הוא התבדה כאשר יו"ר הפד ג'רום פאוול הבהיר בנאום בקונגרס בשבוע שעבר כי אין מניעה שבפגישה הקרובה בעוד שבועיים הבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית, אם כי באופן מתון והדרגתי.
"אין ספק שעליית מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות היא משמעותית אך ההשפעה שלה על הכלכלה המערבית ובוודאי שעל רווחיות הפירמות היא הרבה פחות", אמר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות. "עוד לפני במלחמה באוקראינה האינפלציה ברחבי העולם הרימה את ראשה כך שתוספת ממוצעת של כ-0.5% לאינפלציה (באירופה יותר, בארה"ב פחות) כתוצאה מעליות המחירים היא לא קריטית במובן של שינוי המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
